הר המוריה/שגגות/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הר המוריהTriangleArrow-Left.png שגגות TriangleArrow-Left.png טו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
הר המוריה
יד דוד
יצחק ירנן
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

כבר

ביארנו וכו'. לעיל פ"א ה"ד יעו"ש היטב.

כשטעה

בהוראת וכו'. הוריות ו' ב' ז' א' ב' ח' א' תוספתא פ"א שם פ"א פ' ב' ופ"ב ופרשה ה' ועיי"ש בהוריות י' א' ודוקא בדבר שחייב חטאת אבל בדבר שחייב אשם א"צ הוראה כ"ה בתוספתא פ"א דכריתות יעו"ש היטב.

חכם

מופלא וכו'. כן מבואר שם ז' א' וכ"ה בירושלמי פ"ב ה"א.

בכל

הדרכים וכו'. הוריות וא"ו ב' ז' א' ב' יעו"ש היטב.

ב[עריכה]

כהן

משיח וכו'. זה נתבאר ממה שקדם ופשוט.

בשגגה

אחרת וכו'. כעין זה לעיל פי"ג ה"ט יעו"ש היטב.

ושכח

מאיזה וכו'. שם ו' ב' מימרא דאביי בפירושא דמתניתין.

ג[עריכה]

בע"ז

ועשה וכו'. הוריות ז' א' ב' ט' א' ועיין לעיל פ"א ה"ד יעו"ש היטב.

מביא

קרבן וכו'. שם י"א א' ושם בכל המקומות הנ"ל ובתו"כ שם פרשה ז' ושם פרשה ב' ופ"ב ופרשה ה' ועיי"ש בש"ס ז' ב' וסנהדרין ס"א ב' ותוספתא דהוריות פ"א וירושלמי פ"ב ה"ג.

ד[עריכה]

עם

בי"ד וכו'. הוריות ז' א' ותו"כ שם פ"ב יעו"ש.

הוא

אינו וכו'. לכאורה משמע מהא דקאמר התם ה"ד אילימא דהוא מופלא והן אינן מופלין פשיטא דמתכפר לו בפ"ע הוראה דילהון ולא כלום ובעי לאתויי כשבה או שעירה כל חד וחד וכו' עכ"ל ומבואר מזה דאם העושים מביאין קרבן הוא מתכפר בפ"ע אבל באמת שם מיירי בהורה בשני איסורין אבל בהורה עמהן באיסור אחד משמע דלא יביא קרבן כלל והבן היטב.

ה[עריכה]

עם

בי"ד וכו'. הוריות ז' ע"ב והוי בעיא דלא איפשיטא ועיין מרן ולח"מ ומל"מ.

ו[עריכה]

אינו

מביא וכו'. הוריות ח' א' ט' א' ותוספתא שם פ"א ותו"כ פ"ב ופרשה ה'.

שאינן

מביאין וכו'. שם ושם ושם ועיין לעיל פי"ב ה"ב יעו"ש.

הנשיא

אם וכו'. שם ושם ושם.

זה

מלך וכו'. הוריות י' א' י"א ב' ותוספתא פ"ב ותו"כ שם פרשה ה' ובירושלמי פ"ג הלכה ג'.

משאר

שבטי וכו'. שם י"א ב' ותוספתא שם פ"ב ובירושלמי שם.

עובד

את וכו'. שם בש"ס ובירושלמי פ"ג ה"ג.

בשמן

המשחה וכו'. מגילה ט' ב' הוריות י"א ב' (וע"ע תוס' יומא נ"ז א' בד"ה אני וכו' יעו"ש) ועיי"ש י"ב א' ב' ירושלמי ה"ג (ובירושלמי פ"ק דמגילה הל' י') ובתוספתא פ"א ובתו"כ שם פרשה ב'.

ז[עריכה]

מפני

מום וכו'. מרן הראה מקום להא דמגילה והנה הלח"מ תמה מאד דהתם מיירי בכהן שעבר מחמת שלא התמנה רק בשביל כה"ג שאירע לו קרי ביוה"כ ושוב חזר הראשון לעבודתו אבל מי שעבר מחמת מום או זקנה הרי הוא פסול לעבודה וא"כ האיך יתכן דהוא דומה לכהן המשמש ועוד תמה דהך משנה דמגילה אוקימנא כר"מ ורבינו פסק כר' יוסי לעיל בפ"א מהל' עבודת יוה"כ ה"ג יעו"ש ובאמת לכאורה הם תמיהות גדולות. אבל באמת לא זו הדרך ולא זו העיר דכונת רבינו למה דאיתא בהוריות ט' ב' ועיי"ש בפירוש המשניות לרבינו ואין כוונת רבינו כאן לשיהיה כשר לעבודה דזה ודאי אינו וכמש"כ רבינו בפי' המשניות שם ולכן לא כתב רבינו כאן דאם עבד כשר וכ"ז פשוט וברור לדעתי. ואותה משנה דמגילה שנוייה בהוריות י"א ב' יעו"ש ושם היא אותה שבמגילה שהובא בהלכות עבודת יוה"כ וכאן הוא ענין אחר דלא פגע ולא נגע זה לזה ועיין בתו"כ פרשה ב' ובזה מיושב ג"כ מה שהקשה התוס' יו"ט בפ"ג דהוריות מ"ב על מה שכתב הרע"ב ורבינו בפי' המשניות דכהן שעבר פסול לעבודה והקשה ע"ז ממשנה ד' דשם יעו"ש היטב ובאמת לפי מש"כ לק"מ. ודע דבמשנה ד' כתב רבינו וז"ל ומה שמבואר שיעבור כה"ג ממשיחתו הוא שאירע בו מום או שימנוהו לעבודת יוה"כ שמא יארע פסול בכה"ג ביוה"כ ויעבור אחר יוה"כ כמו שקדם ביאורו במקומו עכ"ל ע"כ לאו בחדא מחתא מחתינהו רק שבא להורות איך איפשר שיעבור כה"ג ממקומו לכן כתב דאפשר בתרי גווני וכל אחד כדאיתא ופשוט וברור (ועיי"ש יו"ד א') ובתו"כ פרשה ב'.

ח[עריכה]

עם

הצבור וכו'. שם ז' א' ותו"כ שם פ"ב.

שחייבין

בקרבן וכו'. בזה חלוק מכהן משיח לעיל הלכה ד'.

ט[עריכה]

שנצטרע

עבר וכו'. הוריות י' א' מימרא דרב דימי בר חמא לפרש הברייתא.

שעבר

מנשיאותו וכו'. שם ט' ב' ותו"כ שם פרשה ה' ושם י' א' ובתו"כ פרשה ב'.

כשהיה

נשיא וכו'. שם ט' ב' במשנה.

שחטאו

עד וכו'. שם י' א' וכת"ק תמורה כ' א' ועיין תו"כ שם פרשה ב' ופרשה ה'.

אם

אכל וכו'. שם י"א א' אליבא דרבנן פשיטא ליה דאזלינן בתר חטאה עיין מרן ולח"מ ועיין ירושלמי שם ה"ג יעו"ש היטב.

חצי

זית וכו'. שם י"א א' מימרא דרב זביד משמיה דרבא בפירושא דברייתא (ועיין תו"כ שם פרשה ז') וירושלמי שם הלכה ג'.

כשהוא

נשיא וכו'. כ"ה מבואר מהך דינא שלאחר זה ועיי"ש בירושלמי.

