הפלאה/כתובות/נח/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בגמרא ריב"ב אמר וכו'. הקשה בספר פני יהושע דריב"ב ס"ל בקידושין דאין ארוסה אוכלת בתרומה. ולכאורה נפלאתי מאד דהא הכא קאמר בהדיא דדוקא בבת כהן. אם כן למה לא תאכל מצד אביה אפילו אם ימצא סימפון וכ"ש דלא שייך שמא תשקה. ואפשר דס"ל דכיון דנקטא הברייתא הך בד"א קודם דברי ריב"ב משמע דריב"ב איירי אפילו בבת ישראל דטעמא דידיה דימי טהרה הם כפלים כימי טומאה. ובימי טומאה הוא נותן חולין וזה שוה בבת ישראל נמי. אמנם לו יהיה כן לק"מ דאף אם אינה אוכלת הא טעמא דבימי טומאה בבת ישראל שאני משום דאינה יכולה להזהר בו כפירש"י. אבל בימי טהרה דאינה מעוכבת אלא מגזירה דרבנן שפיר נותן לה תרומה והיא תמכור. וכן נ"ל דצריך לפרש כן דברי הה"מ בפ"ב מהלכות אישות על מ"ש הרמב"ם מחצה חולין ומחצה תרומה כתב משום דקי"ל הלכה כר' עקיבא מחבירו והיינו ע"כ בהגיע זמן דבנשואה הכל מודים. ואמאי הא למשנה אחרונה אסורה תמיד בבת ישראל אלא דבזה יכולה למכור. וק"ל:
פירש"י ד"ה איכא בנייהו בין ר"י לר"ש. והא דלא פירש בין ר"י לר"ע דלר"ע אין צריך לטרוח וכן פי' בשיטה מקובצת. נלענ"ד דס"ל לרש"י דלשון איכא בינייהו שייך לדינא דאל"כ הל"ל מאי טעמייהו והיינו דקשה להש"ס דמאי בינייהו דר"י ורשב"ג דהא בודאי אי איכא מותר דקונה חולין בפחות מכפלים המותר לבעל וכי אתגורי אתגור בימי טומאה. ותו דהא קי"ל לקמן דף ס"ה ע"ב דמותר מזונות לבעל. וכ"ש בארוסה וא"כ במאי פליגי ומשני דאיכא בינייהו לדינא אי צריכא לטרוח בשוי' דלרשב"ג יכול לזלזל במכירה כדי להקל טרחתה וזה ברור בדבריו ז"ל. וק"ל:
תוס' ד"ה ואפילו כולן וכו' בסדר משנה ירושלמית וכו' מדתניא בתוספתא וכו'. נראה דיש לומר פירש"י ז"ל דתליא בפלוגתא דיש זיקה מדאורייתא או לא וכ"ש לפמ"ש התוס' ביבמות דף נ"א ע"ב בשם הר' יצחק בר ברוך דר' נחמיה דס"ל דמאמר קונה מדאורייתא דיש ליישב התוספתא דסתם תוספתא ר' נחמיה דאם עושה בה מאמר כדין מצות יבמין דעושה מאמר ואח"כ בועל אפ"ה למשנה אחרונה אינה אוכלת עד שתיבעל. ולפ"ז אפשר לתרץ קושית התוס' בקידושין דף מ"ד ע"ב בד"ה מה שפחה וכו' וא"ת נימא יבמה תוכיח. ולפמ"ש יש לומר דהתם קאי אליבא דריב"ב דס"ל בפרק כיצד דף י"ח ע"ב דיש זיקה וא"כ לדידיה באמת יבמה אוכלת. מיהו יש לומר דר' יהודה ב"ב ס"ל דזיקה הוא מדרבנן. וק"ל:
ומה שהקשו המפרשים על שיטת הר"ת מהא דפליגי רב ושמואל ביבמות דף כ"ו בביאת שוגג ביבמה אי מאכיל בתרומה משמע דשומרת יבם אינה אוכלת מדאורייתא (ולפמ"ש היה צריך לומר דשמואל דאמר הלכה כריב"ב דיש זיקה היינו מדרבנן) אבל לע"ד א"צ לזה דמשכחת בכהן שמת ויש לו אח כהן ואח חלל דאי מטעם זיקה החלל פוסלה ואם בא עליה הכהן בשוגג שפיר פליגי אי ביאה שוגג מאכילה או לא וק"ל. ועיין בחידושינו בקידושין שם כי שם הארכנו בס"ד. וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |