בינת אדם/איסור והיתר/מז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בינת אדם איסור והיתר מז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

[לב] שאלה קורקבן העוף שנמלח עם הפרש שבתוכו ונתבשל אם צריך ס' נגד הפרש דכיון דאין בו דבר לפליט אם כן בלע דם ודינו כבשר שנמלח ונפלט כל דמו וצירו:

תשובה דבר זה איתא במנ"י כלל י' ס"ק ט' בשם הגאון מהר"ש מפראג שהורה לאיסור והמנ"י כתב דלכאורה היה נ"ל להקל כמש"כ הד"מ סי' פ"ז לענין קיבה שנמלח עם החלב שבתוכה דאינו אוסר הגבינות דחלב שבקיבה פרשא בעלמ' הוא א"כ גם הנבלע בתוכו מיקרי פרשא ואינו נותן טעם כלל מ"מ כבר הורה זקן וגם י"ל לחלק בין נבלע בו רק טעם בשר לבד או שנבלע בו ממשו של איסור דם וגם יש קצת להחמיר מטעם נמלח מצד א' שלא נמלח מצד פנים במקום המאכל עכ"ל מ"ש מנמלח מצד א' קי"ל בסי' ס"ט דלצורך מותר ומה שמחלק בין נבלע טעם לממשו היא סברא ישרה:

ואמנם נלע"ד דיש להתיר לפי מש"כ המחבר בסימן צ"ה סעיף ד' באפר בחמין אף שהשומן דבוק בכלים מותר דהוי נטל"פ ע"ש והרי שם יש ממשו ואפ"ה מות' ובודאי דפרש זה גרע יותר ויותר מאפר פשיטא דהוי נטל"פ ואף שהט"ז והש"ך שם הניחו בצ"ע י"ל דדוקא באפר דאין כל הדברים שוים וס"ל דאפר אינו נטל"פ אבל בדבר שבודאי נטל"פ כ"ע מודו דאטו מי לא מודו בעירב דברים המרים עם איסורי מאכל דמותרים כמש"כ הרמב"ם בפ"ה מה' יסה"ת וז"ל בד"א שאין מתרפאין באיסורין בזמן שהן כדרך הנאתן אבל של כדה"נ כגון שמשקין אותו דברים שיש בה מרה מעורבת עם איסורי מאכל מותר לחולה עכ"ל וכל איסורי אכילה שלכה"נ מותר אפי' שלא לצורך רפואה כדאיתא בש"ך סימן קנ"ה ס"ק י"ז ועיין לקמן סימן פ"א אע"כ דסברת הט"ז והש"ך דאפשר אפר אינו נטל"פ אבל פרש בקורקבן גרע יותר ממרה ולא מבעי' לסברת ד"מ דס"ל דאפי' חלב שבקיבה מקרי פרש כ"ש שבקורקבן אלא אפי' לב"י דמשמע מדבריו דלא מטעם פרש מתיר רק דלענין כך מקרי פרש דטעם הבשר הנבלע בו אינו חשוב כ"כ שיחול עליו שם בב"ח כסברת הר"ן הביאו הש"ך בסי' צ"ד ס"ק כ"ב י"ל דזה דוקא בחלב שבקיבה שאינו פרש ממש אבל שבקורקבן כ"ע מודו דהוי נטל"פ ומקרי שלכדה"נ וזה נ"ל סברת המחבר באפר דמתיר דהוי שלכדה"נ וקצת ראיה לזה מפסחים י"ח ע"א דס"ל דטומאת משקין דאורייתא ואעפ"כ משני ר"א בפרה ששותה מי חטאת דהוי ליה משקה סרוח ולא נקרא עוד משקה (וצ"ע על הרמב"ם בפ' ט"ו מהל' פרה שכ' דטהור מקרא דוהיה למשמרת ולא נקט טעמא דר"א שוב עיינתי בר"ש פ"ט דפרה מ"ג דצריכה טעמא דר"א שלא לטמא אפי' טומאה קלה). ואמנם כ"ז שייך בקורקבן אבל בזפק דשם לא נתעכל עדיין לא מקרי פרש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.