בני בנימין/שבת/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
בני בנימין
יצחק ירנן
מעשה רקח
סדר משנה
ציוני מהר"ן
קובץ על יד החזקה
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


בני בנימיןTriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

[אלא זה חובה א' אנשים וא' נשים. ע"ל פ"ג משב"ע ה"י] ור"ל דמשם מוכח כן דהוא חובה אף אם א"צ לאכילתו מהא דצריך להדליק ביוה"כ שחל בשבת. ול"נ די"ל ג"כ בק"ו מקידוש היום עי' מגילה כ"ז ב'. פ"א מכרה כיפה שבראשה והביאה לי יין לקה"י וא"כ ק"ו לנר דנר עדיף מקה"י. ועי' בפ"ז מחו"מ דמבואר בד' כוסות הדין כן מהמשנה והרי קידוש היום הוא מד' כוסות וק"ו לנר וכן ילה"ר מהא דאין מדליקין בעטרן מפני כה"ש שמא יניחנו ויצא. מ' דאף בלא סעודה הדין כן דהא קיי"ל דיכול להתפלל ש"ש בע"ש כמש"ל פ"ג מתפלה ה' אך מרש"י שם מ' דמשום סעודה הוא שצריך נר לשבת ע"ש ואולי ס"ל דאף שמתפלל מ"מ אסור לאכול עד הלילה. וע' או"ח סרס"ז ובמג"א שם וע"ל פכ"ט הי"א וכמש"ל ה"י דחובה לישב אצל הנר מ' אף שכבר אכל ומוכרח כן מדנר ביתו עדיף והרי יכול הוא לאכול מבעו"י או להשלים סעודת הלילה למחר. עי' תוס' פסחים ק"א א'. ד"ה ובקידושא ואולי יסבור רש"י ז"ל דאין הלכה כרשב"א בפסחים נ"ג סע"ב. ורבינו פ' כן ע"פ הירושלמי שם שמבואר ההלכה כוותי' ואה"נ לרש"י דאם אוכל מבעו"י הדלקתן הוא רשות וי"ל בזה רב ור"ה לשיטתייהו עי' היטב בגמ' כ"ה ב'. ובברכות כ"ז א' ב'. ופסחים ק"א א'. והדבר מובן להמעיין היטב:

וחייב לברך. מש"כ הגהמ"י מד' ירושלמי פ' הרואה ועי' הקובץ. ואני לא מצאתי שם דבר לפנינו:

ד[עריכה]

[עי' לח"מ ובימיו לא נדפס שטמ"ק לכתובות ואנחנו זכינו לאורו. ושם דף י"ג מביא דברי ר"ת דבאמת לא חזרו כלל חכמי ישראל ע"ש והובא בהגהות הגרע"א ז"ל בפסחים צ"ד ב'. ובזה א"ש ד' רש"י ספ"ב דפסחים ע"ש בהרא"ש]:

יב[עריכה]

מפני שהוא מוקצה. לפז"ק דלא פריך מידי בפסחים י"א א'. די"ל דהתם הוא איסור דאורייתא משא"כ הכא במוקצה דרבנן לא חששו כ"כ. ואולי י"ל דבאיסורי שבת דחמירי שאני. עמש"ל פ"ב ממילה ה"י בס"ד. וי"ל דפריך לריו"ח בערובין פ"ו ב'. אולם דברי רבינו הם ע"פ הירושלמי ע"ש פ"ב ה"ד שמבואר הטעם משום מוקצה. וע"ש בגה"ש:

כא[עריכה]

[חל מו"ש. עי' לח"מ פ"א מחו"מ ה"ז ד"ה אבל]:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.