הפלאה/כתובות/כה/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א חי' הלכות מהרש"א פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תוס' ד"ה ואלא מאי וכו'. לולי דבריהם ז"ל היה נראה לפרש דהמקשה היה סבר דלא העלום לתרומה דאורייתא משום דהיה ריע חזקתייהו א"כ יש לומר דאף למ"ד אין מעלין מנשיאת כפים ליוחסין אפ"ה מודה דמעלין מנשיאת כפים לתרומה דאורייתא כדקאמר בברייתא בסמוך א"כ שפיר קאמר גדולה חזקה אע"ג דאיכא חששא שמא יעלום לתרומה דאורייתא אפ"ה לא חיישינן משום דגדולה חזקה אבל למאן דאמר מעלין מנשיאת כפים ליוחסין קשה דאתי לאסוקינהו. וצ"ל משום דריע חזקתיה א"כ הוי ס"ד דסברא דריע חזקתייהו מועיל נמי לענין תרומה דלא לייתי לאסוקינהו ושפיר פריך מאי גדולה חזקה ואהא משני בשנויא קמא דבאמת העלום לתרומה דאורייתא ואב"א וכו' דאע"ג דאיכא למיגזר ר"ל דאע"ג דריע חזקתייהו כמו שפירש"י שאין אוכלין קדשי המקדש אפ"ה מחליף בתרומה דאורייתא דלא חמירא כמו קדשי המקדש. וק"ל:
תוס' ד"ה או דילמא וכו'. כבר כתבנו לעיל בשיטת הרמב"ם ז"ל הא דקאמר לעיל דפליגי במעלין מתרומה ליוחסין היינו מאכילת תרומה כשמברר שאינו עבד וכדקאמר דאיכא איסור מיתה היינו זר שאוכל תרומה ולקמן בסוף פרקין וכן הברייתות דמייתי הש"ס בסמוך היינו מחילוק גרנות. גם כבר כתבנו דאף לפי שיטתם יש לומר דהא דקאמר משום דלא מחציף ולא קאמר משום דאין עבד נושא כפיו דלפמ"ש דעיקר האיסור בזר הנושא כפיו הוא משום דעובר על עשה דאין מתברך משא"כ בחשש עבדות לא שייך זה כנ"ל. וק"ל:
תוס' ד"ה וכי מסקינן וכו'. צריך להבין דבריהם דאכתי מאי ראיה מייתי ממ"ד מעלין מתרומה ליוחסין דאתי לאסוקינהו כיון דלא העלום אלא לתרומה דרבנן שאין מעלין ממנה ליוחסין דהא ודאי אפילו למ"ד מעלין מתרומה ליוחסין אפ"ה מעלין ע"פ ע"א לתרומה דרבנן כדאיתא בסוף פרקין ולא חיישינן מידי. ונראה דס"ל דהך תירוצא דואב"א ע"כ אזלי למ"ד אין מעלין מתרומה ליוחסין והכי ס"ל לר' יוסי עצמו בסוף פירקין דלדידיה שפיר מעלין מתרומה דרבנן לתרומה דאורייתא וממילא דאיכא למיגזר משום תרומה דאורייתא דהא מעלין מתרומה דרבנן ומנשיאת כפים לתרומה דאורייתא. אבל למ"ד מעלין מתרומה דאורייתא ליוחסין ע"כ דס"ל דאין מעלין מתרומה דרבנן לתרומה דאורייתא ולא שייך למיגזר אטו תרומה דאורייתא ומאי גדולה חזקה. ע"כ צ"ל למ"ד מעלין מתרומה ליוחסין באמת כשנויא קמא דהעלום לתרומה דאורייתא. והא דלא חשש שמא יעלוהו ליוחסין היינו משום דריע חזקתייהו. אך אכתי קשה הא הך ברייתא דגדולה חזקה ר' יוסי קאמר לה ור' יוסי ס"ל דאין מעלין מתרומה ליוחסין ואפשר דלמ"ד דמעלין מתרומה ליוחסין לית ליה הא דגדולה חזקה. אך לפמ"ש לעיל דהאי מעלין מתרומה ליוחסין דשמעתין אינו ענין לפלוגתא דר' יוסי בסוף פירקין דמיירי בחילוק גרנות ומשום עבדות וכשמברר שאינו עבד יש לומר דמודה ר' יוסי דמעלין מתרומה ליוחסין או מחילוק גרנות או מאכילת תרומה כנ"ל א"כ לדידיה אין מעלין נמי מתרומה דרבנן לתרומה דאורייתא משום שאר חששות חללות וממזרות דהא איכא למיחש שיעלוהו ליוחסין. וה"ה דאין מעלין מנשיאת כפים לתרומה דאורייתא מחשש זה כיון דנימא דאין מעלין מנשיאת כפים ליוחסין וא"כ אי נימא הכי צ"ל דבאמת העלום לתרומה דאורייתא כשנויא קמא דאל"ה מאי גדולה חזקה דקאמר ר' יוסי וכיון דלא חשש שיעלום ליוחסין כשיבררו שאין בהן חשש עבדות ע"כ צ"ל משום דריע חזקתייהו ושפיר מייתי ראיה. ודוק:
שם בגמרא לא לתרומה וכו'. כתב מהרש"א ז"ל ופשוט מיהת דלמ"ד אין מעלין מנשיאת כפים אין מעלין מתרומה ליוחסין. ולא הבנתי דבריו דהא מעלין מתרומה ליוחסין פלוגתא דתנאי היא והנך ברייתות ס"ל כתנא דאין מעלין ובאמת למ"ד מעלין מתרומה ליוחסין אין מעלין מנשיאת כפים אפילו לתרומה. ואף למ"ש התוספות לקמן ע"ב ד"ה נאמן וכו' לחד תירוצא דהעלו לבני ברזילי מנשיאת כפים לתרומה. היינו או דאין מעלין מתרומה ליוחסין או משום דליכא חשש משום דריע חזקתייהו כדאיתא לעיל. מיהו הא קשה דמשמע מסוף פירקין דפלוגתא דמעלין מתרומה ליוחסין היינו אי חולקין תרומה לעבד משמע דליכא חשש בתרומה אלא משום עבדות וכשמברר שאינו עבד מעלין ליוחסין לכ"ע. ולפ"ז אפילו מתרומה לתרומה אין להעלות לא מיבעיא מתרומה דרבנן לדאורייתא משום שאר חששות כגון חללות וממזרות דאם יברר שאינו עבד אתי להעלותו ליוחסין אלא אפילו מדאורייתא לדאורייתא אין להעלות דניחוש שמא היה עבד ונשתחרר כדמקשה בסוף פרקין גבי קטן דהא ס"ל דחולקים תרומה לעבד. (ועמ"ש באריכות בדברי התוספות ומהרש"א שם בד"ה ודילמא עבד וכו') ואי מיירי שמברר וידוע שאין עבד א"כ מעלין ליוחסין נמי. ודוחק לומר דהואיל דהיו חולקין לעבד וממילא אין מעלין ליוחסין לא היו מדקדקים כבר אפילו בשאר פסולים דלמה באמת עשו כן שלא לדקדק בחילוק גרנות ועמ"ש סוף פרקין. ומזה נראה ראיה גדולה למה שכתבנו לעיל דהך פלוגתא דסוף פרקין היינו בחילוק גרנות דוקא והכא מיירי באכילת חלה וכדפירש"י בד"ה לא לתרומה וכו' מקבלין עדותו לאכילת תרומה ומאכילת תרומה אין מעלין ליוחסין עד שיברר כל חששות. מיהו בברייתא שניה דנקט חילוק גרנות. קצת קשה דניחוש שמא עבד ונשתחרר. ואי בידוע שאין חשש עבדות א"כ הא משמע בסוף פרקין דמחילוק גרנות מעלין ליוחסין אם לא מחשש עבדות. מיהו יש לומר דלמאי דמשני דמיירי בתרומה בזמן הזה דרבנן א"כ יש לומר דבסוף פרקין מיירי בתרומה דאורייתא אבל מחילוק גרנות דרבנן אין מעלין אלא כשיברר כל החששות ולא קאמר דמעלין אלא לחלה דאורייתא והיינו לאכילת חלה ולא לחילוק גרנות דאורייתא דלא שייך בחלה. ולפ"ז היה נראה ליישב מ"ש התוספות ד"ה לא חילוק גרנות וכו' וצ"ל דפליגי הנך ברייתות וכולי ופליגי נמי וכו'. ולפמ"ש יש ליישב דעד כאן לא קאמר הש"ס בתחלה וכדאפיך וכו'. אלא משום דהוי סבר דמחילוק גרנות מעלין אפילו מתרומה דרבנן אבל למאי דמסיק דצ"ל ע"כ דאפילו מחילוק גרנות דרבנן אין מעלין יש לומר דהא דקאמר בברייתא דלעיל דמעלין מאכילת חלה היינו לחילוק גרנות דרבנן ובברייתא שניה דמעלין מחילוק גרנות דרבנן לאכילת חלה דאורייתא. ולפ"ז יש ליישב נמי דלא פליגי בסוריא גם כן דלעיל באכילת חלה דאורייתא היו מדקדקים אף בסוריא. אבל ברייתא שניה דמיירי בחילוק גרנות דרבנן לא היו מדקדקים בסוריא כיון דהוא דרבנן. מיהו התוספות לשיטתייהו אזלי כמ"ש התוספות לקמן ע"ב ד"ה נאמן וכו'. ועיין מ"ש שם בדבריהם ודוק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |