בית מאיר/אורח חיים/תסו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בית מאירTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תסו

הג"ה הואיל וכבר ביטל המ"א וכן הפר"ח הניחו בצ"ע ומה שהח"י כתב שר"ל כיון שנתן לפני בהמתו בטלה והפקירה מדעתו א"י מה הפקר ההוא זה שמפקירו אדעתא דבהמתו ולא אדעתא דכולי עלמא ובודאי עדיין צ"ע ואולי י"ל דס"ל דבכלל הביטול חזיתי מסתמא כונתו נמי על כל מה שיתחמץ דלא ליעבר בבל יראה ודוחק:

סעיף ד מביא בשם תשו' מ"ל שמיקל קצת בשקים שנשוכים מעכברים וכו' ע"ש שכתב נמי שטוב ליקח למצת המצוה קמח אחר וכן נכון לענ"ד להחמיר בכל הספיקות הנופלים ואפילו במקום שיש להקל במצות הנאכלים וק"ל:

(סעיף הנ"ל) אבל אם נתייבש הלחלוחית לא מהני ריקוד דמפרך ומתערב עם השאר ואסור לאכלו בפסח וכתב המ"א אע"ג דקמח בקמח בטל בס' כיון שיש פרורין בעין חוזר וניער כמ"ש סי' תמ"ז סעיף ד' וא"כ אסור לאוכלו ומותר להשהותו אבל אם נתייבש בפסח הו"ל כחמץ שנתערב בפסח דכל זמן שהוא מלוחלח לא היה מתערב וא"כ נתערב בפסח ואסור להשהותו הנה אזיל בזה לשטתו שכתב בסי' תמ"ז ס"ק י"א דנראה לו אע"ג דלח בלח מותר לקיימו לכ"ע ור"ל אפילו למ"ד חוזר וניעור וע"ש מה שכתבתי שא"י מנ"ל האי ולהכי כותב הכא בזה לחלק דאף דחוזר וניער מ"מ להשהותו מותר כל שנתבשל קודם פסח ואין איסורו אלא משום חוזר וניער וכעת רואה אני שהוא להדיא נגד דעת רב נטוראי שבטור סי' תמ"ב בנמצא ביין צמוקים שנים או ג' חיטין שהשיב ודאי אסור לשתותו בפסח אבל לבערו אם יודע שנסחט מן החטין חמץ לתוך הצמוקים צריכים אתם לבערו וע"ש בב"י. הרי מפני שסובר חוזר וניער החמיר אף לבערו זולת בטעם לחוד הוא דמקיל והכא הרי אפילו ממשו מתערב ואם חוזר וניער למה הקיל בשיהה אמנם לפי מה שהאריך הפר"ח לבאר דהר"י מווינא סובר קמח בקמח הוי יבש ביבש ויותר מתקבל לו לשון הח"י שהוא בלשון זה אע"ג דקמח בקמח מקרי לח בלח ולא אמרינן חוזר וניער מ"מ פירורין שאני דאין מתערבין יפה ור"ל לענ"ד דלהכי פירורין בקמח דין יבש ביבש אית ליה וא"כ לא מטעם חוזר וניער אוסר האפי' אלא אדרבה הר"נ מווינא והש"ע סברו אין חוזר וניער אלא מפני שדין יבש ביבש איתי' לתערובות זה חושש לשטת הרשב"א שבי"ד סי' ק"ט דאף דנתבטל ברוב כשנתבטל יחד חוזר ואוסר בנ"ט ובפסח אוסר במשהו כי אין ביטולו אלא לאכלו ביבשותו וכיון שדרכן היה לאפות דבר יום ביומו כדאיתא בהפר"ח להכי אוסר לאכלו בפסח ובהשיהה שפיר מחלק בין נתערב קודם פסח מה בכך שנחשב יבש ביבש הרי נתבטל ומותר לאכלו ופשיטא בהשיהה שרי ואין חוזר וניעור הא ס"ל ועיין בדברי סי' תמ"ו משא"כ נתערב בפסח שהוא במשהו אוסר אף השיהה זה הנלענ"ד בטעם הדין אבל הלשון שבגוף דברי הר"י מווינא בטעם דין זה צ"ע:

ודע דאף שהר"י מסיים ואם נתיבש בפסח יזרקנו בכיון שינה הש"ע לשונו בזה כי לדידי' אין צריך לזרקו אלא יוכל למכרו לגוי חוץ מדמי איסור שבו כדפסק סי' תמ"ז סעיף י' עיין וק"ל:
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף