ביאור הגר"א/חושן משפט/רמא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רמא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) הנותן כו'. מתני' ב"ב קנו א' המחלק כו' ורבנן ל"פ אלא בש"מ וכן שם קנא א' והא לא משך כו' וכמה מקומות:

(ליקוט) הנותן כו'. תוספתא פ"י דב"ב המסוכן שחלק נכסיו ע"פ בין בחול בין בשבת דברי המת יעשו אבל בריא עד שיקנה בכסף ובשטר ובחזקה כו' (ע"כ):

(ב) וכיון כו'. מדאמרי' בב"מ מו א' ואיכפל תנא כו' ולא אוקמי דליכא עדים ובפ"ק דסנה' ס"ל לרבנן פשרה ביחיד אע"ג דבעי קנין ועבה"ג תוס' בב"מ מ"א ד"ה קנין. ובפ"ק דסנה' שם:

(ג) מחל כו'. קדושין טז א' לימא ליה כו' ב"מ קיב א' איבעיא להו חוזר כו' וע"כ בלא קנין איירי כתובות קד כ"ז כו' וטענו בחטין כו' לי"מ משום מחילה:

(ד) או נתן כו'. ב"ב פ"ה א' ברשות לוקח כו'. ודוקא נתן אבל מחילה ל"ש כמ"ש בהגה. מהרי"ק:

(ה) וי"א כו'. כיון דאין גוף המשכון קנוי למלוה אע"ג דקני להתחייב בגניבה ואבידה ואמרינן בקדושין שם ולימא כו' ש"מ כו'. וכ"ש בשטר:

(ו) כ"מ דמחילה כו'. ול"ד למ"ש בב"ב קנב א' ש"מ שכ' קנין כו' דשם מדינא בעי קני אלא שלא תטרף דעתו משא"כ כאן לא גרע מגילוי דעת שמחל לו דסגי:

(ז) ולשון מחילה כו'. כמ"ש בקדושין שם ש"מ ע"ע כו' ואע"ג שהעבד מוחזק בעצמו כמ"ש תוס' בגטין יז א' ד"ה מפני ואור"י כו' וכ"ש בע"ע וה"ה כאן:

(ח) אדם כו'. כמ"ש ברפ"ד דנזיר מי שאמר כו'. ובפ"ק דקידושין היה מדבר עם האשה כו' ובכמה מקומות:

(ט) כל מחילה כו'. ב"ב מא א' ועתוס' דב"מ ס"ו ב' ד"ה התם כו':

(י) אפי' כו'. ספ"ק דגטין:

(יא) המוחל כו' יכול כו'. כנ"ל בהג"ה ס"ב ול' מחילה כו':

(יב) אבל כו'. ב"מ ס"ו ומודינא דאי שמיט כו' ועתוס' הנ"ל שם ורא"ש שם:

(יג) אבל קרקע כו' אפי'. כמ"ש בב"מ קב ב' ק"י א' דקרקע בחזקת בעליה:

(יד) י"א כו'. כפרש"י בגטין ט' א' ד"ה עד וכ"פ הרי"ף ור"ש ל"פ בהא דנכסים לא קנה ואף דלא קיימא במסקנא מ"מ הדין אמת ועמ"מ:

(טו) אבל אם כו'. ב"ב ס"ב ב' פלגא בארעא כו' ושם ק"ז ב' מתני' האומר כו' וז"ש מהפחות כו':

(טז) וי"ח כו'. ממתני' וגמ' הנ"ל וחילוק שמחלק לא ס"ל דמ"ש ואמרי' בסוף כתובות ההוא דאמר דיקלא לברתי כו' ובסוף מנחות קח ב' בית בביתי כו' ובסוף ב"ב אלא מעתה שדי מכורה כו' ועתוס' דגטין שם ד"ה לעולם ומ"מ פ"ג מהזו"מ:

(ליקוט) וי"א כו'. וכן השיגו הרשב"א ממ"ש בפ"ב דכתובות ההוא דאמר דיקלא לברתי כו' וש"מ (ע"כ):

(יז) יש מי כו'. כ"כ הרא"ש בפי"נ קל"ד א' ממש"ש משום מעשה דב"ח כו' ול"ד שא"י להקדישה דה"ה אם א"י לעשות שום א' מהדברים מדקמדמי שמאי עובדא דשם למעשה ב"ח מתוך שא"י להחזיר לבניו נתבטלה המתנה שם:

(יח) בד"א כו' אבל כו'. ממש"ש קלז ב' הילך אתרוג כו' ואע"ג שא"י להקדישו כמש"ש חזינן כו' וכן אמרי' בירוש' ר' ירמיה בעי וכו' והביאו תוס' שם וכן אמרי' בנדרים מח ב' משום דסעודתו מוכיח עליו:

(יט) או אפי' כו'. כמ"ש בפ"ק דקדושין שנותן לעבד ע"מ שיצא לחירות ובסוף נדרים שנותן לבתו כו'. תוס' דסוכה מ"א ב' ד"ה הילך כו':

(כ) הנותן כו'. ב"ב קלז ב' הילך אתרוג כו' שור זה כו' קדושין ו' ב':

(כא) אוכל כו'. ב"ב שם ההיא איתתא כו' וכן להיפך:

(כב) בין בקרקע כו' ואוכל כו'. דאמרי' בסוף עירובין ל"א א' דמכר בשעת יובל כמו רבית דע"מ להחזיר הוא ואמרי' בת"כ פ' בהר פ"ה וגאל את ממכר אחיו לרבות את הנותן מתנה:

(כג) והוא כו'. גמ' ב"ב שם:

(כד) לא קצב כו'. דמסתמא יכול לקיים התנאי אימת שירצה כמ"ש בקדושין ס' א' ע"מ שאתן כו' מכאן ועד כו' ש"מ דברישא כ"ז שירצה וערש"י שם ד"ה א"ר הונא:

(כה) ואם הוא כו'. כמ"ש בב"ב שם חזינן כו' מידי דחזי כו' וכן באתרוג וכמ"ש שם ודוקא דאיכא אתרוג כו':

(כו) אע"ג דהאומר כו'. קדושין ס' ב' גטין ע"ד א' וכת"ק:

(כז) שאני הכא כו'. דל"ק אתה תתן ועב"י:

(כח) המתנה כו' משא"כ כו'. גטין ע"ב ב' ותסברא כו' ורבה א"ל כו' וערא"ש פ"ג דסוכה סי' ל':

(כט) נתן כו'. רשב"ם ב"ב שם ד"ה ה"ז מוקדש כו' והביאו המ"מ וערא"ש בסוכה שם שחולק:

(ליקוט) נתן כו'. כמו בלוקח לשלשים יום וכמ"ש בסי' שמו סי"ח ע"ש (ע"כ):

(ל) כל הנותן כו'. כמ"ש בב"ב שם הילך אתרוג כו' שור זה כו'. רא"ש ריש כלל פ"א:

(לא) בין כו'. מתני' קדושין מט ב' ע"מ שאני כו' וכן היא שהטעתו ועבא"ע ר"ס ל"ח ס"א:

(לב) ויחזיר כו'. כמ"ש בב"מ ס"ז א' ההיא איתתא כו' ועי"ד סי' קע"ד ס"ג:

(לג) האומר כו'. בגטין ע"ד א' אמרינן ולאחר לא תנשא כו' ומקשה הר"ן שם דמכאן מ' דאין מתירין להנשא בכל תנאי עד שתקיים תנאה ושם פ"ג א' אמרינן א"ה בכולהו תנאי כו' אלמא דאין חוששין ומותרת מיד להנשא ומסיק דבשב ואל תעשה אין חוששין כההיא דפ' המגרש משא"כ בקום עשה כההיא דכאן ולפ"ז מ' דהאומר לחבירו הריני כו' ובפ' המגרש פ"ד א' פירש"י בד"ה אין חוששין כו' אבל כו' אבל הר"ן שם כ' בשם הרמב"ן דה"ה לפלוני והא דנקט אבא ואביך משום דס"ל בע"מ נמי פליגי רבנן אר"א משא"כ באבא ואביך כמ"ש במתני' פ"ה א' ועוד פי' דה"ק נתקיים התנאי בפני עדים ה"ז גט כו' דבקום עשה עליה להביא ראיה ע"מ שלא כו' דשב ואל תעשה הוא עליו להביא ראיה וז"ש שמא נבעלה דלפירש"י הל"ל שמא תבעל:

(לד) זה שביטל כו'. כמ"ש בס"ט:

(לה) מעיקרא. דקי"ל כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו כמ"ש בפ"ק דקדושין דהלכה כר' אלעזר:

(לו) בד"א כו'. ע"ש ס"ב כל תנאי כו'. דקי"ל כר"מ דשמואל ורבא ס"ל כוותיה בגטין ע"ה ב' וכ"כ תוס' שם א' בד"ה לאפוקי וכל הד' דברים מפורשין בכמה מקומות תנאי כפול עיקרה במתני' דפ"ג דקדושין הן קודם בגטין שם ב' ותנאי קודם שם א' ועיקרה במתני' ספ"ז דב"מ וכן אפשר לקיימו ואיפסק שם הלכתא ובגטין כר"י בן תימא. ועוד יש דבר א' שאפשר לקיומיה ע"י שליח כמ"ש בכתובות ע"ד א' וסמך אמ"ש בה' חליצה. ועוד יש ד"א שיהא המעשה בד"א כמ"ש בגטין שם וכ' הטור והג"ה ס"ד והשמיט הרמב"ם ועבה"ג ור"ל דשאר הד' דברים מפורש בשאר מקומות לבד זו הסוגיא ועוד מדדחיק רב אשי לאוקמיה כרבי ש"מ דלא ס"ל הא דרב אדא דבשלמא תנאי כפול ומעשה קודם בעי לאוקמיה אפילו כפליה והקדים התנאי ועמ"ש למטה: שם בהג"ה הזכיר כו'. כן מפורש בגמ' שם ב': שם ס"ג כל האומר כו'. כ"כ הרי"ף שם ע"ו א' ת"ר ה"ז כו' והלכתא כרבנן. ואע"ג דקי"ל דבעינן תנאי כפול ה"מ באם כמו בתנאי ב"ג וב"ר וכדאתקין שמואל בגיטא אבל בע"מ לא דקי"ל דע"מ כמעכשיו דמי ועבה"ג בשם מ"מ ואינו מוכרח דהא מתני' שם ב' באם ואפ"ה לא הזכיר כפילת. והר"ן כ' דס"ל כפירש"י שם ובפ"ג דקדושין דבשאר דברים ל"פ רבנן אלא בכפילה לבד ומדדחיק רב אשי לאוקמי כרבי אע"ג דשפיר מיתוקמא כדברי הכל אלא משום דבע"מ א"צ לכל התנאים אוקמיה כהלכתא כרבי: שם אבל צריך כו'. דהא ר"י בן תימא ורבנן פליגי בע"מ: שם וי"ח כו'. דס"ל כמ"ש תוס' שם ובקדושין שם דאכולהו פליגי רבנן וכמ"ש בספ"ז דב"מ שם אימא סיפא כל תנאי כו' ואוקמיה רב אשי כרבנן דר"מ וראיה מדאתקין שמואל כו' ושם ע"כ מהיום או מעכשיו כמ"ש במתני' ע"ב א' ועוד עיקר פלוגתא ר"מ וחכמים בע"מ הוא בפ' האומר דשם איירי בע"מ ועוד הביא הר"ן ראיה מירושלמי דקדושין שם תמן תנינן מתנה אדם על עירובו אר"א מאן תנא אם בא אם לא בא ר"מ היא היכא ר"מ מדין ר"מ דקדושין דתני האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת וא"ל אינה מקודשת רמ"א בין ירדו בין לא ירדו מקודשת עד שיכפול תנאו הכל מודים בלאחר שירדו גשמים ירדו מקודשת לא ירדו אינה מקודשת ר' חגי בעי קומי ר' יוסי והא אם כלאחר הוא ר"ל תנאי דב"ג וב"ר א"ל שנייא ההיא שהיתה הארץ לפניהם והוא מבקש להוציא מידם מ' להיפך דדוקא בע"מ פליגי ונר' דגמ' דידן פליגא מ"מ מוכח דע"מ גריעי טפי וער"ן בגטין שם וכ"ז י"ל דעת הרמב"ם דהירושלמי ס"ל כרבנן דפליגי ארבי ומה שהקשה הרא"ש בתשו' שם דהא פליגי בקדושין בע"מ יותר הל"ל דהא פליגי בגטין ע"ו א' בע"מ בהדיא אלא שפסק הרי"ף ורמב"ם בהא כרבנן וערא"ש בגטין שם בארו': שם וי"א דאפי' כו'. וז"ש כאן או שכ' בסוף כו' וע"ל סי' ס"א ס"ה בהג"ה והאי מאן כו' עמש"ש: שם ס"ד י"א דלא כו'. דעת הרי"ף בתשו' ורמב"ם בשם מקצת גאונים דלא בעינן תנאי כפול אלא בגטין וקדושין דאיסורא אבל בממונא לא והקשו הרמב"ם ותוס' עליהם הא תנאי ב"ג וב"ר בממונא הוא ועוד הא אמרי' בס"פ שבועת העדות להיפך ותי' הר"ן ומ"מ בשם רמב"ן ורשב"א דודאי ר"מ ס"ל בכולהו אבל אנן לא קי"ל כר"מ ושמואל דאתקין בגיטא לרווחא דמילתא אתקין ולחומרא וכן אנן חוששין לחומרא אבל בממונא אוקמיה אדינא וראיה דהא רבא ס"ל בגיטין שם הא דשמואל ואמר בקדושין מ"ט ב' הוי דברים שבלב כו' מ' אבל אם פירש אע"ג שלא כפל וכ"כ רשב"ם בב"ב קלז ב' ותוס' בקדושין שם תי' דגילוי מילתא שם הוי כמו תנאי כפול והר"ן הקשה דהא באיילונית מ"ו ב' גילוי דעת ואפ"ה בעי ר"מ שם תנאי כפול ועמ"ש בא"ע סי' י' ותוס' חילקו וכ' דג' חילוקים בדבר ע"ש ועוד ראיה ממ"ש בב"מ סו א' אי קיימת דידך כו' מ' שאם התנה הוא כן הוי תנאי ותוש' בגטין שם סד"ה לאפוקי תי' דאתי כרבנן ובירושלמי דקדושין שם בכל אתר אית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן והכא ל"ל חומר הוא בערוה אבל תוס' שם והרא"ש בפי"נ הגיהו הירושלמי דהא אשכחן דס"ל לר"מ גם במילי אחרינא בפ"ק דנדרים ובספ"ז דב"מ וכנ"ל בס"פ שבועת העדות: שם ד' דברים אלו. ל"ד דתנאי קודם למעשה קי"ל דבעינן דסתם מתני' היא ותנן לה גבי הלכתא פסיקתא וכן שאפשר לקיימו דהא איפסיק הלכתא כריב"ת וער"ן בגטין שם ובקדושין פג שם ובמ"מ פ"ו מה' אישות:

(לז) הקונה קרקע כו'. עפ"ג דב"מ ל"ה ב' ואף ר' יוסי שם ל"פ בכה"ג:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון