ביאור הגר"א/חושן משפט/פו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png פו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) לא שנא אם כו'. ב"ק מ' ב':

(ב) ל"ש נתחייב. קדושין ט"ו א' וערש"י שם ד"ה ולא לבע"ח:

(ג) ואין חילוק כו'. ר"ל אע"ג דבס"ב כ' דהא דגובה משני כדין משועבדין מ"מ לזה לא הוי משועבדין שלא יגבה מלוה ע"פ וראיה מכתובות פ"ד א' מי שמת כו' ואמר בירו' שם ריב"ח אמר לכושל בראיותיו כגון מלוה בעדים ומלוה בשטר ינתנו למלוה בעדים ותנן בסוף ב"ב המלוה את חבירו בעדים גובה מנכסים ב"ח. וכן אם שמעון הלוה ללוי בע"פ כמ"ש ב"ק מ' ב'. ולמ"ד מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמי ומ' בפ"ק דערכין דהכי קי"ל בב"ק שם שני המלוין בע"פ נינהו:

(ד) בין דרך. הוא מילתא דר"ח:

(ה) בין דרך מו"מ. פסחים ל"א א':

(ו) בין דרך שכירות. קדושין ט"ו א' ואידך בעלמ' כו' מ' לר"ן אפי' בשכירות וקי"ל כר"ן אע"ג דת"ק דר"א פליג על ר"ן וקי"ל כת"ק מ"מ קי"ל כר"ן מדרבא ור"ן ס"ל כוותיה בפסחים שם וצ"ל דת"ק ל"פ אר' נתן אלא דרב טביומי רצה לאוקים דכ"ע יליף שכיר שכיר ומ"ש שם אלא למאן דלא יליף שכיר שכיר הוא תנא אחריתי דהא קים להו לגמ' דאיכא תנא דלא יליף ור"ל שם אלא מאן תנא כו' רבי הוא ודחו שם וא"כ הדרא לס' ראשונה דת"ק דר"א לא יליף שכיר שכיר וא"כ שפיר ס"ל כר"ן וכ"כ הריטב"א שם ואף לפי' ר' נתנאל שם בתוס' ד"ה ואידך י"ל כן:

(ז) ראובן כו' מדר"ן:

(ח) וכנ"ל מאחר כו'. דבלא"ה לא משתעבד מדר"ן כמ"ש בס"ב:

(ט) שמעון יש כו'. כמ"ש בב"מ ע"ג השתא כדניהם כו' אע"ג דמכרו לרבא יש לרב מרי כל זכות של העכו"ם ולהכי לא הוי כרבית שם מה שדר בו וערש"י שם:

(י) בד"א. ב"ק שם הניחא כו' משום כו':

(ליקוט) בד"א כו'. עבה"ג דה"ל כמשועבדים כו' וצ"ע דא"כ במלוה ע"פ לא ליגבי ועוד דאף בשטר לא ליגבי דהא מטלטלין הוא וכמ"ש בפסחים ל"א א' אנן מטלטלין שבוק כו' וגם ראייתו אינה מוכרחת (ע"כ):

(יא) שסידרו כו' והשביעוהו. כדין משועבדים כמ"ש מגמ' הנ"ל וע"ל סי' צ"ח ס"ט ואח"כ משביעין את הלוה כו':

(יב) אע"פ שיש כו'. כמו לענין משועבדים ועבסי' קי"א סי"א וכמ"ש בכתובות פ"ח א' ורבא אמר אפי' בע"ח שלא כו' ואע"ג דאין נפרעין מן הנכסים אלא בשאין לפרוע מן האדם דנכסין אינון ערבין ליה כמ"ש בסוף ב"ב:

(יג) אף בזמן. ממ"ש בפ"ק דב"ק ופ"ק דב"מ ופ"י דכתובות: ראובן שמכר כו' ולא מצי א"ל כו' אלמא דאין לו עליו אלא הוא בעצמו מוציא מלוקח וכאן דין משועבדים לו כנ"ל מב"ק ועבה"ג

(יד) יש מי כו'. אע"ג דבמלוה אינו גובה דמלוה ברשות לוה הוא דלהוצאה נתנה משא"כ בפקדון וכמ"ש בקדושין מ"ז א' ב' המקדש במלוה כו' מתבי האומר לאשה כו' אלא תריץ הכי כו' א"ר אשכחתינהו כו' וערש"י שם ד"ה דלא הדרא בעיניה כו' וכמ"ש הרי"ף ורא"ש בפ"ק דב"מ גבי ההוא מסותא ומטלטלא נמי כו' אבל היכא דאית ליה פקדון כו' דק"ל דפקדון ברשותא דמרא הוא והביא הרא"ש ראיה מב"ב פ"ח א' וה"מ כו':

(טו) דכל שיש כו'. כתובות פ"ו א' תולה מעותיו כו' וב"ק מ"ו וב"ב ל"ב ל"צ דאיכא כו' ועתוס' שם ושם:

(טז) . אין שמעון. כמ"ש בב"ב קמ"ז ב' אא"ב דאורייתא כו' וה"נ דאוריית' הוא ונתן לאשר כו' ובכתובות פ"א ב' הרי כו' ועתוס' שם ד"ה לא כו' אבל לפמ"ש כאן ניחא וכמ"ש שם דלמא ר"ן היא כו' ושם י"ט א' וכגון שחב כו' ועתוס' שם ד"ה וכגון. ואם נאמר כו' והכי קי"ל ואע"ג דרמב"ן הקשה על ס' זו ממ"ש בספ"ק דב"מ ש"מ איתא לדשמואל כו' והלא הבעל חייב ללקוחות מדר"ן וזה כבר תי' בהג"ה לעיל סי' ס"ו סכ"ו י"א כו' או שיש לו כו' ואין לו כו' וכנ"ל דלא משתעבד מדר"ן אלא באין לו. והקשה עוד ממ"ש בב"ק פ"ט א' אלא משום דשמואל כו' ושם דאין לה כמ"ש שם ותזבין לנכסי מלוג כו' אלא דל"ל וע"ז תי' בהג"ה שם היינו שהמוכר לא היה חייב ללוקח כו' ומחלק בין נתחייב כבר ללוקח ובין נתחייב במכיר' שהמכיר' אינה מכיר' והמעות מתנ' וראי' ממ"ש בב"ב קמ"ז ב' דמנירת שט"ח דרבנן והלא חייב לו מדר"ן שהוא דאוריית' ומ' שם אפי' אין לו ממקום אחר לגבות שמדמה למתנת ש"מ ומפ' רש"י בל' ראשון שחילק כל נכסיו אע"פ שיש לדחות. ואע"פ שבפ' השולח אמרי' עבד שעשאו רבו אפותיקי ושחררו כו' אע"ג שמשועבד לו מדר"ן יכול לשחררו והוא מחילה כמ"ש בפ"ק דקדושין וכמ"ש בעה"ת ושם אין לו לגבות ממקום אחר כמ"ש תוס' שם דמתני' באפותיקי מפו' מיירי דאינו גובה ממקום אחר ע"ש י"ל כמ"ש בירושלמי שם קל הוא שהקילו בשחרור כהדא דתניא העושה עבדו אפותיקי מכרו אינו מכור שיחררו משוחרר ע"ש וכ"מ בגמ' מדאמרי' שם כדא"ר הקדש כו' אלמא דוקא משום דרבא ע"ש:

(יז) ולא להרויח כו'. דהוא נמי מחילה ונלמד מהנ"ל דחד טעמא להו כמש"ו שהרי פקע כו' וז"ש כתובות פ"א ב' לא יאמר כו' אלא מוציאין כו' ואם איתא ירויח זמן לעצמו עד מתי שירצה:

(יח) וכן אם כו'. כתובות י"ט א':

(יט) או פרוע. כמ"ש הרא"ש שם ולמדו הראב"ד ממ"ש בספ"ק דב"מ י"ט ב' ת"ר מנא כו' וליחוש כו' אלמא לס"ד דאינה יכולה למחול אינה נאמנת לומר פרוע ג"כ:

(כ) ואם אחר כו'. כמ"ש בפ' השולח שם דמשחרר חייב דמזיק שעבודו של חבירו:

(כא) המסרב. כנ"ל וכ"ה בתשו' הרא"ש שם:

(כב) אע"פ כו'. וכ"כ בס' שקדם ואם אחר שנתחייב כו' כ"מ מדאמר מוציאין ול"ק חייב כו' ועש"ך ס"ק י"ד וכן עיקר:

(כג) מת כו' נשבעים כו'. כמ"ש במתני' ר"פ כל הנשבעין וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה ר"ל כמו המלוה אע"ג שבגמ' אמרו אילימא מלוה שם באינו אומר השבע לי ויכול לאוקים באומר השבע לי אלא דמתני' א"א לאוקמי בהכי משום דלא שייך וכן דלא הוזכר שבועה זו במתני':

(כד) ואם היה. דמלוה על פה אינו גובה מן היורשים כמ"ש בס"פ ג"פ:

(כה) בשבועה. כמ"ש בפ' הכותב במתני':

(כו) ואם לא רצו כו'. עסמ"ע שמפ' דהנכסים הם במדינה אחרת

(כז) ואם אין להם כו' הרי אלו כו'. שזה הטענה בכלל טענת אין לי שנשבע מתקנת הגאונים ולמדו ממ"ש בר"פ המפקיד משביעין אותו שאינה ברשותו ואע"ג שאמרו שבועה כעין דאוריית' כ' הטור היסת משום דיורשין אין נשבעין לפטור כמ"ש בסי' ס"ט ס"ה וסי' ע' סי"ו והבעה"ת שכ' שנשבעין שבועת אין לי כשאר כל אדם לטעמיה אזיל דנשבעין לפטור כמ"ש בסי' ס"ט שם בהג"ה אבל הטור לטעמיה אזיל שפ' דאין נשבעין וכ' כאן היסת בטוען טענת ברי שיודע שאינו פרוע דאין נשבעין היסת על טענת שמא כנ"ל סי' ע"ה ובטענת ברי אין חילוק בין אבוהון ליורשים כמ"ש בשבועות מ"ז א' ועסי' ק"ז ס"ב:

(כח) ראובן כו' מאחר ששמעון כו'. דקי"ל שעבודא דאוריית' כמ"ש בקדושין י"ג ב' הלכתא כו' דלא כתוס' שם ד"ה אמר כמ"ש כל המפרשים וע' ברי"ף סוף ב"ב ומלוה אינו גובה מלקוחות דל"ל קלא משא"כ כאן דה"ל ליזהר מחמת שמעון וכן לא חיישי' לקנוניא כמ"ש בב"ב קכ"ח ב' וע"ש רשב"ם ד"ה נשבע ותוס' ד"ה נשבע דמ"מ חייב לשמעון:

(כט) ראובן יש כו' אע"פ כו'. דמ"מ היה יכול לנגוש אותו. כיון שאין מפורש בשטר וכל זכותו יש לראובן וכנ"ל ס"ה שהרי פקע כו':

(ל) מי שיש כו'. כמ"ש בב"ק קיז ב' ההוא גברא כו' סליקו כו' ואי לא כו' אלמא אינו מחוייב למסור ממונו בשביל פקדונו כ"ש בכה"ג:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון