ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/קנב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג עשה קנב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לכפר מגע חטאת. נראה דהכוונה לעשה דיקדש. דכתיב (בפרשת צו) גבי חטאת כל אשר יגע בבשרה יקדש. ותניא בזבחים (בפרק דם חטאת צ"ז ע"ב) יקדש להיות כמוה. הא כיצד אם פסולה היא תפסל ואם כשירה היא תאכל כחמור שבה עיי"ש ואמרינן התם רב אשי אמר יקדש עשה הוא עיי"ש. וגם באזהרותיו (בדבור כבד) מנה רבינו הג' ז"ל עשה זו. וזו היא כוונתו במש"כ שם ותורת חטאת ואוכל הנוגע בה וכו' עיי"ש. וכן באזהרות אתה הנחלת מנה עשה זו. שכתב שם וז"ל יגע בבשר קדש יקדש עיי"ש. וגם הרשב"ץ ז"ל בזה"ר (עשין קמ"ח) מנה עשה זו. ובפנים (סי' נ"ד) כתב וז"ל ולי נתוספה מצוה אחת בזה והוא שאם נבלע בשר חטאת בבשר חולין או שלמים. לקדשו שיהי' כמוהו. ולמדתי זה ממה שאמרו (בפרק דם חטאת). כל הנוגע בבשרה יקדש להיות כמוה. הא כיצד אם פסולה היא תפסל. והקשו ואמאי ניתי עשה ונידחי ל"ת. והעלו שם אמר רב אשי יקדש עשה הוא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה. ואני תמה מהם ז"ל שלא נתעוררו על זו העשה וצ"ע עכ"ל עיי"ש. וכבר קדמוהו קמאי דקמאי. רבינו הגאון ז"ל כאן ובאזהרותיו. ורבינו שמעון הגדול באזהרות אתה הנחלת במצוה זו וזכו בה תחילה.

וראיתי להר"י בכר דוד ז"ל בד"א (קונטרס ששי) שעמד על דברי הרשב"ץ ז"ל וכתב בטעם הרמב"ם שלא מנה עשה זו משום שמנה כל מעשה החטאת למצוה אחת. וכולן נגררין אחר וזאת תורת החטאת. והביא הכרת לזה. דאם לא נמנה הכל למצוה אחת. הי' צריך למנות ג"כ ואשר יזה מדמה על הבגד תכבס במקום קדוש. אלא ודאי שהכל נחשב למצוה אחת ומחלקי המצוה הם נחשבים עיי"ש ואמנם אין מזה הכרח אלא נגד הרשב"ץ דאזיל בשיטת הרמב"ם בשרשיו. וכבר כתב הרמב"ם ז"ל (בשורש י"ב) וז"ל שאין ראוי למנות חלקי המלאכה מהמלאכות שבא הצווי בעשייתם כל חלק וחלק בפ"ע וכו'. וכמו כן היא מלאכת החטאת כולה מזביחתה והפשטתה והקרבתה מה שיקריב ממנה ורחיצת הכלים שתבושל בהם או שבירתם. הכל היא תורת החטאת. והיא מצוה אחת עכ"ל עיי"ש. ומהאי טעמא לא מנו הרמב"ם וסייעתו ז"ל ובכללם גם הרשב"ץ ז"ל עשה דואשר יזה מדמה על הבגד תכבס וגו'. אבל רבינו הגאון ז"ל וגם רבינו שמעון הגדול ז"ל מנו באמת גם עשה זו. כמבואר לקמן בסמוך. ולכן לשיטתייהו אזלי גם כאן. ושפיר מנו גם עשה זו דיקדש. וכמבואר בגמרא דהו"ל עשה גמורה. ואין בזה שום הכרח כלל. ובאמת לא ידענא מאי ענין זה למעשה החטאת שיחשב חלק מחלקי המצוה. דודאי זביחתה והפשטתה וכל פרטי דיני הקרבתה. חלקי המצוה הם. אבל כל אשר יגע בבשרה יקדש להיות כמוה. וכן אשר יזה מדמה על הבגד תכבס במקום קדוש וגו'. אינם ענין כלל למעשה החטאת המוטלת על הכהנים בעבודת החטאת והרצאתה. ולא שייכא בזה שום מצוה לכתחילה. וכ"ש עיכוב בדיעבד. בכפרת החטאת כלל. אלא ענין אחר הם לגמרי שבא רק בדרך מקרה. ומוזהרים עליהם ישראלים ככהנים. ולא יתכן כלל לכוללם בכלל מצות מעשה החטאת. ואי משום דכתיב זאת תורת החטאת. א"כ נימא ג"כ מדכתיב זאת תורת העולה דאין בה אלא מצוה אחת. והרי הרמב"ם גופי' מנה בה שתי מצות בסה"מ (עשין כ"ט ל') עיי"ש. וכן מדכתיב זאת התורה אדם כי ימות וגו' מנה הרמב"ם שתי עשין (ק"ז ק"ח) עיי"ש. וכן בפרשת זאת תהי' תורת המצורע וגו' מנה הרמב"ם שלש עשין (ע"ז ק"י קי"א) עיי"ש. וכן הרבה כיו"ב. אלא ודאי מזה ליכא למשמע מינה מידי. ומש"כ שם הרר"י בכר דוד להכריח כדעת הרמב"ם וסייעתו ז"ל מסוגיא דנזיר (פרק שלשה מינים ל"ז ע"ב) וכן הוא בפ"ג דפסחים (מ"ה ע"א) דאמרינן התם א"ל ר"א ברי' דר"א לרב אשי מדרבנן נשמע לר"ע וכו'. א"ל משום דהוי נזיר וחטאת שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין. נזיר הא דאמרן. חטאת דתניא כל אשר יגע בבשרה יקדש וגו' יקדש להיות כמוה. שאם פסולה היא תפסל וכו'. ורבנן נמי ניהוי נזיר וחטאת שני כתובים הבאין כאחד ואין מלמדין. אמרי מיצרך צריכי. דאי כתב רחמנא גבי חטאת ה"א נזיר לא אתי מינה וכו'. ואי כתב רחמנא גבי נזיר ה"א מנזיר לא ילפינן וכו' עיי"ש. ואי יקדש למצות עשה אתי היאך אמרו לכתוב נזיר ולא לכתוב חטאת. והלא חטאת היא אחת מרמ"ח עשין. וא"כ תקשה דרב אשי אדרב אשי. אלא ודאי מכאן למד הרמב"ם למנות כל מעשה החטאת למצוה אחת. עיי"ש בדבריו. ואין בדבריו ממש. דמאי ענין זה לזה. דאטו לדעת הרמב"ם וסיימתו אין בזה עשה. הרי מפורש בגמרא דיקדש הו"ל עשה. אלא דס"ל שאין עשה זו נמנית מצוה בפ"ע במנין העשין משום דהו"ל חלק ממעשה החטאת. וכל מעשה החטאת נמנה מצוה אחת. אבל משום זה לא נגרע עשה זו מכל שאר עשין שבתורה לשום דבר. כידוע בהרבה מצות כיו"ב. וגם הרי רב אשי גופי' קאמר דהו"ל עשה ואין עשה דאכילת קדשים דוחה אותה. הרי דהו"ל עשה גמורה כעשה דאכילת החטאת. ואיך נאמר דאין זו עשה. וא"כ אפי' נימא כדעת הרמב"ם וסייעתו ז"ל אין הקושיא מסתלקת בזה כלל. וליכא לאוכוחי מינה מידי. אלא שכתב שם עוד דעדיין קשה דלימא דאיצטריך קרא דיקדש כי היכי דלא נימא דאתי עשה דאכילת קדשים ולידחי ל"ת. וע"כ צ"ל דהך סוגיא דנזיר ודפסחים פליגא אסוגיא דזבחים וגרסינן התם רב אסי בסמך. וסוגיא דפסחים ונזיר משני אקושיא דפריך בזבחים ליתי עשה ולידחי ל"ת כשינויא דרבא דמשני התם אין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ולא ס"ל דיקדש עשה הוא. ולפיכך לא מנאוה הרמב"ם וסייעתו משום דרב אשי בפסחים ובנזיר כרבא ס"ל דיקדש לאו עשה הוא עיי"ש בדבריו. ואמנם לדידי גם מזה ליכא שום הכרע כלל. דבעיקר קושיא זו כבר עמדו כל האחרונים ז"ל ונאמרו בה דברים הרבה. וגם בתשו' בשמים ראש (סי' רל"ב) עמד בזה בשם הרא"ש ותירצה עיי"ש בדבריו. והעיקר בזה והפשוט הוא מה שתירצו דרב אשי ודאי לא פליג אשינויא דרבא דאין עשה דוחה ל"ת דמקדש. שכן מוכרח בלא"ה לומר בההיא דשבירת עצם כמבואר שם עיי"ש. אלא דרב אשי קאמר דגבי חטאת בלא"ה ניחא משום דהשתא דכתיב יקדש הו"ל עשה ואין עשה דוחה ל"ת ועשה. וא"כ שפיר קאמר ר"א בפסחים ונזיר שם דמצי למיכתב בנזיר ולא איצטריך בחטאת. דמשום דלא נימא דאתי עשה ודחי ל"ת לא צריך קרא דבלא"ה לא דחי משום דהו"ל דמקדש. ואין עשה דוחה ל"ת שבמקדש. וכן מתבאר מדברי הראשונים ז"ל. כמש"כ בשעה"מ (פ"ג מהלכות נדרים) עיי"ש. וא"כ ליכא למשמע מינה מידי. ובפרט לחדש גירסא חדשה שאין לה שום סעד כלל בשום דוכתא. ואין להאריך בזה:

ולשון לכפר מגע חטאת שכתב גאון נראה דהכוונה דמגע חטאת כשאכלו צריך כפרה משום דאסרתו תורה וקאי בעשה. ונקט לשון זה כדי להתחיל בתיבה שסיים בה לעיל מיני'. וכדרכו ז"ל בחרוזים אלו. ומש"כ מגע חטאת לישנא דקרא נקט. כל אשר יגע בבשרה יקדש. אבל ודאי במגע לחוד לא מיתסר. כמבואר בברייתא שם בפסחים ובנזיר ובזבחים. ולא כתיב יגע אלא לומר דלא מיתסר אלא מקום מגע כדאי' בזבחים שם ובסיפרא (פרשת צו) עיי"ש. גם אפשר לומר דלכפר זה הוא מלשון וכפר בריתכם (ישעי' כ"ח י"ח). דפירושו ביטול וביעור מן העולם. והכוונה לומר דמגע חטאת נאסר באכילה. וצריך ביעור כדין קדשים פסולים. ואם כשרה היא תאכל כתמור שבה וחייב לאכלו מיד לפני כלות זמן אכילת החטאת שלא לעבור על אזהרת נותר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.