הלכות קטנות/א/רפז
|
< הקודם · הבא > |
רפ"ז) נסתפקו בישיבת הרב הכולל כמה"ר אליה עובדיה נר"ו שהיתה בבית חמיו המעולה כהר"י אירגס נר"ו אשר היה דר בבית הסמוך לת"ת שהוא בית הכנסת ויש לבית חלונות פתוחות על בה"כ מהו שיהא מותר לקרוא את המגילה בביתו עם הציבור ובפרט אם ישגיח מן החלונות בעת קריאתם משום דקיי"ל באו"ח סי' נ"ה סעי' י"ד] לענין קדיש דבראיית פנים סגי אי אמרינן הכא נמי דכוותא או דילמא הכא לא ופרסומי ניסא שאני ומ"ש אצלי הוא דהיו רוצים לומר דודאי יצא מכח ההיא דשנינו (ר"ה כ"ז) היה עובר אחורי ב"ה ושמע קול שופר או קול מגילה יצא עיין הדבר בשורש והכת החולקת שהיא גם היא סברתי כהיום הזה דלא יצא ממ"ש פ"ק דמגילה (דף ה'.) א"ר מגילה בזמנה ביחיד שלא בזמנה בעשרה ורב אסי אמר [בין בזמנה בין שלא בזמנה] בעשרה עיין שם פי' רש"י ודברי התוס' שהוא מחלוקת גדול בין הפוסקים ומה שלא פשט מרנא הב"י [בסי' תר"צ באו"ח] הלכתא כמאן מפני המחלוקת וכבר מייתי דחש רב להא דרב אסי באופן שלא לפסוק הלכה מאחר דאפשר דהא דחש רב הוא מידת חסידות ואיכא תלתא דעות עיין בב"י ואחר ההסכמה דעתי מחייב להצריכו ללכת לבה"כ ואינו יוצא מידי פרסום במשגיח מן החלונות ואין צורך להאריך כי במה שכתבתי די לך לגלות עיקר ושורש הדבר ואם באנו להאריך תתרבה ההוצאה בדבר הפשוט הן אמת כי נשאר לי לעיין מה אענה למה שמ"כ מכ"י הגאון מ"ז ז"ל בסי' תרפ"ט ס"ה וזה לשונו זה הדין הוא מא"ח והוא נמשך אחר מ"ש רבנו בהלכות חנוכה סי' תרע"ז סעי' ג' דכיון שהוא במקום שאין יהודים ולא יש מנין חייב כל או"א לקרוא אם יודעים לפרסומי ניסא כשם שבחנוכה החמירו שאפי' במקום שמן הדין הוא פטור עכ"ז להיות שהוא מקום גוים חייבי ס' א"ח גם הכא ה"ה והוא הטעם ומה נכון שדין זה ודהתם הוא מס' א"ח ודוק מש"כ בעיר שיש ישראלים וקורים בצבור אז יכול לקרות א' ומוציא חבירו אפי' שיודע ואפי' שבאותו הבית אין מנין כיון שבעיר היה כבר פרסומי ניסא ודוק עכ"ד ז"ל והחילוק פשוט חפש ותמצא ועל הכל שאין השכל מחייב שימנע עצמו לכתחילה מלהצטרף בהדי עשרה אם לא באופן כההוא דכתב מרי הרב מ"ז ז"ל [עי' באה"ט ס"ס תר"צ]:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |