ביאור הגר"א/יורה דעה/קלא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) (ליקוט) ישראל כו'. ער"נ וב"י בזה כמה שיטות ע"ש ושם בארוכה (ע"כ):
(ב) בין כו' בין כו'. כן פי' בת"ה קמ"ו א' וז"ל שם המטהר כו' פי' ישראל שקנה ענבים ודרכן ועשה יינו בטהרה ולא פרע לו מעות ועדיין היין כאלו הוא של עובד כוכבים וכן העובד כוכבים שדרך גתו ע"י ישראל ועשאו כדי למכרו לישראלים ונתנו ישראל ברשותו של אותו עובד כוכבים בעצמו אלא שאין העובד כוכבים דר באותה חצר ממש אלא בחצר אחרת כו' ור"ל דז"ש יינו של עובד כוכבים דעדיין הוא של עובד כוכבים וכפי' ר"ת בתוס' שם ד"ה המטהר כו' וכן פי' הרא"ש שם:
(ליקוט) בין כו' בין כו'. עבה"ג (ע"כ):
(ג) אם נתנו בו'. ברייתא שם ב' וכדא"ר יוחנן:
(ד) (ליקוט) אפילו אם העובד כוכבים כו'. עסי' ק"ל ס"ט (ע"כ):
(ה) ואם אין הישראל כו'. רישא דמתני' הנ"ל וכפי' ר"ת והרא"ש דבמפתח וחותם מיירי:
(ו) (ליקוט) אם דר ישראל. ר"ל אפי' ישראל אחד ועתוס' שם ב' ד"ה עד כו' והרשב"א והר"נ חולקים ועש"ך (ע"כ):
(ז) (ליקוט) ובדיעבד כו'. דלפי' תוס' דלעיל ל"א א' דר"א מתיר במפתח או חותם ה"נ ע"כ הברייתא דידן במפתח או חותם מיירי דהא קתני השוכר או הלוקח כו' והוא המחלוקת עצמה דר"א ורבנן שם כמש"ל בסי' ק"ל ס"ב [ועהג"א שם ד"ה מכאן כו'] וכמ"ש הרי"ף והרא"ש וז"ל הר"נ אחר שהביא שיטת רש"י במתני' כ' ויש לר"ת שיטה אחרת דכולה מתני' במפתח וחותם א"נ במפתח או חותם ע"פ הסברות שכ' בפרק ב' (ע"כ):
(ח) ואם אין הבית כו'. הוא סיפא דברייתא בחצר אחרת כו' וכמש"ש בתוס' ורא"ש ע"ש ושם:
(ט) או בעיר כו'. מתני' שם:
(י) אפילו כו'. דמתני' איירי בהכי וכ"ה להדיא בברייתא שם:
(יא) או שיש בחצר כו'. כלשון ראשון של רש"י וכן הרא"ש. ורשב"א כתב כלשון שני של רש"י:
(יב) וכבר כו'. תוס' שם ד"ה וחלון כו' והג"א שם סד"ה אם אינו כו' וש"פ:
(יג) ואם כתב כו' במפתח וחותם. שם בתוס' כפי' דמתני' כולה במפתח וחותם מיירי:
(יד) ובדיעבד כו'. כנ"ל:
(טו) אפילו בעיר כו'. הרא"ש שם וכ"מ בתוס' שם:
(טז) ואם כו'. סיפא דמתני' וכשיטתו דבמפתח וחותם מיירי כנ"ל:
(יז) ויש מי כו'. דמפ' המתני' והברייתא הכל במפתח או חותם אבל בחב"ח מותר בכ"ע דהוי כמו יושב ומשמר וראיה ממש"ש ל"א א' א"ר כו' ורי"א כו' מ"ס כ"פ כו' ואם איתא הלא רבנן דכאן אפי' בחב"ח אסרי אפילו ביינו של ישראל כמ"ש כאן וחכמים אוסרין כו' אהייא כו'. שם:
(ליקוט) ויש מי כו'. דהא רבנן דהכא דקאי ארישא וקאמרי עד כו' הם רבנן דהתם ל"א א' כנ"ל ואמרינן שם לר"י דרבנן מורי בחב"ח וא"כ עד שיהא שומר כו' ל"ד שאף בחב"ח סגי וה"נ בסיפא ובמתני' ג"כ דתנן עד שישב ומשמר ל"ד אלא בחב"ח סגי וכן לשיטת הרי"ף דמפתח וחותם קאמר ג"כ רבנן דפליגי כה"ג אבל בחב"ח מודי וה"ה לסיפא במטהר אבל תוס' בד"ה המטהר כ' דלר"א לא שני ליה בין חותם א' לחב"ח וכיון דאוסר בסיפא בחותם א' ה"ה לב' חותמות וכ"כ הרא"ש שם וכנ"ל דברייתא ע"כ ר"א היא בין לרי"ף בין לתוס' ורבנן דוקא דמחלקי (ע"כ):
(יח) ויש לסמוך כו'. ע"ל סי' ק"ל ס"ב:
(יט) עובד כוכבים כו'. שם בתוס' ורא"ש:
(כ) כמש"ל כו'. שם ס"א וס"ז:
(כא) ולא חיישינן כו'. עט"ז בשם תשובת הרשב"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |