הלכות קטנות/א/קלט
|
< הקודם · הבא > |
קל"ט) שאלה: מי שנשאל על המעשר ראשון אם הותר נמי במעשר שני ואם נמצא עובר בבל תאחר:
תשובה: השומע ישמע והחדל יחדל אשר לא ישמע לקול מלחשים. מעשה שהיה כך היה שלקטו הפירות מן הגינה והניחו לקט שכחה ופיאה ואחר המירוח ברכו להפריש תרומה ותרמו אח"כ ברכו להפריש מעשר ראשון ונתנוהו ללוי והלוי ברך להפריש תרומת מעשר ונתנו לכהן ואח"כ ברכו להפריש מעשר שני והרי הוא מחולל על חלק א' מארבעים במייד"י של כסף טבוע שיש לי בכיסי ואני פודה אותו חלק במעט קמח שאשליך לאש וקודם שיפרישו מעשר שני מכשירין אותו לפי שאין פודין מ"ש טהור בירושלם ואם השנה מעשר עני מה שאמרתי שהוא מע"ש הרי הוא מעשר עני ונותנו לעני או פודהו בשוויו ונותן לעני.
הן עתה נסתפקו הבעלי תורה אם הלקט שכחה ופיאה היו יותר מדאי ונמצא טבל וחולין מעורבין ולא היו רוצין לטרוח להסיר מן הלקט מכל בד ובד ולא היה שם טבל להפריש ממקום אחר היכי ניעבד ואמרתי להם הביאו את המעשר אל בית ה' והביאו המעשר ראשון ונשאלו עליו הבעלים וחזר לטבלו ואמרו כל חלק מעשר ראשון שיש בלקט זה הרי הוא בטבל הזה ולהיות שימעט חלק המעשר הראוי לכל כי אין בטבל כדי כל המעשר חזר ואמר הת"ג הראויה לכל הרי היא בטבל הזה וחלק מעשר ראשון השייך ללוי מן הלקט הרי הוא קבוע בכל מקום שהוא בצפונו או בדרומו עם החלק שנתמעט מן הטבל בהוצאת תרומת מעשר ולא היה אפשר להביא כל הפירות שכבר נאכלו:
עתה נבא לשאלתנו אם אדם א' הפריש את שתיהן הותרה א' הותר הכל ואם שנים לא הותר המע"ש ולא עבר בבל תאחר כי מה שעשה עשוי בהיתר (עי' לעיל סי' מ"ח ובתוס' מנחות ס"ה: ד"ה וספרתם):
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |