הון עשיר/תרומות/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ תרומות ו

ג

ואת אורחיו. אצטריך לאשמועינן, אע"ג דלא נתחייב במזונותיהן כפועלים, אמרו רבנן דישלם להם דמי סעודתן כאילו אכל חולין של אדם אחר שהוא היה חייב לפרוע אותם שהרי קנו סעודה זו במה שמשלמים קרן וחמש לכהן אף אם ירויחו שעל אכילתם אותה כבר כתב התי"ט בשם הירושלמי שאינה חשובה אכילה כיון שהיא דבר איסור:

ה

שנטלה תרומתו. לשון התי"ט, והרמב"ם מפרש שנטלה תרומתו אעפ"י שעדיין לא נטלה תרומה גדולה שיש בו וכו'. פי' האעפ"י לרבנן דשרו והלכתא כותיהו קאי. ועיין לקמן:

וחכמים מתירין. בכולהו, כן פסק הרמב"ם בפ"י מה' תרומות (הי"ח), וכתב הכסף משנה (שם) דהוא כר"י דפליג אר"ל בירושלמי. ותמהני מהרב דפסק כר"ל ועיין לקמן:

באלו. דלא תימא דאכללא דאין הקדש פודה הקדש קמפלגי, קתני באלו, דדוקא באלו חולקין דלא מחשבי להו כהקדש, אבל בהקדש גמור אף הם מודו דאינו פודה הקדש. כך צריך לפרש על פי המסקנא:

ו

קשואין. ירושלמי (ה"ג לד:) לא אמר אלא קשואין דבר שהוא פירות איסור, אבל דבר שהוא פירות היתר לא, שאם אמר את כן לא נמצא לוקח לו קורדום מדמי שביעית, ע"כ. ואנכי לא ידעתי לפרשו כי אם הכי, לא תאמר, דלא תנן אלא קשואין שהם מין ירק האסור באכילה משום ספיחים, אבל דבר שהוא היתר, כגון פירות האילן או כיוצא בהם שהם מותרים באכילה, לא יהיה אסור לשלם מהם בשביעית. שאם את אומר כן לא נמצא לוקח לו קרדום מדמי שביעית, בתמיה, כלומר אם תתיר לו לפרוע חוב זה, באמור שע"י זה נוהג קדושה בהם יותר מבשביעית, שהשביעית הוא קל מהתרומה כדתנן בפ"ח דשביעית (מ"ב), הוא יבא לפרוע מדמי שביעית אף חובות אחרים אשר בהם מתבזה השביעית, כי יקנה בהם קורדום או כיוצא בו אשר הוא כלי מוכן לעבודת הארץ האסורה בשביעית, א"כ אפוא קשואין דתנן לאו דווקא הם. וצ"ל דרבותא אשמועינן דאפילו באכל תרומת ירק דהיא מדרבנן, אין משלמין אלא ממין על מינו. ונקט קשואין ולא ירק סתם, לאשמועינן דכשנתקשו, אע"ג דהם מאותו המין ממש שאכל, ואם היו בעולם באותו זמן יהיו אף הם קשים כמו אלו, דמ"מ אינו יכול ליפרע מהם, דהוי מן הרע על היפה, וענין זה שכיח בקשואין ולא בכל הירקות:

של מוצאי שביעית. לשון הר"ב, דמשל שביעית אסור לפרוע חובו, דדמי לסחורה, עכ"ל. טעם זה אתי שפיר על פי המסקנא דמתניתין דלעיל. והרמב"ם בפירושו דכתב מטעם שאין משלמי' בשל הפקר, לשיטתו אזיל, דפירש וחכמים דמתניתין דלעיל כפי' הר"ב, אבל בחבורו חזר בו מזה ומזה כמ"ש לעיל:

כל שהוא ראוי להיות קדש. את קדריש:

קדש שאכל. הא הידיעה קדריש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.