הפלאה/כתובות/ב/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תוס' בד"ה מצי אמר ליה וכו' ועוד דהאשה וכו'. הקשה הרא"ה ז"ל דהא בקטלנית למאן דאמר מזל גורם תלינן בדידה. ולא הבנתי קושיתו דהתם כיון שמוחזקת בג' אנשים ע"כ היא גורמת אבל מסתמא תלינן בדידיה כמ"ש התוס'. ובאמת לענין רואה דם מחמת תשמיש בג' פעמים תלינן במזל דידיה ואמרינן נסתחפה שדהו כדאיתא באה"ע סימן קי"ז:
תוספות בד"ה מת הוא דאינו גט וכו' דהשתא וכו'. משמע מדבריהם דלמסקנא אין צריך לשנוי' קמא. וקשה דהוי ליה למימר אלא. ולולי דבריהם ז"ל נלע"ד דיש לומר דהא דקאמר דלא ניחא ליה דתפול קמיה יבם היינו דוקא במעכשיו דע"כ הא דקאמר מעכשיו אין בו שום תועלת דהא עכ"פ באותן הימים היא כאשת איש. וספק מגורשת. וע"כ הוא משום דלא תפול קמי יבם שפיר קאמר דילמא מת דוקא. אבל בלא מעכשיו מהיכי תיתי נימא דלא ניחא ליה ביבום ולא אסיק אדעתיה כלל. ובזה ניחא מה דהקשה בספר פני יהושע בהא דקאמר ודילמא לאפוקי מרבותינו. הא מרבותינו גופיה מוכח דאין אונס דאי לאו הכי כי זמנו מוכיח עליו מאי הוי הא אנוס הוא. ולפמ"ש כיון דס"ל דהזמן מוכיח על זה דרוצה שתתגרש מעכשיו שפיר יש לומר טעמא דלקמן דלא ניחא ליה דתפול קמי יבם. והא דקאמר אלא מסיפא. הוא הדין דהוי מצי למימר מרבותינו. אלא כיון דמפורש בסיפא פריך טפי מסיפא וק"ל:
תוס' ד"ה דילמא לאפוקי וכו'. אי נמי במאוחר. נראה מדבריהם ז"ל דבגט מאוחר מגורשת מיד ולא בזמן הכתוב בו. דאי לאו הכי כיון שהזמן הכתוב בו הוא לאחר מיתה. א"כ אפילו לא כתב בפירוש לאחר מיתה אינו גט. ולפמ"ש התוספות בגיטין דף י"ז ע"א וכן דעת כמה פוסקים דאינה מגורשת אלא מזמן הכתוב בו אי אפשר לתרוצי בהכי. ובמהרש"א ז"ל הקשה דמאי קאמר זמנו של שטר מוכיח הא תקנו חז"ל לכתוב זמן בגיטין. והנלע"ד דההוכחא הוא שפיר דאי משום תקנת זמן לבד ולא שתתגרש בו מעכשיו למה כתב זה הזמן דהשתא כיון דדעתו שתתגרש לאחר שנים עשר חודש היה לו לאחר הזמן ולכתוב זמן שלאחר י"ב חודש. וכדעת התוס' בגיטין והפוסקים דמגורשת בזמן הכתוב בו. אלא ודאי דרוצה שתתגרש מעכשיו. ובמאוחר לא תתגרש מיד. ולפ"ז ממילא יש לתרץ קושיות התוס' ז"ל דמרישא לא מוכח לאפוקי מדרבותינו דלא מיירי בשנים עשר חודש. אלא באם מתי לא שייך זה דיכתוב זמן מיתתו דאינו יודע מתי ימות והוצרך לכתוב זמן בגט. ובזה מובן הא דאסיק הש"ס מאן רבותינו וכו' ס"ל כר' יוסי וכו'. דלכאורה לא היה מן הצורך לפרש הכא טעמייהו דרבותינו. אלא דבא לתרץ דלא נשמע מרישא כיון דטעמיה משום זמנו של שטר מוכיח וברישא ליכא הוכחא כנ"ל ודוק:
ולכאורה היה נראה דיש לתרץ קושיות התוס' בפשטות דיש לומר ברישא באמת מיירי באין בו זמן. ולא שייך בזה תקנת הזמן כיון שכתב בו שלא תתגרש אלא לאחר מיתה דהא אמרינן בגיטין דף י"ז דתקנת הזמן היה משום בת אחותו או משום פירות וכל זה לא שייך אם אינה מתגרשת אלא לאחר מיתתו. אך נראה דכיון דתקנו זמן בגיטין תו לא פלוג. ותו דזה אינו אלא לפי' רש"י הכא דהתנאי אם מתי כתוב בתוך הגט. אבל לפי מאי דמשמע בגיטין דמיירי בתנאי בע"פ. א"כ צריך הזמן משום בת אחותו. ומחוורתא כמ"ש לעיל. ובלימוד הישיבה אמרתי דיש לומר מאי דמסיק ביה דינא דשרו משחא. דלפמ"ש דהא דלא נשמע מרישא הוא משום דטעמיה דה"ל לאחר הזמן והומ"ל דטעמיה משום דס"ל כר' אליעזר ואבא שאול בבבא בתרא דף ק"ע דגט שאין בו זמן כשר. ולכך זמנו מוכיח שהוא מעכשיו. ולפ"ז נשמע מרישא. אך דקאמר במסכת ע"ז כשהתירו השמן אמר ליה רב שמלאי שמעיה בימינו תתיר אף הפת ואמר ליה כיון שהתיר הכא ובשמן א"כ קרו ליה בית דינא שריא בתלת מילי. ואי ס"ד דהתירו גט שאין בו זמן הוי ליה תלת מילי וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |