האלף לך שלמה/אורח חיים/רלג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

האלף לך שלמה אורח חיים רלג

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

סימן רלג

שאלה במחזיק אראנדא הי' לו חוב אצל אחד מן השענקאריס ומת הלוה בחוה״מ ומכר ק״פ יי״ש להערל והלך מחזיק האראנדא הנ״ל ע״י ערלים שלו בפקודת המושל ולקח אותו היי״ש מן הערל השענקיר הנ״ל אשר לקח היי״ש ק״פ מהשענקיר הנפטר הנ״ל מה דינו: חשובה. תחלה ודאי לא כדין עשה האראנדאר דהשכין החמץ והוי באחריותו ועבר עליו בב״י ומ״ש רו״מ דדעתו הי' להחזיר מיד החמץ זה לא מהני כלום כיון דכבר עבר עליו שעה אחת בב״י לא מהני החזרה כיון דמחויב לבערו מן העולם וזה אינו ביעור מה שמחזירו רק אם כבר עבר הפסח אז יכול לומר לו הש״ל כמ״ש בש״ס ופוסקים ומיהו החמץ מותר אחה״פ כיון דמן הדין לא הוי רשאי הישראל למשכנו כיון דהנכרי קנהו ואין החוב נגבה ממטלטלין שמכר וא*כ הוי רק כגזל חמץ של נכרי והח״י סי׳ ת״מ הביא הירושלמי דחמץ של נכרי שהופקד אצל ישראל מותר בהנאה דחמץ של נכרי הוא וישראל הוא דעבר עליו וגם דעת הנו״ב דבגזל חמץ מותר החמץ לכל העולם אף בגזל מישראל ונהי דבחבורי לה״פ כתבתי דלא כוותי׳ עכ״פ כאן בחמץ של נכרי ודאי י״ל כן בצירוף הירושלמי הנ״ל לכך מותר בהנאה לכל העולם רק להראנדאר בעצמו. אסור בהנאה מיהו אם אין לו לגבות חובו וקשה להיות ציית יראה לבטלו חד בתרי ויהי׳ מותר גם לו וכמ״ש בפ״י עצה זו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף