הלכות קטנות/ב/רא
|
< הקודם · הבא > |
ר"א) ר"ב) ר"ג) שאלה: מ"ש בעוף שנדרס דלא חיישינן לריסוק אברים ומותר לשוחטו
ביום טוב ומ"ש בעגל שנולד דחייש הרא"ש והטור.
תשובה: מצאתי בב"ח (באו"ח סי' תצ"ח ועי' ד"מ שם ס"ק ה' ועט"ז יו"ד סי' ט"ו ס"ק ב') שהרגיש בזה וחילק דעוף שנדרס היה לו שעת היתר בעולם דבהמה בחייה בחזקת היתר עומדת אבל נולד לא היה לו היתר מעולם. וקשה דעודנו באבו בחזקת היתר היה עומד אגב אמו אבל נראה לחלק דבנדרס צריך ב' דברים שהייה ובדיקה מאחר שיצא ידי שהייה יש לומר דישתכח שפיר בבדיקה אבל בעגל שנולד לא היה שם דבר שיוציאנו מידי ספק לפיכך הצריכו שיפריס ע"ג קרקע.
ומה שפסקו להיתר בעגל שנולד אע"ג דכתב הר"ן דבעיא דלא איפשיטא איכא למימר דכי היכי דאתי עשה ודחי ל"ת ודאי ה"נ אתי ספק עשה דשמחת יו"ט ודחי ספק ל"ת דמלאכה אלא שיש לדחות דבשעה דעבר אל"ת לא מקיים ליה לעשה. ומיהו קשה דמנא ליה להר"ן דלא איפשיטא דהא דחי ר' ירמיה ההוא דרעפים דטעמא לאו משום שצריך לבדקן אלא מפני שצריך לחסמם ומשמע דקבלה מיניה ר' זירא ועוד מייתי תלמודא ההיא בריתא דא' הביא את האור דטעמא משום חסימה כדאמר דמשום ליבון רעפים נגעו בה משמע דהיינו טעמא ולא דחיישינן לבדיקה א"כ שפיר פסק הרמב"ם להקל דבעיא דאפשיטא היא. ואפילו את"ל דלא איפשיטא יש לפסוק להקל דבמידי דרבנן הוא דמאורייתא אמרינן הואיל דמקלעו אורחין ה"נ איכא למימר הואיל וישתכח כשירה מותר מן התורה לשוחטה וה"ל בעיא במדבריהם ונקטינן לקולא וכעין זה תמצא בב"י סי' תק"ג:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |