הפלאה/כתובות/צד/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בא"ד ושמואל דאמר כר' אליעזר וכו" דהמסירה ביד המוכר דכותבין שטר למוכר וכו'. צריך להבין דהא דכותבין שטר למכור וכו'. אע"פ שאין לוקח עמו מוקמינן בריש ב"מ דף י"ב לר' אסי בשטר אקנייתא ולאביי ס"ל דעידיו בחתומיו זכין לו היכא דמטא לידיה א"כ א"א לפרש הכא דכותבין שטר למוכר וכו' מיירי בשטר הקנאה דא"כ הקנין מתחיל מיד בשעה שקבל קנין אפילו לא מטא לידיה ואין חלוק בין לר' אליעזר בין לר' מאיר ע"כ צ"ל דהסוגיא הכא אזלא אליבא דאביי דס"ל עידיו בחתומין זכין לו ויכולים עדים לכתוב למוכר בלא הלוקח ואפ"ה הקנין למי שנמסר לידו השטר קודם משום דבאותו יום לא אמרינן עדיו בחתומיו זכין לו וכמ"ש התוס' בסמוך בד"ה כתב לאחד וכו' משא"כ לר' מאיר דאפילו באותו יום הקנין מתחיל משעת חתימה כמו שיבואר לקמן בשיטת הר"ת וממילא מתורץ היטב שיטת הרי"ף דפסק כרבי מאיר בשטרות ואפ"ה פסק הכא כשמואל משום דהסוגיא הכא דמוקי פלוגתייהו אליבא דר"א דוקא היינו ע"כ אליבא דאביי דכותבין שטר למוכר משום דעידיו בחתומיו זכין לו. אפ"ה באותו יום אין עידיו בחתומיו זכין לו אבל לפי מה שפסק הרי"ף בריש ב"מ דלא קי"ל כאביי דעידיו בחתומיו זכין לו א"כ אפילו אם נימא דשמואל לשיטתיה דס"ל דעידיו בחתומיו זכין לו מ"מ ר' נחמן דס"ל שודא עדיפא והלכתא כוותיה בדינא וכיון דלא קי"ל דעידיו בחתומיו זכין לו תו אין חילוק בין לר' אליעזר בין לר' מאיר דהא אין כותבין שטר למוכר אלא בשטר הקנאה אלא על כרחך דהטעם הוא דשודא עדיפא מחלוקה ואפילו לרבי מאיר כן הוא ועיין בסמוך. ודוק:
תוס' ד"ה כתב לאחד וכו' ותירץ רבי דכי אמרינן עידיו בחתומיו זכין לו היינו בשני ימים. צרך להבין דמ"ט דר' מאיר דס"ל דזהו שכתב לו בתחלה קנה דלהכי לשיטת הר"ת חלוקה עדיפא לר' מאיר משום דיש לומר שחתמו שניהם ביחד ונראה דודאי א"א לומר דלהכי לר' אליעזר לא אמרינן עדיו בחתומיו זכין לו באותו יום משום דאין העדים זוכין לו רק בסוף היום דאיך יזכו לו העדים בסוף היום וכיון שכבר אין השטר בידם כדאיתא לעיל דף פ"ו ע"ב גבי הרי זה גיטך ולא תתגרשי עד אחר ל' יום ע"כ צ"ל דהזכיה הוא משעת חתימה אלא דהוי כאילו התנה שיהא הרשות בידו לחזור עד סוף היום ולר' אליעזר כיון דס"ל דמסירה קונה ה"ל אותו שמוסר תחלה כאלו חוזר מן השניה ולר"מ אין המסירה כלום ולא הוי ליה חזרה וממילא דשניהם קנו ביחד משעת החתימה. וק"ל:
שם בגמרא אטי בירושלים יתבינן וכו' לכאורה קשה דכיון דקי"ל דאין כותבין שטר למוכר אא"כ הלוקח עמו אם לא בשטרי אקנייתא והכא ל"ל בשטרי אקנייתא דא"כ הוא קונה אפילו לא מטא לידיה א"כ קנה רמי בר חמא מיד שכתבה לו ודוחק לומר דס"ל לרב נחמן כאביי דס"ל עידיו בחתומיו זכין לו דהא קי"ל כרב נחמן בדינא ורוב הפוסקים לא ס"ל כוותיה וצ"ל שבאמת לא מסרו העדים השטר לידה אלא הם בעצמם מסרו והעדים אינם לפנינו. אלא דלפ"ז צ"ל דהא דידעינן דהכתובה לרמי בר חמא היה מצפרא ולמר עוקבא היה באורתא היינו ע"פ עדים אחרים שראו חתימתם ולא ראו מסירתן וזה דוחק. ויותר נראה שהיה כתוב בשטר עצמו בצפרא ובאורתא ואפ"ה לא אמרינן דמסתמא בשעתה שנכתב נמסר אלא במקום שהמנהג הוא לכתוב כן כמו בירושלים וכן משמע הלשון אטו בירושלים יתבינן דהל"ל אטו כתובי ביה שעות דודאי כשאין כתוב בו שעות אפילו בירושלים לא אמרינן דמסתמא באותו שעה שנכתב נמסר אלא משמע דכיון דאין דרך המקום לכתוב בו שעות לא מהני אפילו כתב בו שעות וכן משמע לשון הרמב"ם וטוש"ע בסימן ר"מ סעיף ג' אם אין דרך אנשי המקום לכתוב בו שעות (וצ"ע לדינא דבסימן קי"ט לא משמע הכי). מיהו יש לומר שהיה מר עוקבא מודה בזה שכתבו לרב"ח בצפרא והא דלא נאמן במיגו על המסירה יש לומר דלא היה הכחשה ביניהם בברי וברי אלא מר עוקבא טען שמא לא ידע אימתי נמסר לרב"ח ולפ"ז צ"ל דאפילו בברי ושמא אמרינן שודא וצ"ע שלא נזכר בדברי הפוסקים וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |