בית מאיר/אורח חיים/לו

בית מאיר ‏ אורח חיים לו

עיין מ"א סק"ג מביא דברי ריא"ס שבב"י ופירשם בל"ז ונ"ל דמיירי וכו' דלא הוי חטוטרות וכל דבריו תמוהים ולאו דסמכא כדכבר [הביא[ בא"ר בשם מעי"ט. אלא שדברי מי"ט ג"כ אינם חדא הריא"ס הקפיד וכתב דאל"ה לא הוי שני זיינין ואיהו מפרש דלא הוי חטוטרות ותו דאי משום העדר החטוטרות הא מבואר בב"י ריש הסימן דאפילו לא נעשה כלל לא מפסיל משום דאך ספרא דוקנא הוא דעביד הכי אבל אינו מעכב ואולם ע"פ מעשה דאתא לידי שנשאלתי על ס"ת שהיו בו חתי"ן על תבנית זה @ והוצרכתי לעיין בדין זה המחלוקת שבין רש"י ור"ת מבואר בהטור והוא דלרש"י תבנית החית הכי @ ולר"ת תבניתה הכי @ וכתבו התוס' פרק הקומץ דף כ"ט ע"ב ולפרש"י לא. יתיישב כל כך הא דאמרינן פ' הבונה כגון שנטלו לגגו של חית ועשאו ב' זיינין ור"ל דתבנית הזיין היינו ראשה עב ועובר על רגלו משני צדדים ולר"ת מיד שנוטל החטוטרות שהוא הגג ממילא עומדים הזיינין מכל צדדיהם משא"כ לרש"י אינם עומדים הזיינין כי אם בשאינו נוטל כל הגג אלא חוקק באמצעו מעט ומניח עובי על כל צד כדי שיהא על כל זיין עובר על רגלה משני צדדים ולהכי כתבו לא יתיישב כ"כ אבל מ"מ יתיישב הוא ומסוגי' זו דסוף הבונה למדו שתבנית החית אינה ישרה דהיינו הכי @ דא"כ כי נוטל לגגו במה קאי הזיינין ומזה נמי לומד הריא"ס דאם רחבה יתר על אורכה נמי פסול ומשום דאל"ה לא הוי שני זיינין כדפירשו המי"ט בין לפרש"י ובין לפי' ר"ת ור"ל דבעינן אות ח' כדקאמר בהבונה שאם ינטל הגג יעמדו הב' זיינין בהכשר ולאפוקי אם רחבים יותר מאורכן ממ"נ אי אפשר למשל אם היה חית על תבנית רש"י כזה @ ואם חוקק משהו מצד אחד ועושה כזה @ הא נשאר על אחת צורת @ ואם חוקק כל הגג ונשאר @ @ הכי הא יש ריוח בין ב' הזיינין יותר מריוח שבין תיבה לתיבה שמבואר בי"ד שנמי פסול ומההוא טעמא גופא הוי הפיסול לתבנית ר"ת שאם חוקק מצד אחד לא נשאר כלל צורת אות ואם חוקק כל החטוטרות יש ריוח הרבה בין ב' הזיינין שנמי פסול לכן תמיד פסול אם אינה מרובעת באופן שאם ינטל הגג נשארו ב' הזיינין בהכשר ובכן הורתי שהספר צריך תיקון אלא דלפ"ז ק"ק מאי אירי' שרחבה יתר על אורכה אפילו הוא בשוה לאורכה והוא רחב יותר מדאי אף שנמי הוא ארוך יותר מדאי יש לפסול מצד הרוחב ואולי אורחא דמילתא נקיט שדרכם למשוך ברוחב ולא באורך:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· מעבר לתחילת הדף