הטור הארוך/שמות/ז

הטור הארוך שמות ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ראה נתתיך אלהים לפרעה. פי' ר' אברהם ראה שעשיתי לך מעלה גדולה שתחשב לפני פרעה כמלאך האלהים וזהו אלהים שהוא מדבר אל הנביא והנביא מדבר אל אנשי דורו:

ג

ואני אקשה את לב פרעה. מקשים כיון שהב"ה הקשה את לבו א"כ מה פשעו ומה חטאתו והתשובה בשביל שחטא פרעה שהרבה להרע לישראל מנע ממנו דרכי התשוב' כי עבירה גוררת עביר' והרבה פסוקים מורים על זה ועוד כי בחמש מכות הראשונות חזק לבו מעצמו ובאחרונות נמלך ורצה לשלחם לא לכבוד הב"ה אלא מפני פחד כובד המכות וכיון שלא שמע תוכחות אז הקשה את לבו למען הכריתו ואע"פ שנאמר קודם שהתחיל במכות ואני אקשה את לבו הב"ה הודיע למשה מה שיהי' בה' מכות האחרונות. וי"מ ואני אקשה את לבו למען סבול המכות:

ד

ונתתי את ידי. מכתי כי ביד הוא כדרך בני אדם:

צבאותי. כמו שהמלאכים הם צבא ה' בשמים כן ישראל צבא ה' בארץ:

ז

ומשה בן שמונים שנה. כתב ר' אברהם הזכיר שנות משה ולא מצינו בכל המקרא נביאים שהזכירם הכתוב שנתנבאו בזקנותם רק אלה כי מעלתם גדולה מכל הנביאים ולהם לבדם הי' השם מדבר בעמוד הענן:

יא

בלהטיהם. מעשה כשפים. פי' הרמב"ן מגזרת אש לוהט והענין שהם נעשים ע"י להטים פי' מלאכי אש מלהטת באדם שלא ידע ותבער בו והמלאכים השוכנים באויר בגלגלי היסודות קורין אותם שדים אבל בלטיהם מעשה שדים מלשון ותבא בלט כי השדים באים בלט כי הם בעלי גופות מאויר שאינו נרגש:

טו

לך אל פרעה בבקר. פירש"י שהלך למים לעשות צרכיו שעושה עצמו אלוה ומקשים שיותר הי' יכול להסתיר הדבר בביתו. ולפי הפשט היה יוצא בבוקר לטייל בנהר לקבל האויר. וי"מ הנה יוצא המימה ותוכל לדבר עמו כי בביתו היה סגור בחדרו ולא יניחך השוער ליכנס לו:

טז

והנה לא שמעת עד כה. פי' עד שאני מתחיל להכותך:

יז

כה אמר ה' וגו' הנה אנכי מכה במטה אשר בידי. כתב רבינו אברהם כי המקרא קצר הוא וחסר מלת שלוחו וכך היה ראוי לומר הנה אנכי שלוחו מכה ואמר במטה אשר בידי אע"פ שביד אהרן היה כי שניהם שוים ומשתתפים באות. ונ"ל שאינו קשה כי אהרן המדבר ומליץ הדברים לפרעה:

כ

וירם במטה. כתב הרמב"ן שהרים במטה ונטה ידו על ארץ מצרים כנגד כל הרוחות כדכתיב בצואה קח את מטך ונטה את ידך ואחר כך הכה את המים אשר ביאור לעיני פרעה. ור' אברהם כתב גם כן הזכיר מכת היאור ולא חשש להזכיר נטיית ידו על ארץ מצרים שאין אנו צריכין לכל זה כי הרמת יד האמורה בעשיי' הוא נטיית יד האמורה בצואה:

כב

ויעשו כן חרטומי מצרים. מהיכן לקחו המים מאותן שחפרו סביבות היאור או מהמים שביד ישראל. וי"מ שמימי היאור מיד חזרו לקדמותם ומהם לקחו החרטומים ועל כן לא שת לבו גם לזאת כי חזר מיד ולכן לא קראו להחזיר המים:

כג

ולא שת לבו גם לזאת. פירש"י שנהפך המטה וגם לזה של דם. והרמב"ן פי' גם לזאת אע"פ שהיא מכה והיה לו לירא פן תהיה בו יד ה':

כד

לא יכלו לשתות ממימי היאור. כשנבאש מן הדגה שמתה בעוד שהיו המים דם. ולא נהירא דהא כתיב וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור אם לא שנפרש ששבעת ימים לא יכלו לשתות המים מפני שנבאש:

כה

וימלא שבעת ימים. פי' פסוק זה יקשור עם שלמעלה הימנו וימלא בזה שבעת ימים שחפרו מצרים סביבות היאור ולא יכלו לשתות ממימי היאור עד מלאת ז' ימים אחר ההכאה. כתב ר' אברהם רבים אומרים כי המים ביד המצרי אדומים ונתלבנו ביד ישראל ואם כן למה לא נכתב זה הפלא בתורה ולפי דעתי כי מכת הדם והצפרדע וכנים היתה כוללת המצרים והעברים כי אחרי הכתוב נרדוף כי אלו הג' מעט הזיקו רק מכת הערוב שהיתה קשה הפריש השם בין המצרים ובין העברים וככה מכת הדבר והברד בעבור מקניהם ולא בשחין ולא בארבה כי הם יוצאים ממצרים וכאשר חפרו מצרים כן חפרו העברים. והפלגתו על דברי חכמים ורודפו אחרי הפשט הביאו לזה הדעת כי חלילה להכות את ישראל כי אין מעצור לה' להושיע אשר ירצה ולהכות אשר ירצה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.