ביאור הגר"א/אורח חיים/תקה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ס"א שהיא עומדת לאכילה. כמו בתרנגולת בריש י"ט ב' א' ד' א' וכמ"ש בספ"ק דשבת עז לחלבה כו' ותרנגולת כו' דאם לא כן הוי כבורר אוכל מתוך הפסולת. ר"ן וש"פ ולכאורה תמוה דהא בי"ט מותר ואפי' בשבת בכה"ג מותר אבל כבר פי' בתוס' שם דהוי מפרק ומשום דש משא"כ בעומדת לאכילה אוכל מאוכל:

וכגון שבא כו' אך כו'. אבל כו'. כמ"ש שם משום דמשקה הבא לאוכל כאוכל דמי משא"כ בכה"ג דלא בעי לאוכל וערש"י שם קמ"ד ב' ד"ה לתוך הקדירה כו' וז"ש שמואל שם חולב אדם עז כו' ולא עזיו וכן ר"ח אמר סוחט אשכול דוקא דאמרי שם א"ר ירמיה כתנאי המחליק כו' אר"פ דכ"ע כו' וגי' ספרים שלנו וגי' רש"י ותו' דכ"ע כו' לאו אוכל הוא והוא דלא כהלכתא ודחקו תוס' עצמן שם בד"ה דכ"ע אבל גי' הגאונים והסכימו הרשב"א שם והאחרונים דכ"ע כו' כאוכל דמי דס"ד דר' ירמיה שסחיטת הענבים נ"ט בפת ור"פ ס"ל דאין נ"ט בפת שהאור שורפו ואינו בא לאוכל לכך היה ראוי להכשיר אלא דפליגי במשקה ההולך לאיבוד אי מכשיר או לא וכן משקה העומד לצחצחו לאו כאוכל דמי והיה ראוי להכשיר אלא דפליגי אם מכשיר או לאו אלמא מעט משקה הבא לאוכל כיון שהוא מתערב באוכל לאו כאוכל דמי וע' בריב"ש סי' קכ"א ע"ש:

וא"י החולב בהמה. העומדת לאכילה או בהמת א"י דא"צ הכן כמ"ש בסי' תצ"ח ס"ג. שמדברי הג"א סוף פ"ק דביצה מ' שאסור משום דהוי נולד כיון שחלבו לקערה כמ"ש בריש ביצה וחלב כו' ואפ"ה לתוך הקערה כו' אע"ג דבשל א"י לית ביה משום הכן בנולד אין חילוק כמ"ש בס"ס תקי"ג ס"ז וסי' תקי"ז ס"א אבל הרשב"א מתיר דמוקצה אינו שהרי אף ישראל אפשר שיחלוב ע"י קדרה וכמו ביצה דמותר בתרנגולת העומדת לאכילה אם לא משום הכנה דמאתמול גמרה לה משא"כ כאן כיון שגם ישראל יכול לחלוב לתוך הקדירה מוכן הוא ואף שעומדת לחלבה אין הכן בשל א"י כנ"ל ואין לאסור משום שמא יאמר לחלוב דהא מותר לומר לחלוב משום צער ב"ח ועמ"א ולכן אמר שם בהג"א ואם חלבו א"י כו' מותר לערב כביצה וזייש כאן מיהו כו'. וכמ"ש בספ"ג דערובין ורפ"ק די"ט ואף על גב דפליגי רש"י ותוספות ברפ"ג די"ט ופ' בסי' תקט"ו כתוספות דאסור התוס' כת' שם משום שמא יאמר משא"כ כאן דאין לדמותו אלא לנשרו מעצמן וכמש"ש ס"ב. ודברי הג"א צ"ע דחשיב נולד. תותים ורמונים יוכיחו שאסור לסוחטן ואם יצאו מעצמן מותרין במקום דל"ל שמא יסחוט כגון העומדין לאכילה וכן זיתים וענבים שנתרסקו מע"ש ואין הטעם דאסור לחלוב לקערה משום נולד אלא משום מפרק וכן סחיטה שאסור בי"ט ושבת וכמ"ש רש"י שם וש"פ וראיה ממ"ש בריש י"ט משקין שזבו טעמא מאי כו' ואם איתא ל"ל דהא אסור משום נולד וע' תוס' שם ד"ה גזירה ותימא כו' ע"כ י"ל כו'. וגם משום שהא"י עשה מלאכה בי"ט דאסור אף במלאכה דרבנן כמו מחוץ לתחום מ"מ כאן שרי לכתחלה לומר לו לחלוב:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.