באר שבע/סוטה/מח/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף באר שבע חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א קרן אורה רש"ש מנחה חריבה |
ואנן קא יהבינן לכהנים. ואפילו לרבי אלעזר בן עזריה דאמר בפרק יש מותרות דמדאורייתא אף לכהנים מ"מ הואיל ונצטוו ליתנו אף ללוי כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם ועזרא הפקיע כח הלוים לגמרי לתתו דוקא לכהנים אין זה כמצותו דלא מצי למימר וגם נתתיו ללוי:
שנאמר בשיר לא ישתו יין. בפ"ק דגיטין אמרינן שלחו ליה למר עוקבא זמרא מנלן דאסור שרטט וכתב להו אל תשמרו ישראל אל גיל כעמים וגו' ולישלח מהכא בשיר לא ישתו יין וגו' אי מההוא הוה אמינא הני מילי זמרא דמנא אבל דפומא שרי קמל"ן ופרש"י זמרא לשורר בבית המשתאות וכן משמע במשנתנו דקתני בטל השיר מבית המשתאות והתוספות מפרשים דאפילו בלא משתה נמי אסור למי שרגיל בכך כההיא דאיתא בירושלמי ריש גלותא הוה קאי ודמיך בזמר פירוש בשכבו ובקומו היו מזמרים לפניו. ולי נראה דאסור בכל ענין מדאמר רב הונא בסמוך זמרא דגרדאי אסור וכתב הרי"ף בפרק אין עומדין בשם הגאון הא דאמרינן זמרא בפומא אסור הני מילי כגון נגינות של אהבת אדם לחבירו ולשבח יפה ביפיו אבל שירות ותשבחות וזכרון חסדיו של הקב"ה אין אדם מישראל נמנע מזאת ומנהג כל ישראל לאמרן בבתי חתנים ובבתי משתאות בקול נגינות ובקול שמחה ולא ראינו מי שמיחה בזאת ע"כ. וגדולה מזו כתבו הפוסקים שמותר לומר לע"א לנגן בכלי שיר בחופה בשבת דאמירה לע"א במקום מצוה שרי ואין שמחת חתן וכלה בלא כלי שיר:
בטלו אורים ותומים. הוא כתב שם המפורש שהיה נתון בתוך כפלי החשן שעל ידו הוא מאיר ומתמם את דבריו אבל החשן עצמו היה אפילו בבית שני שאי אפשר לכ"ג להיות מחוסר בגדים וראיה מוכרחת שהיה החשן בבית שני מדאמרינן בפ"ק דקידושין גבי עובדא דדמה בן נתינה בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד וזה היה בודאי בבית שני מדקאמר לשנה אחרת נולדה לו פרה אדומה בעדרו כו' שבבית ראשון לא עשו פרה כי נסתפקו באותה שעשה משה כדתנן במסכת פרה שניה עשה עזרא וכיון דהוה אפוד בבית שני א"כ חושן נמי היה בו כי החושן דבוק לאפוד וכן כתב הסמ"ג בבית שני היה החשן שאי אפשר להיות כ"ג מחוסר בגדים אבל שם המפורש לא היה שם והיינו דאמרינן בסוף פ"ק דיומא חמשה דברים חסרו בבית שני וחד מנייהו אורים ותומים וכן פרש"י בחומש בפרשת תצוה והשתא אין אנו צריכין למה שכתבו שם התוספות וז"ל ואורים ותומים אורים ותומים הוו שאל"כ היה כ"ג מחוסר בגדים אבל לא היו משיבין לנשאלין בהן ע"כ. נראה מדבריהם שהם קוראים אורים ותומים להחשן עצמו וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהלכות בית הבחירה ובפרק בתרא דהלכות כלי המקדש והראב"ד ז"ל השיג וכתב עליו מה שאמר שהיו עושין אורים ותומים בבית שני כדי להשלים שמונה בגדים לכ"ג שלא יהא מחוסר בגדים אינו כלום שאינו מחשבון הבגדים ואין ספק שטעמו של הראב"ד ז"ל שהוא קורא אורים ותומים לשם המפורש והרמב"ם קורא שם אורים ותומים לחשן בדרך השאלה:
משחרב בית המקדש בטל השמיר. לכאורה משמע דמיירי מבית המקדש ראשון מדקתני בתריה בפולמוס של אספסינוס ושל טיטוס שהיו קודם חורבן בית שני ואי אפשר לומר כן דהא בפ"ק דקידושין מוכח בהדיא שהיה שמיר בבית שני גבי עובדא דדמה בן נתינה בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד וזה היה בודאי בבית שני מדקאמר לשנה אחרת נולדה לו פרה אדומה בעדרו כו' שבבית ראשון לא עשו פרה כי נסתפקו באותה שעשה משה כדתנן במסכת פרה שניה עשה עזרא וכיון דהוה אפוד בבית שני א"כ שמיר נמי היה בו דהכי משמע בפרק מי שאחזו דאפוד צריך שמיר דקאמר התם איכא שמיר דמייתי משה לאבני אפוד ואפילו לרבי נחמיה דאמר לקמן לא בעי שמיר לאבני המקדש מ"מ באבני אפוד מודה דבעו שמיר הלכך צריך לפרש האי משחרב בית המקדש בטל השמיר היינו בית שני ותדע דאי בית ראשון ליערבינהו וליתנינהו משחרב בית המקדש בטלו אורים ותומים ושמיר ועוד מדנקט בית המקדש סתם ובגמרא לקמן נקט בית המקדש ראשון על מילי אחריני ויש לתמוה כיון דהוי שמיר בבית שני א"כ מאי פריך בע"א פרק רבי ישמעאל גבי אבני מזבח ששקצום ממלכי יון היכי ניעביד נתברינהו אבנים שלמות אמר רחמנא לינסרינהו לא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא ומאי קושיא ניעבדינהו ע"י שמיר וי"ל דע"י שמיר לא נעשה חלק כ"א מבקע כתאנה שלא תהא חסרה כלום אבל אין עושה אותם שלמות שלא תחגור בהן צפורן ופגימה בחגירת צפורן פסולה למזבח כדאיתא בפ"ק דחולין וא"ת א"כ היאך בנו את המזבח דהא אי אפשר לומר שהיה מתקן מבחוץ ומכניסו מבפנים דאפילו כה"ג במזבח אסור כדתניא במכילתין בסוף פרשת וישמע יתרו לא תבנה אתהן גזית בו אי אתה בונה גזית אבל אתה בונה גזית בהיכל ובקדש הקדשים ומה אני מקיים ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו בבית אינו נשמע אלמא במזבח אפילו בחוץ אינו נשמע וכן יסד רבינו אליהו הזקן באזהרת אמת יהגה חכי תוך ובר. כן נגוזו ועבר. והיינו יכולין לחלק בין קודם שהוקדשו אבנים למזבח דעודן חולין בין לאחר שהוקדשו אבל אין צריך דמשמע בפרק איזהו מקומן שבנו אותו באבנים החלוקות כגון חלוקי אבנים מן הנחל שבחול הים ובחול הים נבראו חלוקות מששת ימי בראשית כך כתבו התוספות:
רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהושע מיום שחרב בית המקדש כו' גם כאן מסתמא איירי בבית שני שהרי חרב בימיו ותדע דאשכחן בבית שני שהיו פירות מתברכין בימי שמעון בן שטח שנעשין חטין ככליות של שור הגדול:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |