בית יוסף/אבן העזר/קו
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
המחלק נכסיו לבניו וחלק לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה בין אם הוא בריא או שכיב מרע ואפי' אם לא חילק בפניה רק ששתקה כשנודע לה וכו' בפ"ג דפיאה (דף ה) תנן הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא איבדה כתובתה ר' יוסי אומר אם קבלה אף ע"פ שלא כתב לה איבדה כתובתה ומייתי להאי מתני' בפרק י"נ (דף קלב) וקאמר עלה משום דכתב לה קרקע כל שהוא איבדה כתובתה א"ר במזכה להם על ידה ושמואל אמר במחלק לפניה והיא שותקת ר' יוסי בר חנינא אמר באומר לה טלי קרקע זה בכתובתיך ומקולי כתובה שנו כאן ואותבינן עלייהו מדתני סיפא ר' יוסי אומר אם קבלה עליה אע"פ שלא כתב לה וכו' מכלל דתנא קמא כתיבה וקבלה בעי ובתר הכי א"ל רבא לר"נ הא רב הא שמואל הא ר' יוסי בר תנינא מר מאי ס"ל א"ל שאני אומר כיון שעשאה שותף בין הבנים איבד' כתובתה ופירשב"ם וס"ל כשמואל רביה דאמר במחלה לפניה והיא שותקת ואף ע"ג דאיתותב היינו אליבא דרבנן ור"נ אליבא דר"י דאית ליה דקבלה מהניא וה"ה כתיבה וכן דעת רב אלפס שכתב שעשאה שותף בין הבנים איבדה כתובתה ודוקא בשותקת וכ"ש הנך עכ"ל וכתב הרא"ש משמע דהא דר"נ קילא טפי מדכולהו ואע"פ שלא חילק בפניה ולא אמר לה טלי קרקע זו בכתובתיך אלא ידעה שכתב נכסיו לבניו וכתב לה קרקע זו וכשנודע לה שתקה אנו אומדים דעתה דכיון שחלק לה כבוד ועשאה שותף בין הבנים מחלה שיעבוד כתובתה מאלו הנכסים ור"ח פירש דוקא כשעשאה שותף בין הבנים שנתן לה חלק כאחד מן הבנים אז ודאי מחלה כתובתה בקבלה לחודא דחשיבא לה מילתא שהשוה אותה לאחד מבניו אבל כתב לה קרקע כל שהוא כתיבה וקבלה בעינן כת"ק דר' יוסי ואין לשון כיון מורה על פירוש זה אלא משמע שבא להקל הילכך נראין דברי רי"ף עכ"ל וכך הם דברי הרמב"ם בפ"ו מהלכות זכייה ומתנה וגם הר"ן כתב על דברי ר"ח אין דרך זה מיחוור מדקאמר כיון שעשאה שותף בין הבנים משמע דלאקולי אתא למימר דכל דהו סגי ואם כפי שיטה זו אדרבא לאחמורי אתא מכולהו דכתיבה וקבלה בעי לפיכך נראין עיקרן של דברים כדברי ר"ש ז"ל דה"ק שאני אומר וכו' כלומר אנא כר' יוסי ס"ל ופירש הרב ז"ל דר"נ כשמואל רביה פשיט ליה ואיכא מאן דאמר דכר' חנינא דמיקל מכולהו פשיט ליה והאי לישנא דכיון שעשאה כלומר כמאן דמיקל מכולהו ומדברי הרמב"ם נ"ל שהוא מפרש לומר דלא בעינן לא מילתא דרב ולא מילתא דשמואל ולא דר' יוסי בר חנינא אלא כיון שעשאה שותף בין הבנים ולא מיחתה איבדה כתובתה והלשון הזה נוח לי יותר דכיון דא"ל רבא לר"נ הא רב הא שמואל והא ר' יוסי בר חנינא מר כמאן ס"ל אם איתא דס"ל כחד מינייהו הל"ל אלא כפלוני ס"ל מדקאמר שאני אומר כיון שעשאה שותף בין הבנים וכו' ש"מ דלאקולי טפי מכולהו אתא עכ"ל:
ומ"ש בין אם הוא בריא או ש"מ שם בעי רבא בבריא היאך וסלקא בתיקו וכתב הרא"ש ולא מפקינן מיתמי וכן פסק רשב"ם וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהלכות זכייה ומתנה וכן הסכים ה"ה ז"ל וכן דעת הר"ן ז"ל ובספרי הרי"ף שבידי כתוב אחר התיקו הילכך מוקמינן כתובה אחזקתה ועל הבעל להביא ראיה שמחלה ויש לתמוה היאך לא הביאה הרא"ש בדבריו. ומ"ש ודוקא שחלק לה קרקע וחלק כל נכסיו אבל אם כתב מטלטלי או שלא כתב כל נכסיו לא איבדה כתובתה שם ההוא דאמר פלגא לברתא ופלגא לברת ותילתא לאיתתא בפירי איקלע רב נחמן לסורא לגבי רב חסדא א"ל כה"ג מאי א"ל הכי אמר שמואל אפילו לא הקנה לה אלא דקל אחד לפירותיו איבדה כתובתה א"ל אימור דאמר שמואל התם דאקניא לה בגופא דארעא הכא פירא הוא א"ל מטלטלי קא אמרת מטלטלי ודאי לא קא אמינא ואיתא תו התם ההוא דפלגינהו נכסיה לאתתיה ולבניה שייר חד דיקלא ואסיקנא מגו דנחתא לדקל נחתא נמי לכולהו ניכסיה והרמב"ם בפ"ו מהלכות זכייה ומתנה כתב כלשון הזה כתב לה עמהם מטלטלי בלבד או ששייר לעצמו קרקע כל שהו כתובתה קיימת ותקנת הגאונים הוא ואפילו שייר מטלטלי כל שהו וכתב ה"ה ותקנת הגאונים כו' פירוש כבר נתבאר בהלכות אישות פרק ט"ז שאין האשה גובה מטלטלין אחר מיתת בעלה מדין התלמוד וכיון שכן בששייר מטלטלין לבד איבדה כתובתה דליכא למימר בהו מגו דלא טרפה להו וזה נ"ל שהוא פירוש מה שאמרו בפרק מי שמת בכולהו הוי שיור בר מכתובת אשה במקרקעי תקינו לה רבנן במטלטלי לא תקינו לה אבל הגאונים שהתקינו כתובה אף מן המטלטלין י"ל מגו דנחתא אמטלטלין דשייר נחתא אכולהו נכסי וזה פשוט עכ"ל וכ"כ הר"ן לאחר שתקנו הגדולים ז"ל שתהא כתובה נגבית מן המטלטלין אפילו שייר מטלטלין כל שהו כתובתה קיימת וכ"כ הרמב"ם ז"ל עכ"ל ואע"פ שאחר כך כתב וכי אמרינן דאיבדה כתובתה דוקא בשכתב לה קרקע אבל מטלטלי לא וכדאמרינן בסוגיין מטלטלי ודאי לא קא אמינא לפי דין התלמוד כתב כן:
ומ"ש רבינו ומיהו אפילו לא כתב לה אלא דקל לפירותיו היינו מימרא דשמואל שכתבתי בסמוך:
ומ"ש או פירות מחוברים והן צריכין עדיין לקרקע חשיב שפיר קרקע בעובדא שכתבתי בסמוך אימור דאמר שמואל דאקני לה בגופא דארעא וכו' כתב רשב"ם וה"ה בפירות מחוברים והא דאמר דקל לפירותיו רבותא הוא דאע"ג דגוף האילן אינה שלה לכשייבש והשתא לית ביה פירי אפ"ה כקרקע דמי וכ"ש היכא דאקני לה פירות גופייהו שגדלו כבר ומחוברים לקרקע והכא פירא בעלמא דהא פירות תלושים מיבעיא לן:
ומ"ש ואפילו כתב לה קרקע וחלק כל נכסיו לא איבדה אלא מאותם נכסים אבל אם קנה נכסים אחרים או אפילו באו לידו מאותם הנכסים כגון שמת אחד מהבנים וירשו גובה מהם שם ההוא דאמר תילתא לברת ותילתא לברת ותילתא לאיתתא שכיבא חדא מבנתיה סבר רב פפי למימר לא שקלה אלא תילתא א"ל רב כהנא אילו קני מי לא שקלה כיון דאילו הדר קני שקלה השתא נמי שקלה ופר"ש שכיבא חדא מבנתיה. בחייו וירשה שהאב יורש את בתו: אילו קני. נכסים אחרים בתר הכי לית לה לאשה בתמיה הא ודאי אית לה דנהי דמחלה שיעבודה לבנות בשביל שעשאה שותף ביניהם חוב כתובה מיהא לא מחלה שאם תמצא מקום לטרוף כגון שיקנה נכסים טורפת מהם וכדכתב דעתיד אני למיקני נכסים העתידים לבא ישתעבדו לה וכיון דאילו הדר קני מאדם אחר או ממורישיו אית לה לאשה השתא נמי כי נפלו לה מאותם נכסים עצמם אית לה דמה לי אותם נכסים עצמם מה לי אחרים שאם נתרצית להקנות המתנה לבנות ולמחול להם שיעבודה לבעלה מיהא לא מחלה מידי אם תמצא מקום לגבות:
ומ"ש ודוקא שחלק נכסיו בינה ובין בניו וכו' ז"ל הרא"ש שם כתב רשב"ם לאו דוקא כתב לבניו אלא ה"ה לאחר ודברים הללו קשים לאומרם בלא ראיה דלישנא דשעשאה שותף בין הבנים אינו מורה כן דמשמע דדוקא בשביל כבוד שעשה לה שחלק לה מנכסיו עם בניו שתקה ומחלה אבל אם חלק נכסיו לאחרים מה לה לערער ומה כבוד עשה לה דאית לן למימר שמחלה כתובתה ובשתיקה לא הפסידה כתובתה דמציא למימר נחת רוח עשיתי לבעלי וגם מתניתין מוכח כן דקתני הכותב נכסיו לבניו ולא קתני המחלק נכסיו סתם עכ"ל. ואי מהא לא איריא דרשב"ם לא קאמר אלא בכותב ליורשיו וא"כ מתניתין לא מצי למיתני המחלק נכסיו סתם דהוה משמע אפילו מחלק לשאינם יורשיו ומ"מ מדברי הרמב"ם בפ"ו מהלכות זכייה נראה שסובר כדברי הרא"ש שכתב הכותב נכסיו לבניו בין זכרים בין נקבות ומדנחית למימר בין זכרים בין נקבות משמע דבבניו דוקא קאמר ויש לתמוה על ה"ה שכתב דברי רשב"ם ולא שת לבו לראות אם הרמב"ם חלק עליו. כתב בעל התרומות בשער נ"ט שאין דברים הללו אמורים אלא לענין כתובה ומקולי כתובה שנו כאן אבל ב"ח לא לא שנא אם הלוה חילק כל נכסיו לבניו בפניו והוא שותק ל"ש אם חילק כל נכסיו לבניו בפניו וכתב למלוה קרקע כל שהו ביניהם לא איבד זכות חובו כלל עכ"ל: וכתב ה"ה בפ"ו מהלכות זכייה בשם ר"ש ובשם המפרשים ומדבריהם ז"ל נלמוד דאין דברים הללו אמורים אלא בעיקר כתובה דהיינו ק' וק"ק ואיפשר דאף תוספת דינו כן אבל נדוניא ודאי לא וכ"כ הר"ן ז"ל וז"ל מראים הדברים דדוקא בכתובה ומקולי כתובה אבל בב"ח אי נמי בנדוניא שהיא כב"ח לא עכ"ל וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל מ"א סימן ב' : כתב המרדכי בפרק אלמנה ניזונת על ראובן שהיה לו זקוק ביד שמעון וחלה וצוה לשמעון שיתן הזקוק לאביו ולא מיחתה אשתו והוקל חליו והלך בבית על משענתו ואח"כ הכביד חליו וחזר וצוה לשמעון שיתן הזקוק לאביו ואז מיחתה אשתו והלך ראובן לעולמו וקיים שמעון דברי המת ואח"כ תבעה היא את שמעון לדין ועיין שם וכבר העירותי על זה בסימן צ"ו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |