דרישה/אבן העזר/קכו

דרישה ‏ אבן העזר קכו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וצריך ליזהר יותר ר"ל שירחיקנה יותר משאר ה' מיהו אין לפסול אם לא שירחיק יותר מדאי כתונת פסים):

ב

ואין ראוי לעשות כן וכתב רבי' שמשון עכשיו שנוהגים לכתוב שריר וקים בכל השטרות אין לחוש אם מסיים בחצי שיטה אבל בגיטין נוהג רבי' לכתוב כדת משה וישראל לבסוף השטר כי שמא אין חשיב כשריר וקיים ואפשר דרבינו שכתב ואין ראוי לעשות כן סבירא ליה שכדת משה וישראל הוא טוב ככתיבת שריר וקיים ומ"מ אין ראוי לעשות כן משום חומרא דגיטין דאם לא כן הוה ליה למימר ואסור לעשות כן:

ג

דטעו אינשי כו' ז"ל מ"ו תימא גדולה מה בכך שיטעה בימי שבוע אם כתב הגט ביום ג' דהוי עשרים לחדש וטעה וחשבו ליום הרביעי אם כן לא הוי מוקדם ונכתב כדינו ונ"ל לפרש דהכי קאמר ולא תאמר שמא יהיה מוקדם שנכתב ברביעי ויטעו העולם ויסברו שנכתב בשלישי וטעה בימי השבוע ויהיה מוקדם בטעות ע"כ אמר שלא יטעו כזה כו' ודו"ק עכ"ל ואין להקשות אם כן למה ליה להרא"ש להסיק ולכתיב הטעם דבימי השבוע לא שכיחי דטעה בלה"נ אין סברא לחשוש לכך דאם כן נצטרך לחשוש לשני טעות ולומר דהסופר טעה בקביעא דירחא והעולם יטעו לומר דטעה הסופר בימי השבוע דהא אם אמת הוא כן שהסופר טעה בימי השבוע אין כאן מוקדם. דמכל מקום אין כאן אלא טעות אחד במקום אחד והכי קאמר ניחוש שמא באמת נכתב ביום הרביעי ואם כן צריך לומר דלא נכתב עד יום כ"א. אבל כשיבא הגט לידה תבא לטרוף מהלקוחות מיום עשרים שתאמר שנתגרשה ביום ג' כ' לחודש והב"ד ישמעו לה באומרו כיון דאין אדם טועה בקביעא דירחא מרובו של חדש ואילך ומשום הכי מסיק דזה לא יעלה על דעתם להוציא מלקוחות כיון דבימי השבוע נמי לא שכיח דטעו אינשי. ובזה מיושב דל"ת דמתחיל בקושיא מהא דמשעבר רובו של חדש לא טעו אינשי משמע דלא טעו כלל וסיים בתירוץ בימי השבוע לא שכיחי דטעו משמע דאע"ג דלא שכיח מכל מקום טעו והדר קושיא לדוכתיה ולפי מה שכתבתי ניחא דמכל מקום מספיקא לא יבואו להוציא מיד לקוחות ועיין בשלחן ערוך דכתב מור"ם ז"ל דיש חולקין אהרא"ש בזה ורצה לומר הריב"ש ומהרא"י וכן כתב בד"מ בהדיא ועיין בתשובתי שהשבתי לה"ה מהרר"פ מקראקא שם כתבתי דנראה דל"פ:

ד

כשר ותינשא בו לכתחלה אבל אם מערער והבעל צוה לכותבו סתם נראה כו' משום דדיוקא דדברי ב"ה סתרי אהדדי דברישא כתב דדוקא אם הבעל בעצמו כותב הגט או שהסופר כותבו מפיו ומערער בהא חיישינן לפסול הגט משמע הא אם צוה סתם לא חיישינן לפסלו אע"ג שערער ובסיפא כתב לאבל צוה לכותבו סתם ולא מערער הוא כשר משמע שאם מערער חיישינן לערעורו אעפ"י שצוה סתם לכן צריכין לחלק כמו שכתבתי (ומש"ה ברישא ובא הבעל ואמר כו' האי וי"ו הוא וי"ו מחלקת ולא מדבקת וה"ל כאלו אמר או בא הבעל אבל א"ל בסיפא כן דמ"ש והבעל אינו מערער או קאמר ובחדא עיניינא סגי ותינשא לכתחילה שהרי בעל העיטור ורב האי שניהם אמרו דבר אחד וק"ל כ"פ) וכן משמע מדברי רב האי שכתב רבינו וכדברי ריב"ש שהביא בית יוסף ועיין שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.