כשהוא

הדיוט וכו'. שם בעיא דלא איפשיטא ובירושלמי שם ה"ג ועיין לעיל פ"ג ה"ח שפסק דאם נדחו הבעלים באמצע לא נדחה הקרבן יעו"ש וצ"ל דהכא גרע טפי דלא מטעם דחייה אתי עלה אלא משום דלא מצטרף חד לחבירו באם שלא היה ראוי באמצע לאותו קרבן. והא דפריך הכא בש"ס לפשוט מההיא דהתם י"ל דפריך מכ"ש אם דפסקינן דנדחה בכה"ג כ"ש דלא מצטרף ומשני דכאן לא מיקרי דחוי לכן מטעם דנדחה לא איבעיא לן רק דהבעיא היא אי מצטרף אי לא (והא דפריך תפשוט ליה מדר' יוחנן יעו"ש היינו משום דרבא ס"ל כוותיה בזבחים ע"ג ב' יעו"ש) והא דמבואר כאן דמטעם דחוי לא הוי דחוי דמשום דגברא לא אידחי לגמרי אע"ג דהקרבן נדחה ממנו דאינו ראוי הכבשה או השעירה לנשיא ובזבחים י"ב ב' משמע איפכא יעו"ש היטב עיי"ש תוס' בזבחים בד"ה הכא קרבן וכו' מה שכתבו בזה יעו"ש היטב ובאמת לפי גירסא שלנו בזבחים דגרסינן הכא קרבן נמי אידחי יעו"ש א"כ לכאורה לק"מ דהא התם תרווייהו אידחי כי גברא אינו ראוי להביא כיון שהורו שחלב מותר אם כן איפטר גברא מן הקרבן וגם החטאת שהפריש על החלב אינו ראוי עוד להביא על החלב אבל גבי מומר הוא אידחי אבל מצד הקרבן לא היה שום דיחוי ולכן לא הוה כ"כ דחוי כמו התם לגבי הורו בי"ד וכו' והכא בהוריות הוי איפכא שהגברא לא אידחי מקרבן רק הקרבן נדחה ממנו אבל מ"מ גברא חזי להביא קרבן אחר לכן קיל הוא מהכל ולא מיקרי דחוי כלל אף לר' יוחנן (שוב ראיתי מעין זה בחי' פנים מאירות על זבחים שהרגיש בזה יעו"ש).

ודברי ר"ת שבתוס' שם יש לעיין דלכאורה אין נהלם יפה בפשטות דברי הש"ס שם יעו"ש היטב ובלא"ה בפשיטות נ"ל ליישב דלק"מ קושיית התוס' אף לפי גירסתם דהנה יש דיחוי בקרבן דהיינו שבעליו לא נשתנה מידי רק שהשינוי היה בקרבן ויש דיחוי שהקרבן לא נשתנה מידי רק שהדיחוי היה מחמת בעליו שהם נשתנו ולא הקרבן שבקרבן לא היה שום שינוי והנה זה פשוט להש"ס בזבחים דהשינוי שבקרבן גרע טפי מהשינוי שבבעלים והתם בהוריות השינוי בבעלים ולא בקרבן ורצה לפשוט מהמיר דתו שהתם ג"כ השינוי בבעלים ולא בקרבן ואפ"ה הוי דחוי ומשני דזה לא הוי דיחוי כלל דגם הבעלים לא נדחו לגמרי וקיל טפי מהמיר דתו נמצא לפ"ז למאן דס"ל דיש דיחוי בבע"ח אם היה הדיחוי בקרבן עצמו ודאי הוה דחוי קיל מזה באם לא היה הדיחוי רק מחמת בעלים שנשתנו ומ"מ לדינא הוי דיחוי והיכא דבקרבן לא הוי שום שינוי רק בבעלים הוי השינוי וגם הבעלים לא נדחו מכל קרבן רק מקרבן זה אבל לא משאר קרבן לא מיקרי דחוי לדינא ומ"מ מחמת ספק אין מצטרף. זהו הנ"ל בדינים הללו (וע"ע כריתות ז' א' יעו"ש היטב אבל התם מיירי לענין אחר וה"ק דאע"ג מכיון שהמיר דתו נדחה קרבנו מ"מ יש כפרה על הבעלים משום יום הכפורים יעוין שם היטב והבן).


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.