הלכות קטנות/א/קלז
|
< הקודם · הבא > |
קל"ז) שאלה: למה לא תקנו ברכת אשר יצר לעושה צרכיו וכו':
תשובה: דע כי כל מעשה האלהים עליו אין להוסיף כי הנה טוב מאוד אפי' נחשים ועקרבים הם לתועלת התרופות והסגולות שיש בהם ומה שיש בהם מן הרע הוא כדי לחזק ההפך כי כך הוא צריך צורך הבריאה ד"מ כדי שיתחזק בבשר הנחש סגולת הטריקה צריך לערב בה כ"כ סם המות כדי שיתחזק הטוב בהפכו א"כ כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד אלא שבני האדם הפכום לרעה כגון ד"מ אם יטמין אדם כלים תחת כנפיו אין זה מעשה רע אבל אם יקח טליתו של חבירו ע"מ לגנבה ויתנה תחת בגדיו זהו רע וכעז"ה בכל דבר. אם בדרך הטבע אין חוש המישוש חרפה לבע"ח אלא שהנהיגוהו במקומות האסורים וכיון שרוב ביאות שבעולם הם באיסור ובאפקירותא אפשר שלא רצו לתקן ברכה על זה. א"נ משום שהוא מזיק לגוף כמ"ש הרמב"ם ז"ל (בפ"ד מדיעות) ואין מברכין על הקלקלה ואפשר שאם יהיה בשעת רצון ושצריך לדבר ויטהר עצמו וינקה היטב במקום קדוש שיברך ועתב"ט:
אמר המני"ח: אחד שאל ממני למה אין אנו מברכין קודם התשמיש שהרי היא מצות עשה דעונתה לא יגרע והשבתי לו כפי מה שראיתי בשו"ת הרשב"א ז"ל סי' י"ח שנתן טעם למה אין מברכין על החליצה והיבום מפני שעיקר הדבר משום פ"ו והיא אינה מצוה נמצא שבזה הטעם סר מהר הספק הזה לפי שהדבר דומה לפריעת חוב המוטל עליו שאין מברכין. ולמאי דנסתפק א"א ז"ל נלע"ד דאם בירך הוי ברכה לבטלה מפני דלפי הפירוש שפי' הב"י (או"ח סי' ו') מיסודות ברכה זו לא שייך כאן כלל דאיך יאמר שאם יסתם תא חזי יעקב שישב פ"ד שנה ולא אירע לו קרי א"כ איך יאמר שאם יסתם או יפתח כיון שאין לו גבול אך הפשרה שכתב שיביא עצמו לידי כך דהיינו להשתין אחר התשמיש ושהיית הבטן כנודע ליודעי חן כי הדברים עתיקין ויש להם על מה שיסמוכו אזי תצדק הברכה בהיותו מכוין גם על פתיחת וסתימת שבילי הזרע שיתן הודאה לשי"ת טוב מאד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |