הלכות קטנות/א/עח
|
< הקודם · הבא > |
ע"ח) שאלה: אם היה מתפלל בר"ח ובתוך התפלה נזכר שהוא ר"ח וכשהשלים נסתפק אם הזכיר אם לאו:
תשובה: בשעה אחת יבהלוהו אלף רעיונות ודאי שלא הזכיר שאם אין אתה אומר כן גם בבקר כשבא לב"ה נזכר שהוא ר"ח ואין עולה לו. בדידי הוה עובדא ששכחתי להזכיר של ר"ח ולא נזכרתי עד אחר קדושה ונתתי דעתי לכוין לברכות הש"ץ מאתה חונן ואילך אחר שהשלים חששתי שמא כיון שלא היה בדעתי לצאת בתחילת הברכות שמא לא עלתה לי ובתוך שהייתי מחשב בזה הגיע זמן מוסף והתפללתי עם הצבור ולא נראה לי לחזור דלפי דעתי אם עבר והתפלל מוסף יוצא ואין צריך לחזור ואף אם יהיה הדבר ספק לחוש לדעת מהרמ"ע (עי' מג"א סי' קכ"ו ס"ק ג') וספקו זהו חדושו מ"מ בהצטרף הספק האחר במה שלא נתכוונתי עם הש"ץ מתחלת הברכות לא חזרתי:
אמר המני"ח: מה שאירע לאבות אירע לבנים ואני ג"כ בגלותי זה פ"א עמדתי בספק זה אם הזכרתי מעין המאורע בר"ח או לא הזכרתי ולא היה בידי לחזור ושלא לחזור וסוף כל סוף נפטרתי בתפלת המוסף כאמור אח"כ שלחתי להביא הס' הגדול מהגאון בעל כנסת הגדולה מאצל האוהב והשונה בהלכות הגביר החכם כה"ר אברהם בר דוד דילרייו נר"ו ומצאתי בשיירי דשקיל וטרי לענין דינא בס' זה כאשר עיניך תחזינה משרים. ומסקנא דמילתא שם דכיון דאיכא פלוגתא יש מקום בראש לומר שב ואל תעשה שאני ולא יחזור ומיהו הטוב והישר הוא שיחזור ויתפלל בתורת נדבה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה למר אפי' בלא חידוש ולמר בחידוש עי"ש באורך דבריו כי נעמו ובהם סילקתי את עצמי מלעיין בדבר זה עד אשר יניח ה' לי בארץ הקדושה תוב"ב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |