ביאור הגר"א/יורה דעה/שסט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שסט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) וכל ארץ כו'. פ"ד דעירובין (מ"ז א') וש"מ הרבה:

(ב) (ליקוט) י"א כו'. ר"ל לכלי מתכות והוא דעת ר"ת דלא אמרינן כלים הנוגעים במת שיהיו כמוהו אלא דוקא בכלי מתכות כמ"ש תוס' דנזיר נ"ד ב' בד"ה ומשני והר"ש בפ"ק דאהלות וכ"ד רש"י (בפסחים י"ד ב' וש"מ) וראב"ד (כפ"ה מהלכות טומאת מת) אבל הרי"מ ור"י ורמב"ם ורמב"ן דש"פ חולקין ע"ז ודעתם שה"ה בכל הכלים ובגדים לבד מכ"ח שאינם נעשים אב הטומאה לעולם וראיה ממתני' ריש אהלות דסתם ארבעה כו' וקאמר בכולם כלים סתם ועוד דכלים הנוגעים באדם שיהא כמוהו לא גמרינן מחלל חרב אלא מוכבסתם בגדיכם כו' כמ"ש בספרי אלא דבשאר טומאת בגדים דוקא בעורו נוגע וכאן אפילו לאחר פרישתו וע"כ צ"ל כל הכלים וה"ה לרישא ובריש חולין ובפ"ק דפסחים (י"ד י"ט ב'. ואצ"ל הא דשבת ק"א ב' עבתוס' שם) ובפ"ח דפסחים לא גרסינן חרב הרי הוא כחלל דהא לא מחלל חרב גמיר וכן א"צ שם לזה (עיין משנה למלך פ"ה מה' ט"מ) וכ"כ הר"ש בריש אהלות שם וכן קאמר בספרי הא למדנו לכלים ואדם כלים באדם מנין כו' אלמא בכל כלים הוא וכנ"ל ועוד הביא ר"י ראיה מתוספתא פ"ו דכלים החמת כו' ע"ש בתוס' ור"ש אע"ג שדחק ר"ת מ"מ פשטא דמתני' וברייתא כדברי הרמב"ם. ולעיקר דינא דכאן הנה דעת ר"ת בתוס' הנ"ל דהנזיר מגלח על חרב בחלל ושלכן לא אוקמוהו גמרא שם בבלי מתכות כמ"ש בתוס' שם וא"כ ה"ה דכהן מוזהר עליו כמ"ש בתוספתא (פ"ג דמכות) ופ"ד דשמחות כל טומאה שהנזיר מגלח עליה כהן מוזהר כו' וזהו ג"כ ראיה לשיטתו דדוקא מתכות מדפריך גמ' והני כו' (וע"ש בתוס' שהניחו בצ"ע לשיטת הרי"מ אבל הרמב"ן בב"ב כ' א' תירץ דא"צ הזאה אלא הנוגע או מאהיל במת עצמו שכן משמעות המקראות. וכ"כ רבינו בליקוטיו) ולפ"ז אסור ג"כ ליכנס לאהל שהכלי שם שדעתו שם ג"כ שמטמא באהל כמ"ש בתוס' שם ובפ"ב דב"ב כ' א' ד"ה בחבית ובחולין ק"ד א' בד"ה חלת ובפ"א דשבת (י"ז א') וש"מ (ואינו כן דעת הרמב"ם ועיין בא"ר ריש כלים) . אבל ש"פ חולקין עליו דאין הנזיר מגלח ואין הכהן מוזהר עליה (משמעות הלשון שבתוספתא ומ"ש דמ"מ איסורא מיהא איכא ועב"י ובספר האשכול) כמ"ש בתוספתא דאהלות והביאו תוס' שם והר"ש בפ"ק דאהלות כל המטמא במת טומאת שבעה כו' כלים בכלים כו' בד"א בתרומה וקדשים אבל אין הנזיר מגלח אלא על המת בלבד ואין חייבים על טומאת מקדש וקדשיו אלא על המת בלבד וכמ"ש בספ"ז דנזיר כלל אר"י כל כו' וכ"כ הרמב"ם בפ"ז מהלכות נזירות אבל לענין טומאת מקדש וקדשיו פסק בפ"ה מהלכות טומאות מת שהנוגע במת והנוגע בו חייב מכאן ואילך פטורין והוא כר' יוחנן (בירושלמי פ"ז דנזיר) (ע"כ):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון