בית מאיר/אורח חיים/שצח

בית מאיר ‏ אורח חיים שצח

סעי' א' הבא למדוד אלפים אמה של תחום העיר ברמב"ם וטור מבואר דאפי' בעיירות שאין להם חומה נחשבים תמיד כולה כד' אמות ומודדין חוצה לה סעיף ד אבל אם אין ביניהם אלא אלפים מודדין להם בכל ענין מן היתר. כתב המ"א עמ"ש ס"ח דדוקא לחיצונים וכו' וצ"ע למה סתם הטור והמעיין בהסוגי' יראה כי לא דק כי פשיטא דעיקר ההיתר לדעה זו שטת התוס' שכמו שפסקינן דאם אין בין ב' ראשיה ד' אלפים אף אם יש בין הקשת ליתר יותר מתחום שבת מ"מ נחשבת העיר חדא ה"ה להתוס' אף אם יש בין ב' ראשי הקשת ד' אלפים כל שאין יותר מתחום בין היתר להקשת נמי כל העיר נחשב חדא ומודדין לכולם מן היתר ומה ענין הכא לחיצונים ולא לאמצעים אבל כנראה אף שגג בסעי' ח' בהבנת הדברים על בוריין כי שם הניח ג"כ דברי הטור בצ"ע אחרי שהעתיק פי' ראשון דהתוס' על תי' הגמרא התם ליכא למימר מלי הכא איכא למימר מלי וכתב וא"כ משמע דאם יש בין ב' החיצונים פחות מד' אלפים אפילו האמצעית מודדים מהחיצונים כמו בעיר העשוי' כקשת. כנראה משוה שני הדינין לפי' זה בלי שום הבדל דין דג' עיירות משולשת ודין העשוי' כקשת ולהכי כתב נמי סק"ד מה שכתב אבל לענ"ד זה אינו דלדעתו שיש חילוק בדין ג' עיירות דאם יש בין ב' החיצונים פחות מד' אלפים מודדין אפילו להאמצעית מהחיצונים ואם יש בין ב' החיצונים ד' אלפים אז מודדין להאמצעית מביתם ואין פעולת האמצעית אלא לשנים החיצונים אם רוצה בן עיר אחת להלוך דרך עיר השני שמודדין לה מעיר השני' וא"י דא"כ איך יתיישב לפי תי' זה דברי אביי שהשיב לרבא על ששאלו כמה יהא בין חיצון לחיצון מאי נפקא לך מיני' הא נ"מ טובא דאם אין בין החיצונים ד' אלפים אז שלשתן אחד ומודדין להאמצעית נמי מהחיצונים ואם יש ביניהם ד"א מודדין להאמצעי מביתם ומכ"ש מה דקאמר בתר הכי ואפילו ד"א אמה אין מה אפילו הא זו אם אין הדינין שוה. להכי לענ"ד הברור דלפי' זה דתוס' מה דתנן וכן ג' כפרים עשה שלשתן להיות אחד תמיד אין הפי' אלא לענין ב' החיצונים אבל האמצעי תמיד מודדין להם מביתם (ובאמת כתב הריטב"א על פי' זה ואין זה מחוור דהא ודאי כיון דקתני שהאמצעי עשה את שלשתן אחד אף לגבי אמצעי קתני שמודדין לו מן החיצונים וכו' ע"ש) ואין דומה כלל לעיר הקשת ששם באמת היא עיר אחת ואך כדי למלאות החלק שיהי' נחשב כבנוי הוא דצרכינן להתוס' הבלעת תחומין ואף מחד צד מועיל לעשות אף החלק מצורף להעיר וממילא היא עיר אחת ומודדין תמיד מן היתר ולא כדכתב המ"א סק"ד אליבייהו משא"כ בג' כפרים שבאמת אינם עיר אחת וכל ההיתר היינו שאז אין בין החיצונים להאמצעית יותר מתחום אמרינן רואין כאילו היא בין האמצעית זה תמיד אינו פועל לפי' תוס' זה אלא להחיצונים אבל האמצעי תמיד אין מודדין להם אלא מביתם ולהכי כששאל רבא כמה יהא בין חיצון לחיצון השיב מה נ"מ הא הכא אין ההיתר לעשות כולם כעיר אחת אלא ההיתר הוא כל שאילו מכניס האמצעי רואין כאילו נכנס ודרים למטה דהיינו מלי וזה אין פועל אלא להחיצונים כי להאמצעי אי אפשר מכח זה לומר שנמדד להם מן החיצונים דא"כ מפסידן לאידך גיסא כדכתבו תוס' משא"כ העשוי' מקשת אין ההיתר מכח רואין אלא מכח שחשבינן החלק כבנוי ולהכי אף אם מודדין לאנשי הקשת מן היתר אין מפסידן כלום לאידך גיסא וכי מקשה והאמר ר"ה וכו' שני לו התם ליכא למימר מלי כלומר אילו גבי עשוי' כקשת נבא לההיתר רואין למה שאנו דנין עליו שם דהיינו להדרים בקשת אם למדוד להם משם או מן היתר בזה אי אפשר לבא עליו מדין רואים דהיינו מלי דליכא למימר דא"כ מפסידין להו מאידך גיסא אלא ע"כ שם צרכינן לדון שנחשב החלק כבנוי ולהכי מוכרח להיות הבלעת תחומין אבל הכא בלא זה א"א לדון כלל אלא ע"י היתר רואין העליון כאילו הוא דר בין התחתונים אבל לעשות הכל עיר אחת א"א מפני שבאמת הם ג' עיירות וההיתר רואים הוא ע"י מלי ופועל אך להחיצונים וה"נ גבי עיר כקשת לענין אנשי הקשת באמת דנינן מכח ההיתר רואים העליונים למטה דהיינו מלי ומותרים לילך מראש הקשת שבצד אחר אפילו יש בין ב' ראשי הקשת יותר מד' אלפים וכל זה ברור ופשוט לענ"ד:

והנה תורף דין הג"ה זו הוא מדברי תוס' דף כ"ה ד"ה פחות דז"ל אבל רבא ברי' דרבה בר ר"ה במודדין מן היתר אפילו יותר מאלפים בין יתר לקשת משום דאי בעי הדר אתי לי' דרך בתים ולא חש שיהיו מובלעין רק מצד אחד נראה דה"ה נמי לדידי' אם בין יתר לקשת אלא אלפים דמודדין לו מן היתר אפילו יש יותר מד"א בין ב' ראשי הקשת דהא מצי אתי דרך היתר מראש האחד לראש האחר כיון דהיתר מובלע תוך הקשת ולשונם צ"ע דהא י"ל דרבא ברי' דרבה בר ר"ה לא אמר דינו אלא ע"פ סברת אביי דאי בעי הדר אתי דרך בתים ופרש"י ומשם יכול להלוך לראשו האחר שהרי תחומיהם נבלעים זה בזה וכו' אבל הכא איך מצי אתי דרך היתר מראש האחד לראש האחר כיון שיש יותר מד"א בין ב' הראשים ומה בכך שהוא מובלע תוך הקשת:

ולפ"ר רציתי לומר דאזלו לשטתייהו שבדף נ"ז ע"ב בד"ה התם שמסיימו בתי' הראשון וה"נ גבי עיר כקשת לענין אנשי הקשת באמת דנינן מכח היתר רואים העליונים למטה דהיינו מלי ומותרים לילך מראש הקשת שבצד אחר אפילו יש בין ב' ראשי הקשת יותר מד"א ובלבד שלא יהא בין יתר לקשת יותר מב' אלפים וזה אפילו לרבה ברי' דר"ה כדאיתא במהרש"ל שם וא"כ שפיר אמרו דלרבא ברי' דרבה ב"ה דלא חש שיהא הבלעת תחומין מכל צד ה"ה אם אין בין יתר לקשת יותר מב"א דמודדין לו מן היתר דהא מצי אתי דרך היתר מראש האחד לראש האחר כיון דהיתר מובלע תוך הקשת ור"ל ע"י המדה באם אין העליון מרוחק מן התחתון יותר מאלפים שדנינן רואין דהיינו מלי משא"כ לרבה בר ר"ה דלא חשש לסברת דאי בעי אתי וסובר דלא משחינן מן היתר אלא היכי דמובלע התחום מב' צדדים ה"ה בזה לא מהני מה שרשאין לילך מראש לראש לענין למדוד מן היתר ואילו כן דדין זה אינו נבנה אלא עפ"י תי' הראשון דתוס' הנ"ל משא"כ לתי' בתרא דגבי עיר כקשת לא שייך כלל סברת מלי הי' ניחא נמי מה דמסיים הרא"ש פרק כיצד מעברין סוף הלכה ד' ולהך שינויא אף לבני ראשי הקשת אין נותנים להם כל האויר שביניהם דהא לא אמר מלי וקשה בעיר כקשת הא כבר פסק כרבא ברי' דרבה בר ר"ה וכשטת תוס' דה"ה אם אין בין יתר לקשת יותר מב"א אפילו יש בין ראשי הקשת ד"א מודדין מן היתר ומשום דאז הוי כבנוי כל החלל ופשיטא שעי"ז רשאין נמי בני ראשי הקשת לילך מזה לזה דהא הוי ככולו בנוי וא"כ מה הנ"מ לדינא ולהנ"ל הי' ניחא לי דלההוא שינויא כיון דלא אפשר בעיר כקשת לדין סברא דמלי ממילא אף היתר שדנו התוס' לרבא ברי' דרבה בר ר"ה נמי ליתא דהא לא שייך סברת תוס' דהא מצי אתי וכו':

אמנם שוב ראיתי דזה ע"כ אינו דא"כ איך סתמו תוס' דבריהם נראה לרבא וכו' אם כל זה תלי' בשני תירוצים ומכ"ש הרא"ש הלכה ב' שכתב סתם ואם אין וכו' מודדין מן היתר וביותר ראיתי שבתר הכי גבי החלוקה דפגמין כתב ונראה דלרבא וכו' דאפילו בעיר העשוי' כקשת אם אין בין יתר לקשת אלא אלפים אפילו יש בין ב' ראשי' יותר מד"א מודדין מן היתר כדמפרש טעמא משום דאי בעי אייתי לה דרך בתים ולפירושי מה עסק לדרך בתים להכא א"ו או דט"ס הוא בתוס' וצ"ל גם בם דהא מצי אתי דרך הבתים מראש האחד לראש האחר ור"ל שיוכלו אנשי ראשי הקשת לחזור לאחוריהם למעלה ולסבב דרך הבתים עד שיבאו לראש הקשת שכנגדו ודנו כמו שלרבא ברי' דרבה בר ר"ה מהני הבלעת תחומין מחד צד מה שמצי אזלו חד צד להדיא מראש לראשי וראשי הקשת למטה ע"י דרך בתים ה"ה אם אין בין קשת ליתר אלא אלפים דמצי אתי מאמצע קשת להדיא ע"י הבלעת התחום שוב מהני נמי מה דבני הקשת יכולים לבא דרך בתים כנ"ל. והיינו דמסיימו כיון דהיתר מובלע תוך הקשת ואפשר נמי דאינו ט"ס ומה שכתבו דרך היתר אין ר"ל היתר אלא דרך התירא ע"י דרך בתים וכנ"ל ויהי' איך שיהי' בהרא"ש הדברים מבוארים כנ"ל וא"כ ודאי צ"ע מה הנ"מ כנ"ל ולהכי הבין הב"י מדעתו דאך למדוד לאמצעי הקשת מן היתר הוא דמהני מה דנחשב החלל בנוי אבל לענין מדידת ראשי הקשת מזה לזה לא מהני אלא דוקא אם אפשר לדון סברת מלי ותלי' בתירוצי התוס' אבל אינו מתקבל בעיני האחרונים דרישה וספר תפארת שמואל ובאמת תמהו על הב"י וכדעתם באמת משמעות הטור. ואולם מה דנמי שניהם לדבר אחד נתכוונו והדרישה לשונו הכי ומ"מ איכא נ"מ בשני התירוצים גם אליבא דהלכתא והיינו כשאינו מובלע בשום צד דיש בין ראשי הקשת ד"א ובין הקשת ליתר יותר מב"א דהוי הדין בזה לכל חד מתירוצים הנ"ל כמ"ש אליבא דרבא ברי' דרבה בר ר"ה כשאין בין יתר לקשת יותר מאלפים והתפארת שמואל לשונו הכי ונ"מ לרבא ברי' דרבה בר ר"ה היכי דהוא יותר מד"א בין קשת לקשת ובין קשת ליתר יותר מב"א דאמרינן לגבי שני קשת כמאן דמלי ונותנים להם אויר שבנתים אף דלבני יתר אין נותני' ולתי' הא' ולתי' השני אין נותנים אף לבני קשת עכ"ל ואני תמה על שני מאורות הגדולים איך סליק אדעתייהו הא' לדון מלי היכי דיש בין העליון לתחתון יותר מתחום שבת הא ליכא למ"ד הכי. להכי ודאי לשון הרא"ש צ"ע ואפשר לדחוק שלא כתבו הדברים להלכה אלא שכ' ולהך שינויא אף וכו' כלומר דלהך שינויא לולא הסברא דרבא ברי' דרבה בר ר"ה דדנינן החלל לבנוי ע"י סברת מלי לא הי' אפשר ליתן להם האויר והנ"מ להלכה אך בדין ג' עיירות כדחש לי' נמי הטור ודוק:

ובעיקר הדין שנראה להרמ"א ז"ל. דע שהרבינו ירוחם משמיטו מבואר דלא ס"ל וכן הריטב"א משמעות דעתו אף שכתב דבריו בדף נ"ה ד"ה רבה בר ר"ה אך על דברי רבה בר ר"ה מ"מ מדמסיים א"ו כדאמרינן לעיל כל שיש בין רגל לרגל ד' אלפים שוב אין לו תקנה וכו' ע"ש משמע דמסיק הכי לדינא ואפילו לרבא ברי' דרבה בר ר"ה וכן באמת לשטת תוס' ורא"ש לשון ר"ה קשה מדוע פסיק ותני דאם יש ב' ראשי' דוקא פחות מד"א הא מצינן נמי ביותר באם אין בין קשת ליתר יותר מב"א. והי' יכול לומר כללו איפכא על השיעור דבין קשת ליתר א"ו משמעות לשון ר"ה אינו אלא כהסכמת הש"ע ולענ"ד אין לזוז ממנו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף