הטור הארוך/במדבר/כג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הטור הארוך TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

וילך שפי. כתב ר' אברהם תרגם המתרגם יחידאי ואחרים אומרים כמו נכא לב מגזרת ושופו עצמותיו. והנכון שהוא מגזרת קול על שפיים פי' שהלך אל שפי וחסר מלת אל:

ד[עריכה]

ויקר אלקים אל בלעם. בשביל שלא הגיע למעלת הנבואה אמר זה הלשון שבא אליו במקרה לכבוד ישראל ולכך אמר וירא אלקים אל בלעם כי הלשון הזה אינו אומר בנביאים רק במי שלא בא במדרגה ההיא כמו וירא אלקים אל אבימלך וירא אלקים אל לבן:

שבעה המזבחות ערכתי. רצה בלעם לדבק אליו הרצון מאת השם בקרבנות האלה ורצה שיתעסק בלק עצמו בהם ולכך אמר ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח זה שוחט וזה זורק. ופי' ויאמר אליו את שבעה המזבחות ערכתי דרך תפלה כאומר ערכתי לפניך מזבח שלם בקרבן שלם יעלו לרצון על מזבחך ובסוף כאשר לא רצה לילך לקראת נחשים לא רצה בלעם שיהיה בלק מעלה בקרבנותיו שלא יפגל במחשבתו ולכך אמר הכתוב ויעל פר ואיל במזבח פי' בלעם הנזכר. ויתכן שבלק העלה אותם כי לפייס דעתו עשה כן והוא לא היה עוד חפץ:

ה[עריכה]

וישם ה' דבר בפי בלעם. יש מפרשים כי לא ידע בלעם בדברים אך השם מלא אותו דברים ואמר לו שוב אל בלק וכה תדבר ויצאו הדברים מפיך ואולי כן דעת רבותינו שאמרו עיקם את פיו כאדם שקובע מסמר בלוח. ואינו נכון בעיני דהא כתיב שומע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה אבל טעם וישם הלימוד שילמדו הדברים שיגרוס אותם בפיו ולא ישכח ולא יפיל מהם דבר כמו למדה את בני ישראל שימה בפיהם:

ז[עריכה]

מהררי קדם. מהר שהעמידו קדמונים זה גל וזה מצבה וכרתו עליו ברית אם אתה תעבור אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה:

ט[עריכה]

כי מראש צורים אראנו. פי' לפי שהעלהו במות בעל לראותו אמר מראש צורים ומן הגבעות אני מביט ורואה אותו שישכון לבדו ואין עמו גוי אחר שיחשב הוא אליו כמו שדרך כשמתקבצים עמים רבים להיותו מחנה אחת אבל אלו כולם תורה אחת ומשפט אחד להם וגוי אחד הם וישכן בדד בשם יעקב וישראל ועל כן אמר ארה לי יעקב וזועמה ישראל כי הזכיר להם שמם הנכבד ושמות אבותם לאמר שהם עם לבדד ושמם נאה להם מאבותם כי בלק לא היה מזכיר לו שם ישראל רק עם יצא ממצרים כמתנכר בהם שלא ידע אותם והכוונה לומר כי כאשר אני רואה אותם עתה שוכן לבדם כן ישכון לעולמים בטח בדד עין יעקב והוא יהיה לראש לעולם ואין אומה שתגבר עליו ולא שיטפל הוא אלי':

י[עריכה]

מי מנה עפר יעקב. שנמשלו כעפר הארץ אשר לא ימנו מרוב:

ומספר את רובע ישראל. וגם לא אוכל למנות מחנות ארבע דגליהם כלומר שירבו לעולם ולא ימעטו:

ותהי אחריתי כמוהו. שיהיה במותו כישראל שחלקם בחיים ואינם בגיהנם ואבדון כשאר האומות:

טז[עריכה]

ויקר ה' אל בלעם. עד עתה נגלה אליו במדת הדין והיה חושב אולי תחול עליהם קללה בהזכירו עונותיהם אבל עתה נגלה אליו במדת רחמים ידע כי לא יוכל לקללם בשום ענין וזה שנאמר וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל:

כא[עריכה]

לא הביט און ביעקב. פי' חוזר על מה שאמר הנה ברך לקחתי וגו' כי לא ראה אדם און ביעקב ולא ראה איש בישראל עמל ודבר כזב. ופי' און ועמל שקר כי השקר נקרא און ועמל בעבור שלא יגיע לאדם ממנו רק העמל. והענין אמר כיון שנצטויתי לברכם אין בטחונם שקר ואין תוחלתם נכזבה אבל כל בטחונם וברכותם יתקיימו לעולם והטעם כי ה' אלקיו עמו אשר לא יכזב ולא ינחם ותרועת מלך גבור בו שלא ינוצח לעולם כי בהוציאו אותם ממצרים היה לו תוקף גדול כתועפות ראם על כל בהמה ואיך לא יתקיימו כל ברכותיהם ואין בהם נחש וקסם:

כג[עריכה]

כי לא נחש ביעקב. כתב הרמב"ן בעבור היותו קוסם ובלק שלח לו קסמים על כן אמר לו אין יכולים להרע להם לא בנחש ולא בקסם כי בכל עת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל בכם כי מפי העליון תצא להם הרעות והטובות כי הם חלק השם ואינם בממשלת השרים והכוכבים ונתנבא עליהם כי כלביא יקום ואחרי כן יתנשא כארי ולא ישכון בארצו עד יאכל טרף וישתה דם מלכי תימן כדברי אונקלוס. והנה אמר לו שיכבשו ארץ כנען ובלק היה יודע שלא יקחו ארצו מידו ולפי' אע"פ שאמר לו שסופם לנצח מלכי כנען היה רוצה שיקללם שינצח הוא אותם אולי יוכל להלחם בם ולהכות מהם על כן אמר אקחך אל מקום אחר וקבותו לי משם לא שיחזיר ברכתו שכבר אמר לו לא איש אל ויכזב אבל חשב הנה (הם עתידים) לכבוש ארץ כנען שהיא נחלתם אבל אפשר שאתגבר אני אליהם כאשר עשו העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא שהכום עד החרמה. או היתה עניינו שיוכל להשיב אליו כל מה שלקחו מסיחון ומאשר למואב כאשר מפורש בדברי יפתח:

כט[עריכה]

ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה. ובפעם שנייה כתב ויבן ז' מזבחות ואולי הטעם כי בפעם שניה עדיין היה מקום אולי יקללם אבל אחר שברכם ב' פעמים אין תקנה בדבר ונתעצל בבנין המזבחות אשר צוהו בלעם לבנותם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.