הלכות קטנות/ב/מו
|
< הקודם · הבא > |
מ"ו) מ"ז) שאלה: הא די"א דבתר תחילת סעודה אזלינן ויאמר רצה והחליצנו במ"ש (באו"ח ס"ס קפ"ח) עד מתי:
תשובה: מסתברא עד כדי שיתעכל המזון שאכל בשבת דאינו בדין שאם ישב לאכול כל הלילה ויום שלאחריו או יומים שיזכיר בבה"מ את יום השבת הזה דמיחזי כחוכא ואיטלולא ואין ענין הבדלה לכאן וכיון שבאנו למדה זו אין לך חילוק גדול מזה וב"י הביא דמזכיר של שבת עד שיתפלל תפלה של חול (ועי' באה"ט שם):
ואי לאו דמיסתפינא אמינא דלא אמרו בתר תחילת סעודה אא"כ שיאמר רצה והחליצנו וכו' השבת הגדול והקדוש ולא שיאמר הזה כי מה ענין האכילה שבמעיו לעשות מן החול קדש והא (ברכות כ"ז:) דצלי של שבת בע"ש (ובעי אי בדלת) אין בברכת אתה קדשת תיבת הזה אלא השבח של שבת שאפשר היה לאומרו בכל שעה. וא"כ הוא שלא יזכיר תיבת הזה אפי' אחר יום או יומים שנמשך בסעודה היה אפשר לאמרו והדבר צריך הכרע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |