חזקוני/במדבר/כו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חזקוני TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ויהי אחרי המגפה כשכלו מתי מדבר יש כאן פרשה אעפ״‎י שהיא באמצע הפסוק ע״‎י שכאן נפסקה גזרת מתי מדבר ומכאן ואילך בא למנות הבנים מבן עשרים שנה ומעלה שנכנסו לארץ.

ב[עריכה]

שאו את ראש כל עדת בני ישראל כדי לחלוק להם את הארץ כדכתיב לאלה תחלק הארץ וגו׳‎ לרב תרבו נחלתו והם יכנסו לארץ.

ג[עריכה]

וידבר משה ואלעזר הכהן אתם את דברי הקב״‎ה שאומר למנות את ישראל. ד״‎א אתם עמם, דוגמא (יחזקאל טז ס) "וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעורייך"[1].

ד[עריכה]

כאשר צוה ה׳‎ את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים שיהיו נמנים מבן עשרים שנה ומעלה כמו כן נמנו מבן עשרים שנה ומעלה.

ה[עריכה]

משפחת הפלאי משפחתו לא נתקימה רק בנמואל בן בנו שהרי אחיו נבלעו.

ז[עריכה]

אלה משפחות הראובני הטלת יו״‎ד ה״‎א של שם אין כאן בשום שבט רק בראובן ושמעון וזבולון בראובן ושמעון כדי לפייס דעתם ולקרבם אחרי שהיו נזופים בראובן בבלבול יצועי אביו ושמעון במעשה זמרי, וזבולון ע״‎י שהולך כמה פעמים במקום סכנה כדכתיב זבולון עם חרף נפשו למות.

ח[עריכה]

[ובני פלוא אליאב אע״‎פ שאין לו אלא אחד].

ט[עריכה]

בהצתם על ה' אמר רב חסדא, כל החולק על רבו כאלו חולק על הקב״‎ה.

יא[עריכה]

ובני קרח לא מתו אעפ״‎י שלויים היו הזכירם הכתוב עם בני ראובן על ידי שדעתם של דתן ואבירם שהיו מבני ראובן קשה היתה מדעת קרח.

יב[עריכה]

לנמואל הוא ימואל.

יג[עריכה]

לזרח פרש״‎י אבל משפחת אהוד בטלה וכו׳‎ לפי הפשט לפי שלא העמיד משפחות לא הוזכר. ועוד פרש״‎י וכן אצבון לגד, חז״‎ק שהרי בסמוך פרש״‎י לאזני אומר אני שזו משפחת אצבון, וא״‎ת אם אזני הוא אצבון לא נדע איזו משפחה שביעית נפלה וי״‎ל שחסרה משפחת ישוה לאשר. ועוד פרש״‎י ומבני לוי נפלו ארבע משפחות משפחת שמעי עזיאלי ומבני יצהר לא נמנו כאן וכו'. כלומר גם משפחת היצהרי נפלה שהרי ממנה לא נמנה כאן אלא משפחת הקרחי ואין זה מנין הואיל ואינה אלא שליש המשפחה כדכתיב בפרשת וארא ובני יצהר קרח ונפג וזכרי, ועוד פרש״‎י והרביעית לא ידעתי מה היא כלומר לא ידעתי איזו משפחה רביעית מבני לוי שנפלה לפי שבפרשת במדבר מונה שמונה משפחות משפחת הלבני והשמעי והעמרמי והיצהרי החברוני והעזיאלי המחלי והמושי, וכאן בפרשת פנחס מונה חמש משפחות משפחת הלבני והחברוני המחלי והמושי והקרחי וקהת הוליד את עמרם היינו משפחת העמרמי, ומשפחת הקרחי אינה סכום משפחה כדאמרינן לעיל הרי שאין לך חסר כאן מבפרשת במדבר רק שלשה משפחות היינו מה שפרש״‎י והרביעית לא ידעתי מה היא, וא״‎ת מאחר שלא נמנו כאן אלא משפחת הקרחי נמצא שחסרו ד׳‎ משפחות משבט לוי נפג זכרי שמעי ועוזיאל אלא י״‎ל לא נמנו לראשי משפחות למטה מבני בנים רק במנשה ואפרים שנולדו על ברכי יוסף ועל זה נאמר ומולדתך אשר הולדת אחריהם מה שאפרים ומנשה הולידו כבר לך יהיו לקרותם בתי אבות כמו בני יהודה ואשר ולכך נקראו הם ראשי משפחה כמו שפרש״‎י גבי לישוב. ד״‎א הואיל ונפג וזכרי היו מאב אחד לא חשיב להו אלא משפחה אחת ועוד פירש״‎י נראה שכל עשרים וארבעה אלף נפלו משבטו של שמעון. ראיה לדבריו יש שבט חסר כאן ממה שהוא בפרשת במדבר והפחותים אינם פחותים החומש אבל שבט שמעון חסר כאן מן המנין שבפרשת במדבר שבעה ושלשים אלף ומאה ומכאן אתה למד אותם כ״‎ד אלפים שמתו במגפה היו משבטו.

טו[עריכה]

לצפון הוא צפון.

לאזני פרש״‎י הוא אצבון כבר פרשתיו.

כ[עריכה]

לפרץ בני פרץ נחלקו לשלש משפחות האחת נקראת על שמו והשתיים על חצרון וחמול.

כד[עריכה]

לישוב הוא יוב שנתוספה לו שי״‎ן אחת משני שיני״‎ן שבשם אביו ולכך אינה נקראת בשם אביו.

כט[עריכה]

בני מנשה למכיר כל השבטים נמנו כאן אחר הסדר שנמנו בפרשת במדבר חוץ ממנשה ואפרים שבכאן הקדים מנשה לאפרים לפי שמספר משפחותיו עדפו על משפחות אפרים ובמדבר עודפות משפחותיו של אפרים על משפחות מנשה לכך הקדים להלן אפרים למנשה ועוד שאפרים ראש דגל ובאותו פרק התחילו סדר דגלים לכך הקדימו אבל כאן שנמנו בשביל חלוקת הארץ הקדים מנשה לאפרים לפי שחצי שבטו לקחו נחלתם תחלה בעבר הירדן.

למכיר בני מכיר נחלקו לח׳‎ משפחות אחת נקראת על שמו והאחרת על שם גלעד והשש על ששה מבניו של גלעד.

לה[עריכה]

לשותלח בני שותלח נחלקו לשתי משפחות אחת נקראת על שמו ואחת על עירן.

לו[עריכה]

ואלה בני שותלח פירש רש״‎י צא וחשוב כולם ותמצא בפרשה זו חמשים ושבע משפחות ומבני לוי שמנה וכו'. חז״‎ק הרי אין בפרשה זו ממשפחת לוי רק ה׳‎ משפחות ומחצה.

לח[עריכה]

לבלע בני בלע נחלקו לשלש משפחות אחת נקראת על שמו והשתים על ארד ונעמן.

לאחירם הוא אחי.

לט[עריכה]

לשפופם הוא מופים.

לחופם הוא חופים, ומתו מבניו של בנימין חמשה בכר גרא ונעמן ראש וארד. הוא שפרש״‎י לעיל וחמש משפחות משבט בנימין בטלו ונשתיירו לו שבע משפחות החמש מחמש בניו והשתים משני בני בניו.

מ[עריכה]

בני בלע ארד ונעמן בלע קרא לשני בניו שמות לזכרון לשני אחיו.

מד[עריכה]

בני אשר חסר כאן ישוה ולכך פרש״‎י גבי לאזני אומר אני שזו משפחת אצבון דאי ס״‎ד שמשפחת אצבון נפלה הרי נפלו ח׳‎ משפחות חמשה לבנימין ואהוד ואצבון וישוה.

לבריעה בני בריעה נחלקו לשלש משפחות אחת נקראת על שמו ושתיים על חבר ומלכיאל.

מו[עריכה]

ושם בת אשר שרח היה לו לומר ובת אשר סרח אלא נראה דה״‎ק סרח היה לה שם שהיתה בת אשר לפי שגדלה בתוך ביתו והיתה נקראת על שמו אכן לא היתה בתו אלא בת אשתו והתרגום מוכיח ושום בת אתת אשר סרח, חז״‎ק מי ילדה אם אחד מן השבטים ילדה אמאי לא הזכיר שמו עליה ואי אינש מעלמא ילדה למה נתיחסה על יעקב אבינו אלא י״‎ל לפי ששמה ידוע היה ביותר במעשים טובים ובחסידות כתיב בה ושם כלומר ושם הידועה והחשובה, ברדתם למצרים מנה סרח תחלה לפי שהיא היתה על אחיה גדולה בשנים וכאן שנמנו בשביל חלוקת הארץ מנאה אחרונה לפי שלא נטלה חלק בה ודינה שכבר מתה לא מנה.

נ[עריכה]

אלה משפחת נפתלי סכום כולם חוץ משבט לוי חמישים ושבע משפחות כיצד בדגל תימנה ארבעה לראובן חמש לשמעון שבע לגד דגל מזרחה חמש ליהודה ארבע ליששכר שלש לזבולון דגל ימה שמונה למנשה ארבע לאפרים שבע לבנימין דגל צפונה אחת לדן חמש לאשר ארבע לנפתלי.

נא[עריכה]

אלה פקודי בני ישראל וגו׳‎ מנין זה מועט ממנין שבמדבר סיני אלף ושמונה מאות ועשרים שאילו היה כאן יותר היו אומרים עכשיו שאנחנו מרובים לכבוש הארץ אבל אם היו מועטין היו אומרים לא נוכל לכבשה, ולפיכך לא רצה הקב״‎ה שירבה מנין זה על אותו שבמדבר סיני שאעפ״‎י כן כבשוה כי אין מעצור לה׳‎ להושיע בין ברב בין במעט.

נג[עריכה]

לאלה לחמשים ושבע משפחות המנויין כאן תחלק הארץ בנחלה במספר שמות חמשים ושבעה חלקים כנגד חמשים ושבע ראשי משפחות.

נד[עריכה]

לרב תרבה וגו׳‎ לא שיהו כל החלקים שוים אלא לפי הזכרים שיש לכל ראש משפחה במשפחתו היינו איש לפי פקודיו וגו'

איש יצאו נשים טומטום ואדרוגינוס.

נה[עריכה]

אך יצאו יהושע וכלב שלא נטלו בגורל אלא על פי ה'.

אך בגורל יחלק את הארץ [ לשון זכר נופל על לשון נקבה]. אך קודם שתחלק את הארץ לחמשים ושבע חלקים חלקוה בגורל לשמות מטות אבותיו של כל ראש משפחה כיצד יחלקוה בשנים עשר תחומין כנגד י״‎ב שבטים וכותב שמות הי״‎ב תחומין כנגד הי״‎ב שבטים וכותב שמות הי״‎ב תחומין בשנים עשר פתקים ונתנה בקלפי אחד ושמות י״‎ב שבטים בי״‎ב פתקין בקלפי אחד והממונה טורף בקלפי של תחומין ובקלפי של שבטים ומעלה בידו אחת פתק שבט פלוני ובידו אחרת פתק תחום פלוני וזוכה כל שבט בתחום העולה לו וכן כולם ולפי רוב שבט ומיעוט שבט יקרבו וירחיקו מצר תחום שבט פלוני מחברו לתת לכל אחד כפי הראוי לו כדכתיב לעיל לרב תרבו נחלתו וגו׳‎ ואם יחלקו את הארץ מתחלה בגורל נ״‎ז חלקים לנ״‎ז ראשי משפחות ואח״‎כ בי״‎ב חלקים לי״‎ב שבטים זה ימצא חלקו בשבט שאינו שלו וזה חלקו בשבט שאינו שלו וכתיב וירא את ישראל שוכן לשבטיו וכתיב איש מנחלת מטה אבותיו ידבקו בני ישראל.

לשמות מטות אבתם יצאו גרים ועבדים.

נו[עריכה]

על פי הגורל לאחר שחלקו לי״‎ב תחומין.

תחלק נחלתו שלכל שבט ושבט על פי הגורל לפי סכום ראשי משפחות שבו כגון ד׳‎ לראובן ה׳‎ לשמעון וכן כולם.

בין רב למעט כיצד ד׳‎ משפחות לראובן השתיים מרובות והשתיים מועטות אחת מהמרובות ארצו תחלק לי״‎ג חלקים ע״‎י גורלות ופתקין ב׳‎ חלקים לב׳‎ משפחות מרובות וחלק שליש יחזור ויחלוק לשנים לשתי משפחות מועטות וכן כל שאר השבטים עד שיתחלקו כל החלקים על פי הגורל כל הנ״‎ז חלקים לנ״‎ז משפחות, בין רב למעט הלמ״‎ד נקודה בחיר״‎ק.

נז[עריכה]

ואלה פקודי הלוי לחלוק להם כשאר המ״‎ח עיר כמו שמפרש בפרשת מסעי.

סב[עריכה]

שלשה ועשרים אלף ענין זה מוכיח שהארון היה מכלה בהם שהרי הן נמנים מבן חדש ולא נוסף במנין ל״‎ח שנה רק אלף וישראל שמתו ושהיו מעשרים שנה ומעלה היה מספרם עכשיו קרוב למנין שבמדבר סיני.




שולי הגליון


  1. רש"י פירש: דברו עמם על זאת שצוה המקום למנותם. ומשמע שפירש כפירוש השני שאותם היינו עמם. אך במנח"י כתב עפ"י ביאורים למהר"ן שכוונת רש"י ש'אותם' היינו דברי ה' וכפירושו הראשון של רבינו.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.