העמק דבר/בראשית/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מנחת שי
נחל קדומים
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

העמק דבר TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שפה אחת. זה גרם לחטא א׳. היינו שיסכימו לשבת כולן בקבוץ אחד. וזהו נגד רצון ה׳ שאמר שרצו בארץ ורבו בה היינו להתהלך לארכה ולרחבה כי לשבת יצרה:

ודברים אחדים. לא ביאר הכתוב הדברים אלא ברמז כמבואר במדרשים אבל לא פירשן הכתוב כי אם שהיו דברים אחדים וללמדנו דלא משום הדברים התעורר הקב״ה. כי אם בשביל שהיו אחדים. יהיו מה שיהיו. ודבר זה אם כי לפי הנראה אין בזה שום עון ואדרבה חבור עצבים ג״כ ראוי להניח. אבל כאן גרם לחשוב דבר שיצא לתקלת הישוב כאשר יבואר:

ג[עריכה]

ונשרפה לשרפה וגו׳. כל המקרא אין בו ענין שראוי להודיע לענין הספור ומה לי אם היו להם אבנים לבנין או בנו בעץ או עשו שריפת לבנים וכבר לפני המבול כתיב ויהי בנה עיר. ונראה בכאן מרומז קבלת חז״ל דהפילו לא״א לכבשן האש. ומגוף המקרא אשר הוצאתיך מאור כשדים אין הכרח. דלפי הפשט הוא מקום נקרא הכי וכמו דכתיב בארץ מולדתו באור כשדים ויצאו אתם מאור כשדים וגו׳ אלא כאן מרומז הענין דהא ודאי דלפי הקבלה שהפילו את א״א לכבשן האש. לא עשו כבשן האש בשביל זה אלא היה אתון נורא יקידתא לצורך הבריות. והודיע זה הכתוב שהיה כבשן לצורך העיר והמגדל. ומזה נבין כמה גדול ועמוק היה הכבשן ומזה הכבשן ניצול א״א. והא שלא פירש המקרא זה הנס באר היטב יבואר להלן י״ב י״ז:

ד[עריכה]

וראשו בשמים. זה ודאי לא יעלה עה״ד שיהיה עיר אחת לכל העולם אלא כסבורים שיהיו כל הערים סמוכות וטפלות לאותו העיר שבה המגדל ויהיה המגדל לצפות ממנו למרחוק אחר כל הישוב שלהם שלא יהיו נפרדים בארץ אחרת. ע״כ נצרך שיהיה ראשו בשמים.

ונעשה לנו שם. אנשים משגיחים וממונים על הדבר ויהיו שרי צבא להעניש את העובר. דבל״ז אינו מועיל המגדל. כ״ז היה לחשש.

פן נפוץ על פני כל הארץ. אמנם יש להבין מה חששו אם יצאו כמה לארץ אחרת. ומובן שזה היה שייך לדברים אחדים שהיה ביניהם ובאשר אין דעות ב״א שוים חששו שלא יצאו ב״א מדעה זו ויהיו במחשבה אחרת ע״כ היו משגיחים שלא יצא איש מישוב שלהם. ומי שסר מדברים אחדים שביניהם היה משפטו לשריפה כאשר עשו לא״א. נמצא היו דברים אחדים שביניהם לרועץ שהחליטו להרוג את מי שלא יחשוב כדעתם. ויבואר עוד להלן ו׳:

ה[עריכה]

וירד ה׳ לראות וגו׳. ענין ירידה כאן אינו כמו וארד להצילו מיד מצרים. או וירד ה׳ בעמוד ענן דמרים. דשם משמעו גלוי שכינה. אבל כאן לא היה אלא השגחה פרטית ופי׳ ירידה הוא באשר היו כל העולם מתנהגים רק בטבע ולא בהשגחה פרטית משום שלא התהלכו על פי תורה ועבודה[א] ואין כבוד לפני הקב״ה להזדקק עם ב״א פשוטים כאלה בכ״ז כשעשו העיר והמגדל שנגע הרבה לכונת הקב״ה ירד ה׳ מכבודו להענישם ולראות במעשה בני האדם. היינו אנשים פשוטים שאין להם דעת תורה. {יש להוסיף עפ"י מה שפירשנו להלן מ"ח א' בהח"ד פי' המקרא אהל שכן באדם. ג"ח המיוחדת לאדם בלי דעת תורה וכן כאן הפירוש שאע"ג דתחלת העסק הוא לצרכי האדם והוא ג"ח. אבל אחר שבלי תורה נעשה, ורק בני האדם. ע"כ יצא הבנין לרועץ. וזהו אשר בנו בני האדם. הבנין אשר יצא מגמ"ח בלי דעת תורה. מכת"י} וע״ע להלן י״ד כ׳:

ו[עריכה]

הן עם אחד. משמעות עם היינו במנהג אחד כמש״כ להלן כ״ח ג׳ בפי׳ והיית לקהל עמים:

וזה החלם לעשות. עתה אינו אלא התחלת דבר עבירה במה שרוצים שיהיו בישוב אחד:

ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. אם יגמרו המגדל יבואו למחשבה שניה למנוע בע״כ ממחשבתם זו. וזהו דבר רצח ושוד המשחית את הישוב לגמרי ולזה לא מועיל מה שכעת המה מתאחדים בדעה :

ז[עריכה]

אשר לא ישמעו. כי יש שנים מדברים בשפות שונות. ומ״מ מבינים מה שמדברים. ע״כ פי׳ ונבלה שפתם. באופן אשר לא ישמעו איש שפת רעהו שלא יבינו כלל[ב]:

ח[עריכה]

ויפץ ה׳ אתם וגו׳ ויחדלו לבנת העיר. ולא כתיב המגדל דאפי׳ היה נבנה המגדל היה בטל תכליתו להשגיח על הנבדל מהם. אחרי אשר נתבלבלו בלשונם. ולא ידעו אחד דברי רעהו אבל עדיין היה אפשר להסכים ברצון אחד לשבת יחד מש״ה הודיע הכתוב שממילא נפרדו לגמרי:

ט[עריכה]

ומשם הפיצם ה׳ וגו׳. גם זה טעם על שם בבל. דאלו משום שבלל ה׳ שפתם היה ראוי להקרא בלל. אבל בבל הוא משני שרשים מלשון בלל. וחסר למ״ד הפעל. ומלשון יבל. וחסר פ״א הפעל מש״ה בא השם בשני ביתי״ן וע׳ מש״כ לעיל על שם נח:

כט[עריכה]

ויקח אברם. אברם השתדל בזה אשר גם נחור יקח לו את מלכה לאשה, {דאל"כ ויקחו מיבעי מכת"י}:

ואבי יסכה. אחרי שלא נזכר אודות יסכה שום ענין מבואר דיסכה היא שרה. ונזכרה בשם הזה כאן לבאר מדוע לא לקחו אברם ונחור האחיות כדרך גדילתן מלכה הבכירה לאברם הבכור. [דאע״ג דבפ׳ בן סורר צדד בגמ׳ לומר דנחור גדול מאברם זה אינו אלא דיחוי דאפשר שהוא כן אבל לפי הפשט אברם הוא הבכור] ושרי לנחור אלא משום דשרה היא יסכה שסכה ברוה״ק שהיא ראויה אך לאברם (כענין בת ר״ח שאמרה בקטנותה שראויה לרבא ולרמי ב״ח) ע״כ נתהפכו ולקח נחור את מלכה. ומש״ה לא כתיב בנות הרן משום שאברם לא נשא את שרה בשביל שהיא בת הרן המת אלא ברוה״ק. מה שא״כ נחור נשא את מלכה בשביל שהיא בת הרן המת:

לא[עריכה]

ויקח תרח את אברם בנו וגו׳ ללכת ארצה כנען. אע״ג שלא הי׳ עוד מאמר ה׳ לא״א. מכ״מ כבר הי׳ הערה מן השמים וראה מרחוק קדושת הארץ וכמש״כ להלן ט״ו ז׳ והא דכתיב ויקח תרח וגו׳ אע״ג דעיקר רצון אותה יציאה הי׳ אברם ובעצתו מכ״מ כיון שהי׳ אברם שקוע ברעיונות אלקיות או חכמות ולא יכול להנהיג נסיעה הוא וביתו ע״כ נמסר הנסיעה לאביו והוא לקח את אברם וכל הכבודה על ידו:


הרחב דבר

  1. ובשביל זה המשילו חז״ל בעבודת כוכבים ח׳ שני אלפים תהו. היינו כמו מי שיש לו בן אע״ג שכל מעיינו בבנו מכ״מ כל עוד שהוא קטן ולא הגיע לתורה מסיח דעתו ממעשיו לבלי להקפיד כ״כ מה הוא עושה. וכן אינו משגיח על מאכלו ומלבושיו. כי הכל מעשה נערות עד שמגיע לשנים שמתחיל ללמוד תורה. אז אביו משגיח עליו לראות שלא יבלה עתו בדברי הוללות. וכנגד זה הוא משגיח שיהי׳ מאכלו ומלבושיו נאה ומתוקן בד״א. והנה אע״ג שכ״ז שהבן קטן אין האב מקפיד ומשגיח על מעשיו. מ״מ אם זורק אבן על ראש איזה אדם. ההכרח להזדקק למעשה זה הילד ולהענישו אע״ג שהוא עודנו ילד. אמנם השגחה זו אינו לפי כבודו של האב להטפל עם מעשה ילדים. ונקרא ירידה. כך כ״ז שלא היה אור תורה בעולם לא השגיח הקב״ה על פרטי מעשים של ב״א. וכמבואר בב״ר ריש פ׳ לך שראה א״א את העולם כמו בירה דולקת ואמר תאמר שאין לה מדליק הציץ עליו בעל הבירה ואמר אני בעל הבירה. ר״ל שראה שדולקת ואין אדם מזדקק לכבות ותמה ע״ז וכי בירה זו אין לה בעלים. השיבו בעליו שבכונה כך הוא. כן השיב הקב״ה שבכונה אינו משגיח על מעשי ב״א והטעם הוא משום שהיו ב״א של תהו בלי תורה ואין כבוד לפני הקב״ה להזדקק עם ב״א פשוטים כאלה:
  2. וזה שצעק ירמיה הנביא (לג|ירמיה ב לג-לד) מה תיטיבי דרכך לבקש אהבה וגו׳ גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה. פי׳ שהיו בימיו אגודות והיו מתפארים שהמה באהבה ושלום יותר מכל בני אדם. ואמר הנביא כי לא כן שהרי גם בכנפיך נמצאו דם נפשות נקיים ולא משום איזה גניבה וכדומה אלא משום שלא היה באגודתכם. נמצא באם אגודתם לרציחה ואין בזה שבח של שלום אלא באופן שיהיו נזהרים גם מלעשות רעה עם מי שאינו באגודתם:
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.