ביאור הגר"א/אורח חיים/תקכו

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תקכו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א המוטל כו'. רש"י שם ד"ה אמר רבא כו' ור"ל דל"ת די"ט קאי אמת:

לא יתעסקו כו' ואפי' כו' ואי כו'. כ"כ בה"ג וכ"מ בר"ה כ' א' אלא א"ב י"ט כו' אפשר בעממין:

אפילו מת כו' ואפילו. דאפילו מר זוטרא דבעי אשתהי ל"ק אלא אי"ט שני מדקאמר רב אשי סתם ואף ע"ג דלא כו' ול"ק בי"ט שני ואע"ג דבפ' תולין קאמר ולא ידענא כו' סוגיא דכאן לא ס"ל כן וכ"ש לרב אשי:

וכ"ז כו' אבל כו'. דשרי במתוך בין הוצאה בין הבערה כמ"ש בפ"א ואף לדעת תוס' לצורך מצוה מותר כמו ס"ת ושריפת חמץ אבל הרבה חולקין על זה וכן הרמב"ן בספר תורת האדם ורשב"א סימן כ"ב אוסרין אפילו ההוצאה דהוי כאבנים שאין לומר בו מתוך ואע"ג שהוא מצוה שריפה קדשים יוכיח וכ"כ הר"ן שז"ש יתעסקו כו' כל עסק:

וטוב כו'. שאפילו לצורך חי אסור כמ"ש שם ל' א':

ב

ס"ב מת כו'. כמ"ש בפ"ו דסנהדרין:

ג

ס"ג בשבת וביה"כ כו' אפי' כו'. כן משמע בר"ה שם שהקשו אמאי אמרו בעממין הא התירו שבות משום מעשה טלטול ע"י ככר ותינוק ולהוציאו לכרמלית י' אפי' לר"י כמ"ש בפ' המצניע ותי' דהכא משום כבודו שלא יאמרו נתחלל עליו שבת או יה"כ וכמ"ש בפכ"ג עשו לו ארון ותכריכין כו' בעומד באסרטיא כו' ולפיכך אפילו להוציאו כו' וע' תו' דב"ק פ"א א' בד"ה אומר כו' וע' פי"ט דשבת ברי"ף מ"ש בשם בה"ג מה שפי' בין שבות דאית ביה מעשה כו' והסכים עמו הרי"ף והקשו עליו הא מצינו להיפך דההיא שכבא דהוי בדרוקר' דשרא ר"נ לאפוקי לכרמלית ואילו לקברו ע"י עממין אסור בשבת ויה"כ ותי' דהתם משום כבודו שגם הוא אצלו כו' וכמ"ש בספכ"ג דשבת ה"ז לא יקבר בו עולמית כו' ע"ש:

אפילו כו'. עמ"א ואפילו בדוד לא התירו כי אם טלטול ע"י ככר ותינוק:

ד

ס"ד ולחצוב כו'. כ"ש מן גלימא ואסא דא"צ כ"כ ולא כהאוסרין בזה ממ"ש בפ"ג דמ"ק אין חופרין כו' וכ"ש בי"ט שני אבל כבר פי' שם הרי"ף ורא"ש ותוס' ור"ן דשם בשביל לאחר המועד לצורך מתים שימותו וכמש"ל סימן תקמ"ז סי"א:

ואם אין כו'. ומשכירין כו'. כמש"ו די"ט שני כו' וכ"ש הוא מן אסא כ"ש לקברות ישראל וכן להשכיר שלא יסריח:

ואפילו אפשר כו'. כמ"ש כחול שוויוהו כו'. ר"ן. ועוד דאם איתא דוקא במקום שאי אפשר אם כן למה מתירין אפילו לא אשתהי.

אבל באשכנז כו'. דא"ז פ' כמר זוטרא ור"ת החמיר משום דאמר רבינא שם והאידנא כו' וכן יש אצלינו גם כן במלאכת' ועוד שבשבת שם אסרו לפי שאינן כו' ובמקום דאפשר עבדינן כוותיהו ותוס' דחו סברתם שאינן נק' בני תורה כמו בנאכל כמו שהוא חי וגם מ"ש שיהודים כו' דחו משום שיהודים מעטים נכנסין מעצמן אין לנו:

חוץ כו'. כיון שכבר נקבר:

בד"א כו'. כמ"ש אין חופרין כו' כנ"ל וערא"ש שם:

אבל כו'. רש"י שם ע"ש:

ה

ס"ה החופר כו'. דכחול כו' ועמ"א וט"ז:

ו

ס"ו ובי"ט שני כו'. כנ"ל דכחול כו':

וחוזרין כו'. כמ"ש בפ' בתרא דיומא אם כן אתה כו':

וכן כו'. דמלאכתן להיתר ושרי שלא יגנבו כמ"ש בפי"ז דשבת ואפילו יש בית סמוך לחומה שמשתמר ואם כן הוי ליה שלא לצורך כלל ואסור כמש"ל סימן ש"ח ס"ד מכל מקום כיון שנטל כדי שלא יגנובו מטלטל לכ"מ שירצה וע"ש ס"ג:

ז

ס"ז המלוים כו'. אבל כו' אם כו'. שאפילו בעדות החודש דוקא אינו יכול לילך מוליכין כו':

ח

ס"ח אם נודע כו'. כנ"ל כחול כו' ולא חילקו בין נקבר ביומו או לא כל שממהר קבורתו:

ומותר. כנ"ל ס"ד:

ט

ס"ט תינוק כו'. דסמכינן ארבי פ' הערל וארבנן כמו שסמכו באשת כהן כ"ש כאן:

י

ס"י נפלים כו'. דאינו מנהג של תורה וכמ"ש בב"ר שהקב"ה מעביר ערלתם ונותן ע"ג פושעי ישראל ומשום כך נהגו:

ואסור כו'. כמ"ש בפ"ק דפסחים ובנדה שהיו מטילין לבור אלמא אין מצוה לקוברו:

יא

סי"א אין קורעין. דאינו מצרכי המת וממ"ש במ"ק אין קורעין כו' ש"מ דבי"ט הכל אסורין:

יב

סי"ב כשמת בליל י"ט כו'. עמ"ח וט"ז:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.