ביאור הגר"א/יורה דעה/רכא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רכא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ראובן כו' או כו'. ע"ש מ"ו א' איבעיא להו כו':

(ב) אסור כו'. כר"א הואיל סתם מתני' כוותיה וער"נ ד"ה ולענין כו':

(ג) אפי' בבקעה כו'. הרא"ש בפסקיו דבחצר אף לרבנן אסור דבב"ב נ"ז ב' אמרינן דוקא בשותפין לא קפדי ועיין תוס' שם ד"ה רבינא ובמגילה ח' א' ד"ה דריסת כו':

(ד) בימות החמה. כפ"ק דשבת (ו' ב'):

(ה) וכן אסור (לחמם) כו'. ירושלמי נדר מהככר מהו לחמם בו ידיו ועש"ך:

(ו) קרדום כו'. ירושלמי והביאו הרא"ש שם:

(ז) יכול כו'. עיין רא"ש ד"ה תנן כו' וה"ה כו' ור"נ ד"ה ולענין כו' ותוס' בכתובות ק"ח א' ד"ה הא כו' דלא כר"ת:

(ח) ואפי' כו'. שם ושם ועיין ח"מ ר"ס קכ"ח:

(ט) ואסור ללמדו כו'. כר' יוחנן שם אף בגדיל ועיין ר"נ ד"ה ור' יוחנן כו':

(י) והוא כו'. כמש"ש ל"ה ב' א"א שלוחי דידן כו' ושם ל"ו ב' אלא לדעתו כו' באומר כו' אלמא דאע"ג דמצוה קעביד אפ"ה אסור בכה"ג:

(יא) והאידנא כו'. הרא"ש שם ועתוס' דבכורות כ"ט א' ד"ה מה כו':

(יב) ומותר כו'. כפי' הר"נ ד"ה מותר להשקות כו':

(יג) וי"ח כו'. קאי אלמעלה והוא כו' וכמ"ש הרא"ש שם דדוקא בדבר שצריך דעת כגון קרבן ותרומה וכמש"ש ל"ו ב' וא"א צריך דעת כו' וזה שאמרו שם ל"ה ב' א"א שלוחי דידן כו' כיון דצריך דעת וא"א שלוחי דשמיא כו' כיון שא"צ דעת ועבפי' שם ד"ה אלא מחוסר כו':

(יד) בין כו'. ער"נ ד"ה איכא דמתני. ולענין הלכה כו' וכ"כ הרא"ש וש"פ:

(טו) אם כו' ואם כו'. ערא"ש בפי' שם:

(טז) ראובן כו' ובמקום כו'. טור ופסק כשמואל אבל הר"נ פסק כתי' ב' ואב"א כדרשב"א כו':

(יז) ואם אין כו'. רא"ש בפי' ובפסקיו וכמ"ש באבידה ובמקום שנוטלין כו' וכנ"ל בביקור:

(יח) אפי' אם כו'. רא"ש בשם ירושלמי וער"נ שם ד"ה אלא רפואת כו':

(יט) אבל אם כו' ואפי' אם כו'. כנ"ל שם ברא"ש:

(כ) ואם אינו כו'. שם ור"נ ד"ה הנ"ל ע"ש:

(כא) ואם חלה בן כו'. ולישא צ"ל ולישב כו' וער"נ שם ד"ה אלא לשמואל כו' ומ"ש הרא"ש בפי' ד"ה מ"ש כו' וגם. הוא קושיא אחרת ואף לישב מותר:

(כב) ואם נכסי כו'. כתי' דעולא וער"נ ד"ה עולא ורא"ש ד"ה בשנכסי כו':

(כג) חלה בנו כו'. שם מתבי כו':

(כד) ראובן כו'. ער"נ ד"ה ר' יהודה כו' וד"ה תניא. ומהא כו' וכ"כ הרא"ש בפי' ופסק בפסקיו כר"י ומתני' איירי בקטנה:

(כה) ואם דרך כו'. כפי' הרא"ש ד"ה התמחוי:

(כו) או כו'. כפי' הר"נ ד"ה אבל אוכל כו':

(כז) אבל אם כו'. כסברא ראשונה שבס"ז ויתבאר שם וכ"כ ש"ך וכ"ה בתוס' שם וש"פ:

(כח) המשכיר כו'. כ"כ תוס' בנדרים שם בשם ר"ת והוכיחו מהנ"ל בסעיף שקדם ודחו סברתו דוקא משום שלא אסרו בפירוש לא היה דעתו על מה שהשכיר משא"כ באסרו בפירוש וכמ"ש בערכין כ"א א' היכי מצי דייר כו' וזהו מ"ש כאן ובסעיף שקדם ואם פירש כו' והקשו מהא דפ' אע"פ (נ"ט ב') דאמרינן דווקא לכשאפדנה תקדש ותירצו דוקא יותר על דמי השכירות יכול להקדיש וכה"ג ההיא דערכין דא"י לדור משום חלק ההקדש וההיא דאע"פ כנגד החוב וכן תירצו בערכין שם ובכתובות שם וכ"כ הרא"ש בנדרים שם וכן הר"נ. עוד תירצו בנדרים שם דבהקדש גמור דוקא יכול לאסור היותר על החוב משא"כ בקונם וכן תירצו ג"כ בכתובות שם דבכה"ג אתי ההיא דכתובות ובזה ניחא מש"ש א' ומי איכא מידי דאלו כו' ועוד כיון דאינו על גוף השדה הוי כקונם ותי' זה כתב הר"נ ג"כ בשם ר"ת דוקא בהקדש או קונם כללי דדמיא להקדש אבל לא בקונם פרטי דדוקא הקדש מפקיע מידי שעבוד משא"כ בקונמות דאלמוה רבנן לשעבודיה כמ"ש בכתובות ועתוס' שם ד"ה קונמות וא"ת כו' וא"ת כו' וכ"כ ריב"ש סי' שנ"ה וכתב דר"ת אזיל לשיטתו דס"ל דאף הקדש דמים מפקיע מידי שעבוד כמ"ש (תוס') בב"ק ל"ג ב' ד"ה משום וש"מ אבל כל האחרונים דחו דבריו וס"ל כרש"י דדוקא קדושת הגוף מפקיע וכמ"ש בח"מ ס"ס קי"ז ע"ש. עוד תירצו בנדרים שם לחלק בין בע"ח דאין סופו לחזור אליו למשכיר דסופו לחזור אליו וכ"כ בב"ק נ"א ב' אף שבערכין סתרו זה הסברא וכ"כ הרא"ש בנדרים שם אלא שהרכיב ב' התירוצים אלו יחד הא דכתובות שם משום דבבע"ח והא דנדרים לאו משום דלא אסרו בפירוש אלא משום דקונם הוא. אבל בב"ק שם כתב לחלק בין ההיא דערכין לההיא דכתובות כתי' הזה בין בע"ה למשכיר וההיא דנדרים משום דלא אסרו בפירוש ודחה בזה סברת ריצב"א דס"ל כר"ת כנ"ל ואח"כ כתב תי' הראשון הנ"ל לחלק בין שכנגד השכירות להמותר ופריך בערכין היכי מצי דייר משום חלק הקדש וכתב ומתוך זה נ"ל דבהקדש שחל על גוף הקרקע יכול לאסור חלק שיש בו משא"כ באוסר הנאתו ובזה מיתרצא ההיא דנדרים אבל בית של שני שותפין דאמרינן שם דאוסרין זע"ז משום דהנאה שלו כנ"ל להלכה למעשה ע"ש וז"ש וי"א שאפי' פירשו כו'. עוד תירצו בנדרים שם לחלק בין הקדים לו שכרו או לא וכ"כ בערכין שם והביאו ראיה מתוספתא פ"ה דב"מ ומירושלמי דפ"ד דפסחים ע"ש וכ"כ הר"נ בשם אחרים אבל הריב"ש שם כתב דהירושלמי מחלק אם הקדים דר בחנם וא"ל נותן להקדש. והר"נ כתב דההיא דערכין בשוכר בית סתם משא"כ ההיא דכתובות שם והטעם דאין קדושת דמים מפקיע מידי שעבוד וכתב אלא ההיא דנדרים קשה דהא קונמות קדושת הגוף הוא כמ"ש בכתובות שם וכתב תי' ר"ת לחלק בין הקדש וקונם כללי לקונם פרטי ותי' הנ"ל בין הקדים ללא הקדים וכתב דעל הכל קשה מתני' דהשותפין אוסרין זע"ז דהא קונם פרטי הוא וכהקדים דמי אלא צ"ל כתי' הראשון של תוס' דההיא דמודר הנאה במשכיר שאין דעתו לאסרו כי לא פירש ואחרים תי' דההיא שכירות לאו שכירות גמור היא דמקבל בטסקא כו' אבל הוא כתב דודאי המשכיר יכול לאסור על השוכר אפי' הקדים לו שכרו דקונמות מפקיע מידי שעבוד בין אסרו אכ"ע בין על השוכר לבד אבל על אחר אין יכול לאסור דהא המודר אינו נהנה מן המשכיר אלא מן השוכר וכל דבריו כתב הריב"ש שם והסכים לדברי הר"ן:

(כט) ושוכר כו'. תוספתא בפ"ח דב"מ עמד השוכר והקדישה ה"ז מקודשת עד שתצא מרשותו כו' והביאו תוספות בערכין שם וע"ש:

(ל) וממשכן כו' ובעל כו'. ר"ל לא כתי' הנ"ל שמחלק בין בע"ה למשכיר וע"ל סי' הג"ה ס"ז בהג"ה:

(לא) המשאיל כו' והשואל כו'. ר"ל ג"כ כמו משכיר ושוכר וע"ש:

(לב) הנותן כו'. דאין אומן קונה בשבח כלי כמ"ש בפ"ט דב"ק (צ"ט) וכמ"ש בח"מ סי' ש"ז ס"ב ואף להחולקין מ"מ סמנין אין בהן ממש וא"י לאסור כמ"ש בספ"א דנדרים וש"מ וכה"ג אפי' מדרבנן ליכא:

(לג) אבל אינו כו'. עבה"ג וכמש"ש ל"ג א' מאן תנא כו':

(לד) אבל אסור כו'. שם והתנן מי כו' הכי השתא כו':

(לה) וכן אסור כו'. ממש"ש לא מיבעיא כו' ואם איתא אכתי י"ל ביחיד. תוס' שם ד"ה באומר כו':

(לו) אם אסר כו'. כמש"ש ל"ו ב' במקום שנוטלין כו' ה"נ דמשכירין כמ"ש בספ"ט דב"מ והא רבא אפיק ספרא דאגדתא כו':

(לז) מותר לשחוט כו'. כמ"ש בפ"ק דחולין (ח' א') בסכין של עבודת כוכבים:

(לח) מותר לתקוע בו. עמ"ש בא"ח סי' תקפ"ו ס"ה ובליקוטים מחילוף הגירסות דשם:

(לט) הנודר כו'. כמש"ש בשופר של עבודת כוכבים ושל עולה דמצות לאו ליהנות ניתנו:

(מ) אבל כו'. עבא"ח סי' תרמ"ט ס"ב בהג"ה מש"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון