ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/קמט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג עשה קמט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואשם תלוי. מצוה להביא אשם אם עבר בשגגה על ספק איסור כרת בענין שאם הי' ודאי הי' מתחייב להביא חטאת קבועה ע"פ התנאים המבוארים בפ"ד דכריתות עיי"ש. ומנאה הרמב"ם ז"ל (עשין ע') וכן כל שאר מוני המצות מנאוה מצוה בפ"ע. והבה"ג וסייעתו מנאוה במספר הפרשיות כדרכם. ולא נתבאר טעמם. וגם על הרמב"ם וסייעתו ז"ל הדבר קשה דלפי מה שהשריש הרמב"ם (בשורש השביעי) ראוי לומר דאין זה אלא דקדוק מדקדוקי המצוה שאם חטא בדבר שזדונו כרת בשוגג אם בודאי חטא מביא חטאת. ובספק מביא אשם. ואע"ג דודאי וספק אין קרבנותיהם שוין. וגם בספק נאמרה בתורה פרשה מיוחדת בפ"ע. מ"מ בכל כיו"ב לפי מה שהשריש שם אין למנותה מצוה מיוחדת בפ"ע. אלא נחשבת רק כאחד מדקדוקי המצוה. כמו שכתב שם לענין קרבן עולה ויורד ולענין חטאת ההדיוט והמשוח והנשיא. וביאר הטעם כי לא בהתחלף מיני הבעלי חיים שיקריב מהם הקרבן יתרבה הקרבן האחד שהוא קרבן שוגג וישוב מצוות הרבה עיי"ש בדבריו ז"ל. וא"כ גם אשם תלוי שהוא קרבן שוגג לא יהא אלא אחד מדקדוקי המצוה שאינו בא במנין בפ"ע. ואע"ג דבאשם תלוי לא נפטר מחטאת כשיתודע לו שחטא בודאי. ואינו בא אלא לקצת כפרה להגן עליו מן היסורין. כדאמרינן בפ"ו דכריתות (כ"ה ע"ב) עיי"ש. מ"מ אין זה אלא דקדוק במצות קרבן השוגג. ואדרבה משום זה י"ל שאין למנותו מצוה בפ"ע גם ע"פ מה שהשריש הרמב"ם (בשורש י"א) שאין למנות חלקי המצוה. דמה"ט לא מנה ג"כ קרבנות טומאה של הנזיר מצוה בפ"ע כמשכ"ל (עשין צ"ג וקי"א) עיי"ש היטב. דהכא נמי לדרכו ז"ל ראוי לומר שאין האשם תלוי אלא חלק מחלקי מצות הכפרה דעד שלא יודע לו יביא האשם ולכשיתודע לו יביא החטאת. ולכן דברי הרמב"ם וסייעתו ז"ל לא נתבררו אצלי. אבל דברי רבינו הגאון ז"ל ע"פ דרכו ברורים ונכונים מאוד. וגם באזהרותיו (בדבור לא תענה) מנה אשם תלוי מצוה בפ"ע. אלא שדבריו שם צ"ע קצת שכתב שם וז"ל מתנות מעל במו גבר יביא אשם ודאי ויתנשא. ואשם תלוי ללא יודע עכ"ל עיי"ש. והנה מש"כ מתנות מעל במו גבר. פשוט דכוונתו למועל בהקדש קדשי מזבח או בדה"ב שבאים ע"י מתנות נדרים ונדבות וכ"ש חובות. אבל קיצר במה שלא כתב אלא האשם בלבד ולא הקרן והחומש. שהם ג"כ בכלל המצוה כמו האשם. ויותר קשה במש"כ ואשם תלוי ללא יודע. דנראה מדבריו דאדסמוך לי' לעיל מיני' קאי. דמועל בהקדש בודאי יביא אשם ודאי. ובספק מביא אשם תלוי. וזה דלא כהילכתא. דר"ע הוא דקאמר הכי במתניתין (דפ"ה דכריתות) וחכמים פליגי עלי'. ואין הלכה כר"ע מחביריו. וכן במתניתין דפרק בתרא דמעילה פליגי חכמים עלי' דר"ע עיי"ש. וא"כ צריך לדחוק דלא קאי דלעיל מיני' בסמוך אלא מילתא בעלמא קאמר דאיכא מצוה להביא אשם תלוי על הספק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.