הגדה של פסח (רבי טעבעלה באנדי)/נרצה/אחד מי יודע

הגדה של פסח || הגדה של פסח (רבי טעבעלה באנדי)     מימרא דרבן גמליאל • חד גדיא

מימרא דרבן גמליאל • חד גדיא ‏מעבר לתחתית הדף לנוסח ההגדה דפים מקושרים צור דיון על קטע זה לדיון כללי על קטע ההגדה הנוכחי

הגדה של פסח מפרשי ההגדה אחרית לשלום יפה נוף מעשה נסים מרבה לספר עיון תפילה רבי טעבעלה באנדי

הגדה של פסח   נרצהאֶחָד מִי יוֹדֵעַ. אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ.

אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

שְׁנַיִם מִי יוֹדֵעַ. שְׁנַיִם אֲנִי יוֹדֵעַ.

שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

שְׁלֹשָׁה מִי יוֹדֵעַ. שְׁלֹשָׁה אֲנִי יוֹדֵעַ.

שְׁלֹשָׁה אָבוֹת. שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

אַרְבַּע מִי יוֹדֵעַ. אַרְבַּע אֲנִי יוֹדֵעַ.

אַרְבַּע אִמָּהוֹת. שְׁלשָׁה אָבוֹת. שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

חֲמִשָּׁה מִי יוֹדֵעַ. חֲמִשָּׁה אֲנִי יוֹדֵעַ.

חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. אַרְבַּע אִמָּהוֹת. שְׁלשָׁה אָבוֹת. שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

שִׁשָּׁה מִי יוֹדֵעַ. שִׁשָּׁה אֲנִי יוֹדֵעַ.

שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. אַרְבַּע אִמָּהוֹת. שְׁלֹשָׁה אָבוֹת. שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

שִׁבְעָה מִי יוֹדֵעַ. שִׁבְעָה אֲנִי יוֹדֵעַ.

שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא. שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. אַרְבַּע אִמָּהוֹת. שְׁלשָׁה אָבוֹת. שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

שְׁמוֹנָה מִי יוֹדֵעַ. שְׁמוֹנָה אֲנִי יוֹדֵעַ.

שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה. שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא. שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. אַרְבַּע אִמָּהוֹת. שְׁלשָׁה אָבוֹת. שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

תִּשְׁעָה מִי יוֹדֵעַ. תִּשְׁעָה אֲנִי יוֹדֵעַ.

תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה. שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה. שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא. שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. אַרְבַּע אִמָּהוֹת. שְׁלֹשָׁה אָבוֹת. שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

עֲשָֹרָה מִי יוֹדֵעַ. עֲשָֹרָה אֲנִי יוֹדֵעַ.

עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא. תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה. שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה. שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא. שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. אַרְבַּע אִמָּהוֹת. שְׁלשָׁה אָבוֹת. שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

אַחַד עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ. אַחַד עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ.

אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא. עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא. תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה. שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה. שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא. שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. אַרְבַּע אִמָּהוֹת. שְׁלשָׁה אָבוֹת. שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

שְׁנֵים עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ. שְׁנֵים עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ.

שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא. אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא. עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא. תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה. שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה. שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא. שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. אַרְבַּע אִמָּהוֹת. שְׁלשָׁה אָבוֹת. שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

שְׁלשָׁה עֶשָׂר מִי יוֹדֵעַ. שְׁלשָׁה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ.

שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָּא. שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא. אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא. עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא. תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה. שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה. שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא. שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. אַרְבַּע אִמָּהוֹת. שְׁלשָׁה אָבוֹת. שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

---

---

---

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אחד מי יודע. יש לפרש שתקנו זאת כדי להרבות בספור יציאת מצרים המאמר בעל הגדה כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, ותיקנו ספור הגדה כסדרן, ומתחיל בהגדה לספר מעניני שעבוד בכלל ובפרט, ואח"כ הניסים בכלל ובפרט לפרסם האחדות, ומספר לנו גם טעמי המצות, וטעם יצ"מ ותקנו לומר הלל ואחר גמר מודיע לנו באיזה זכות זכינו לכל אלה הנסים והנפלאות, מאחר שהשר של ים היה מקטרג ואמר מה נשתנו אלו מאלו כמאמר חז"ל, רק הזכות תגן עלינו לבטל טענות המקטרגים ולהצילנו מהעונש ואדרבא עשה לנו נסים לאין מספר הן במצרים הן על הים, הן במדבר, ע"כ אחר שמסיים ההגדה ספור שעבוד והנסים והשבח וההודיה מפר לנו בעל ההגדה על דרך חידה איזה זכות עמדה לנו שזכינו לכל אל הנסים שבמצרים והגאולה ממצרים והנסים שבים ושבמדבר עד שיכנסו לארץ ומסדר והולך בזכות י"ג דברים זכו ישראל לכל זאת. ואמר בחידה, אחד מי יודע, ר"ל מי יודע למצוא זכות "אחד" והשיב לו אחד אני יודע למצוא שהיא זכות הראשון שעמדה להם בעבור שהכירו באחדות ומודים כולם כאחד, אחד אלהינו שבשמים ובארץ:

שנים מי יודע. ר"ל מי יודע למצוא שתי זכיות והשיב שנים אני יודע הזכות שקבלנו עשרת הדברות החקוקים בשני לוחות ברית, ומאמינים שניתנה למשה מסיני מאת ד' ולא כדברי האפקורסים שאמרו משה בדה מלבו ח"ו ולא נתנו לו מסיני. רחמנא ליצלן מהאי דעתא:

שלשה מי יודע. ר"ל שלשה זכיות מי יודע והשיב שלשה אני יודע שהיא זכות אבות אברהם יצחק ויעקב. וכוונת בעה"ג בחידה זאת למצוא י"ג זכיות בין הכל, אך הי"ג זכיות כל אחת נחשבה בחשבון רק אחת עד שבין כולם יעלו לי"ג כמנין אח"ד בגימטר' גם יהיו מכוונים כל אחד מהי"ג שנוספת על הקודמת ימצא זה חשבון בו בעצמו כפי חשבון שיעלה מצירופו עד השאר כדומה זכות השביעי הוא שבת ונמצא בו בעצמו מספר שבעה, נמנה בשביעי, מחמת ששה הקודמים לפניו ע"כ הוא שביעי אך הוא בעצמו אף אם לא נמנה בינים הרי הוא ג"כ מספר שביעי מצד עצמו וכן כולם וק"ל:

ארבע מי יודע. ר"ל ארבע זכיות מי יודע והשיב לו ארבע אני יודע שהיא זכות אמהות שרה רבקה רחל ולאה:

חמשה מי יודע. ר"ל חמשה זכיות מי יודע והשיב חמשה אני יודע, שהיא זכות חמשה חומשי תורה שבכתב שקבלו רבותינו בהר סיני:

ששה מי יודע. ר"ל ששה זכיות מי יודע למצוא והשיב ששה אני יודע שהיא זכות תורה שבע"פ שקבלו ג"כ אבותינו מהר סיני:

שבעה מי יודע. ר"ל שבעה זכיות מי יודע למצוא והשיב שבעה אני יודע שהיא זכות שבת שקיימו אבותינו כבר קודם מתן תורה ואפילו במצרים כדאיתא במדרש רבה (שמות פ' א') על הקרא וירא בסבלותם. משה ראה שאין להם מנוחה הלך ואמר לפרעה מי שיש לו עבד אם אינו נח יום אחד בשבוע הוא מת, ואלו עבדיך אם אין אתה מניח להם יום אחד בשבוע הם מתים אמר פרעה למשה לך יעשה להם כמה שתאמר, הלך משה ותקן להם את יום השבת לנוח, ועוד כמה פעמים מצינו במדרש שקימו את השבת במצרים. ואפילו יוסף הצדיק כבר קים את השבת:

שמנה מי יודע. ר"ל שמנה זכיות מי יודע למצוא והשיב שמנה אני יודע שהיא זכות מילה כידוע דבזכות דם פסח ודם מילה נגאלו ישראל:

תשעה מי יודע. ר"ל תשעה זכיות מי יודע למצוא והשיב תשעה אני יודע שהיא זכות ירחי לידה שהי' במצרים קשה מאוד ע"י גזירת פרעה כמו שספרנו למעלה באמירת גדה ממה שמצינו בגמרא ומדרש, הנשים צדקניות היו ולא היו פורשות מבעליהם שלא לבטלם ממצות פו"ר והמה בטחו בישועת ד' ב"ה שלא יעזבם ואת ילדיהן שנשאו תחת לבן וסבלו עליהם כל הפחד והצרות כל משך ירחי לידה, אך כדי לקיים מצות השם ב"ה, ובזכות הזאת הציל ד' ב"ה את בניהם בשעת לידה, כדכתיב תחת התפוח עוררתיך, וכמו שפרשנו למעלה בהגדה על הפסוק, רבבה כצמח השדה עיין שם:

עשרה מי יודע ר"ל עשרה זכיות מי יודע למצוא והשיב עשרה אני יודע עשרה דבריא שהיא זכות עשרה דברים שנתנסה אברהם אבינו ע"ה ועמד בכולם וע"י הי' נסיונות זכו בניו לגאולה כדאיתא במרש חזית. עוד יש לפרש עשרה דבריא על זכות עשרת הדברות ולפי פירש זה צריכין לפרש שנים מי יודע על דרך אחר לפי שהזכיר בראשון זכות האחדות שכולם מאמינים באחד, אחד אלהינו שבשמים ובארץ. ואם תקשה שעבדו אח"כ את העגל והשיב על עבירה זו יש להם כפרה, שני לוחות הברית ע"י שנשתברו כדאיתא במדרש אלמלא לא נשתברו הלוחות לא נשאר שריד ופליט משנאי ישראל:

אחד עשר מי יודע ר"ל מי יודע למצוא והשיב אחד עשר אני יודע שהיא הזכות שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה בזכות העקדה שעקד את יצחק בנו אמר לו ושמתי את זרעך כככבי השמים ונמשלו ישראל לככבים כדאיתא במסכת מגילה כשישראל עולים, עולים ככוכבים דכתיב דניאל י"ב ומצדיקי הרבים ככוכבים:

שנים עשר מי יודע ר"ל שנים עשר זכיות מי יודע למצוא והשיב שנים עשר אני יודע שהיא בזכות י"ב שבטים נגאלו ישראל ממצרים שכל י"ב שבטים נקראו על שם הגאולה כדאיתא במדרש רבה (שמות פ' א') על שם גאולת ישראל נזכרו כאן ועיין מדרש (שמות רבה פ' ל"ח) וזה הדבר בזכות מנין זה י"ב שבטים אשר שמותם נתונות בחושן על לבו של אהרן השי"ב מסתכל בו ונזכר לזכיות י"ב שבטים.

שלשה עשר מי יודע ר"ל שלשה עשר מי יודע למצוא והשיב שלשה עשר אני יודע למצוא שהיא זכות י"ג מדות. בזה מתכפרים תמיד על העבירות שעברו ישראל כדאיתא שכביכול נתעטף כשליח צבור ואמר למשה אם יעשו בני כסדר הזה הריני מוחל להם על חטאתיהם היינו שגם המה יעשו ויתנהגו באלו הי"ג מדות מה הוא רחום כו' וגם שארי זכיות הנזכרים למעלה חשיב ואזיל עד אחד וכו' הרי שלשה עשר:

ולהסביר הענין יותר היינו כי הבעהג"ד מראה לנו ע"י חידה, הזכיות שנקרא עליהם שם אחד במספר וגם במנין, ומהמה לא תמצא רק י"ג, וכוונת בעל הגדה רק מאחר דישראל נגאלו ממצרים בכמה זכיות ונתן סימן ע"י המספר מן א' עד י"ג כדי שלא נשכח מזכרונינו הזכיות כי ע"י זכר המספר יזכור ג"כ הזכיות למשל אחד מי יודע ר"ל מי יודע הזכות שקרא אחד והשיב אחד אני יודע איזה זכות הנקרא אחד, אחד אלהינו שבשמים ובארץ. שנים מי יודע ר"ל מי יודע הזכות שנקרא שנים והשיב שני לוחות ברית. נקרא שנים במספר. וגם המה שנים במנין הזכיות יהן שני לוחות הברית זכות אחת ואחד אלהינו זכות אחת הרי שתי זכיות במנין. שלשה מי יודע, ר"ל מי יודע הזכות שנקרא עליו שלה והשיב שלשה אבות נקראו שלשה במספר והם אברהם יצחק ויעקב. וגם עם זכיות הקודמות שחשבנו המה ג"כ שלשה זכיון במנין. ומונה והולך, הרי שלשה. ארבע מי יודע ר"ל הזכות הנקראה במספרו ארבע מי יודע כיצד להרפה עם השלשה הנזכרים למעלה בכדי שיעלה למנין ג"כ ארבעה. והשיב ארבע אמהות הזכות עצמה היא במספר ארבע, ועם השלשה אבות, ושני לוחות הברית, ואחד אלהינו שאמרנו מקודם המה גם במנין ארבע זכיות וכן על דרך זה כולם עד גמירא. וקל להבין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף ·