הלכה ברורה/הקדמת בן המחבר
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו
|
אחר אשר ראיתי מיום עמדי על דעתי חכמת התורה של אדוני אבי אשר תורת אלקים על לשונו בפלפולא חריפתא בש"ס ובפוסקים פסיק ותני ומלתא למלתא מדמי וגם תמיד היה ישיבתו בין גדולים ורמים הוי דן דין אמת לאמיתו דיני דמים דמים תרתי משמע וכולם נתנו עיניהם בו ואמרו הלא זה הוא האיש אשר ה' עמו כאשר המה נכתבים ונחתמים על הספר הל"ז בהסכמתם איש על דגלו וכל גאוני ארץ יעידון ויגידון בשבחו אשרי עין אשר יראה זאת להגות באמרי הזאת אמרות טהורות כי בודאי יתן שמחה בלב איש אשר ימצא נחת על שאלותיו ויאמרו לפועל טוב יישר כוחך. ע"כ אמרתי מנעורי מי יתן זה לגמור כדי שיכול למצוא מקום כל חכם לב מרגוע לנפשו להוציא הדין לשקול בקב הישר בשכל צח אף אשר כבר קדמו שרים לפסוק פסק אשר המה שני מאורות (גדולות) [גדולים] ושניהם בקנה אחד עולים, בעל מגן אברהם ובעל המחבר מגן דוד אשר הכנסו ראשיהם בין הרים הגדולים הקדמונים אשר היה מחולקים בחלוקי דאביי ורבא אשר פנים מפנים שונים והם הכריעו ביניהם על פי תורתינו, הגמרא והפוסקים.
רק אשר אף הם הניחו מקום להתגדר בהם אשר יש כמה דינים שהם סותרים הדדי הן באורח חיים עצמו או עם היורה־דעה וגם בקצת מקומות אשר אף הם הלכו בעקבותיהם לחלק בחילוקא דאביי ורבא ואמרתי לאו כל אדם רוצה להעמיד על עצמו לברר כאחד מהן או לתרץ הקושיות הסותרים הדדי וגם להיות כמפיל גורלות לפסוק פסק כאחד מהם ח"ו לא יעשה כזאת כי מי יודע איזה מהם טובים או שניהם כאחד טובים ובעת אשר ראיתי ביום שלמדתי פוסקים ראשונים ואחרונים אצל אדוני מ"ו אבי עטרת ראשי עם שאר חבורותי וראיתי שאבי העלה מבירא עמיקתא עומקא של הלכה לאיגרא רמה ובאותו הפעם אשר ראיתי כל זאת אמרתי אהיה חלקי עם יושבי בית המדרש ואזדקק לזה אולי למצוה יחשב לזכות הרבים רק עד הנה היה עיקר חסר מן הספר עבור אשר עברו עלינו יד ה' אשר היה הדבר בק"ק ק' ר"ל ומכח זה נתרשלו ידינו מעושי המלאכה מלאכת השמים להביא לבית הדפוס להדפיס הספר הל"ז כי אפס הכסף מידינו.
זאת ועוד אחרת אשר כפסע היה בינינו ובין המות ותלואים היה חיינו מנגד ולולי שה' הותיר לנו שריד כמעט חיים בלעונו וברוך ה' שגמל חסדו עמנו וכעת אשר שלח ה' עזרתו מקודש קדוש יאמרו לו איש הישר בעיני אלקים ואדם הקצין המפורסם והנדיב כהר"ר יצחק אפנהיימר מווינא אשר כל ימיו מעשיו לש"ש ומספיק ת"ח לומדים מופלגים רבנים ומכובדים ואחריו נדב חתנו של הקצין בן דודתי המופלג החריף אבר"ך ויוסף הוא המשביר כ"ש מהור"ר יוסף נר"ו בן הרב הגדול מהור"ר אהרן ז"ל אשר היה אב"ד ור"מ בק"ק וועשט הויבין במדינת עלזוז לסייע בסיוע שיש בו ממש וגם דיבר על לב חמיו לסייע למצוה הזאת להוציא ממון מכיסו כי הוא ראה מה שבבית מדרשו ולעת לא היה באפשרי אשר אבי יוכל להתעסק במצוה הזאת להתעסק בדפוס כי נפשו חשקה בתורה ובפרט לעת זקנתו רק לישב באהלו של שם ועבר ע"כ נתתי את לבי לדרוש בחכמה חכמת תורתו להביא לבית הדפוס כי הרעוני רעיוני ויעץ לבי אף לילות יסרוני כליותי לאמר מה לך נרדם קום ולך אל המקום אשר יצוה אביך כי עליך הוא מוטל לגמור כי ברא מזכה אבא ע"כ הטרחתי ועסקתי במצוה הזאת בטרחות גדולות ובגלל זה אל השמים יתן לנו ברכה וחיים. כ"ד הקטן יחיאל בהרב מהור"ר פנחס אויערבך מקראקא בעל המחבר ספר הל"ז: