ביאור הגר"א/יורה דעה/קכו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) הא דניצוק כו'. תוס' שם סד"ה א"ל ר"ח:
(ב) ואין חילוק כו' וכל מה כו'. שם בשם א' מהגדולים:
(ג) אבל כו'. כמ"ש בגטין נ"ג א' ובב"ק קי"ז א' דמדמע הפסד מועט הוא דיכול למכרו אע"פ שצריך לזלזל במכירתו ולא מפליג בין רב למעט משא"כ ביי"נ דיש להקל ותו דחומרא דאתי לידי קולא דכמה רבוואתא ס"ל דאסור למכור סתם יינם לעובד כוכבים כמש"ל ר"ס קכ"ג. שם:
(ד) ניצוק בר כו'. עתוס' שם נ"ו ב' ד"ה גרגותני כו' בשם רש"י ואע"ג שהריב"ם דחהו מ"מ פסק בת"ה כרש"י:
(ליקוט) ניצוק בר כו'. ממש"ש ע"ב א' דעכבת יין שבמשפך אסור משום ניצוק אבל המדה לא נאסרה. מרדכי פ"ה סי' אלף שנ"ז (ע"כ):
(ה) אם העובד כוכבים כו'. כמש"ש ל"ג א' והכא בעידנא כו' וכפי' הראב"ד שם ונתן לתוכו יין וישראל עע"ג פי' שיינו של ישראל נתנן לתוכו ואפ"ה כל שהעובד כוכבים שופך אע"פ שאינו נוגע אסור כמ"ש שם ע"ב ב' בעובד כוכבים המערה כו' והיינו דמקשינן כי ישראל עע"ג כו' ומשני בעידנא דקא שרי כו' והא דבעינן ישראל עע"ג דדילמא מנסך ליה מעיקרא קודם שישפכנו ואע"ג דאמרינן בעובד כוכבים המערה היינו ע"ג קרקע דלא מאיס וכן אמרינן בירושלמי שם וחש לומר שמא ניסך אינו עשוי לנסך ע"ג דבר מאוס כו'. ר"ן שם ות"ח:
(ו) אבל כו'. דדוקא בעובד כוכבים השופכו דמבטיל ליה לא קמנסך משא"כ כה"ג:
(ז) הכל אסור. דמה שבפנים אסור משום ניצוק כמ"ש בר"ס קכ"ה ודעת מרדכי דניצוק ההולך לאיבוד מותר. ב"י:
(ח) המערה כו' את כו'. כמ"ש במתני' כ"ט ב' נודות העובד כוכבים כו' וחכ"א כו':
(ט) ואת שעירה כו'. דלא אמרו ניצוק חיבור אלא ליי"נ משמע דוקא האסור בהנאה אבל במה שאינו אסור רק בשתיה אינו אסור משום ניצוק. ת"ה בשם הגאונים וז"ש רש"י ע"ב ב' בד"ה אלא בניצוק כו' ליין שבקרקעיתה ול"ק משום הכלי של עובד כוכבים אבל פשטא דמתני' לא משמע כן דקאמר אם יש בו עכבת כו' ול"ק ג"כ בכלי של עובד כוכבים אם יש בו מעט יין וצ"ע:
(י) ואם יש כו'. עתוס' ס' ב' ד"ה אי איכא כו' ודוקא טופח ע"מ להטפיח ואע"ג דר"ה שם ע"ב אפילו בטופח ואין בו להטפיח ס"ל דחיבור וכמ"ש רש"י שם בד"ה ומשקה כו' לית הלכתא בהא כד"ה לכ"ע מהא דרב אשי הנ"ל ס' ב' וכמ"ש תוס' ע"ב ב' בד"ה א"ל ר"ה כו':
(יא) (ליקוט) מיהו כו'. תוס' ע"ב ב' סד"ה א"ל ר"ח. אמנם כו':
ואם הוא סתם כו'. שם בתוס' ועתוס' ע"ג א' ד"ה יין ביין כו' (ע"כ):
(ליקוט) מיהו אינו אוסר כו'. תוס' וראיה ממש"ש ע"ג א' כי אתא רב דימי כו' ולא נאסר בניצוק. הרא"ש סוף סכ"ו ועמש"ל סי' קל"ב ס"ב דהרמב"ם לא ס"ל כן וכ"מ ע"א ב' דקאמר ל"צ דקא כו' ש"מ ניצוק חיבור כו' וכמאן כו' אבל למ"ד ניצוק חיבור לא הקשה כלום (ע"כ):
(יב) קנקן כו'. עתוס' סד"ה הנ"ל אמנם אם משך יין כו' והוא לדעת ר"ת דמתיר בסתם יינם בס' אבל לרשב"א וש"פ דאוסרין אפילו בסתם יינם בכ"ש נ"מ לכה"ג עם מים וכמש"ש ע"ג א' ב':
(יג) ושיעור הביטול כו'. היינו כדעת ת"ה בשם התוס' וכסברא הראשונה דלעיל סי' קכ"ג ס"ח בהג"ה אבל בסי' קל"ד ס"ה פסק כסברא האחרונה:
(יד) גת כו'. הרשב"א והטור אבל בתוס' סד"ה א"ל ר"ח הנ"ל כ' דכולו אסור וכ"כ מרדכי ורי"ו:
(טו) (ליקוט) אם יש כו' דאמרינן כו'. כרבא שם ס"ו א' דאמר חמרא חדתא כו' ועתוס' נ"ו ב' בד"ה אבל כו' והוא ג"כ לשיטת הרשב"א וש"פ דאוסר אפי' בסתם יינם במשהו אבל לדעת תוס' וסייעתם דמתירין בס' א"צ לזה וכמש"ש בתוס' וא"ת לפר"ת כו' (ע"כ):
(טז) (ליקוט) שמרי יין כו'. דנקראין על שם היין וכמ"ש בפ"ק דמכות (ג' ב') ובפ"ג דעירובין התם מיא דציבעא מיקרי. שם (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |