באר הגולה/יורה דעה/קכט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קכט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) משנה עבודת כוכבים דף ס"ט:

(ב) כאשר הגהתי כצ"ל וכן הוא בתא"ו נתיב י"ז ח"ב מעובדא דרבא שם דף ע':

(ג) שם במשנה:

(ד) טור וכ"כ הרשב"א מדאמרינן בגמ' שם דלא חיישינן דילמא אחיד ליה לבבא וכו' ש"מ דאי ידעינן דאחיד לבבא חיישינן כיון דאית ליה שייכות שם בחנות:

(ה) ג"ז מדאמרינן שם דלא חיישינן דלמא מפליג ליה לספינתא וכו':

(ו) שם במשנה אם היה בחזקת המשתמר וכדמפרש רבא שם:

(ז) טור וכ"כ הרשב"א בשם הראב"ד וכתב דמ"ה נקט לישנא דהלך לו בקפנדריא לומר דלא ידעו הם שהלך למרחץ:

(ח) שם דף ע' ננעל הפונדק או שאמר לו שמור:

(ט) ברייתא שם דף נ"ט:

(י) שם במשנה:

(יא) לשון הטור וכן כתבו ש"פ:

(יב) שם במשנה וכרשב"ג:

(יג) שם בגמ':

(יד) טור בשם הרשב"א בת"ה:

(טו) שם בשם הראב"ד וכהכרעת הרמב"ן הביאו הרא"ש והר"ן שם ולזה הסכימו:

(טז) שם בשם הרשב"א מברייתא השולח חבית וכו' וכשינוייא דרבי ירמיה בין הגתות שנו שם דף ל"א:

(יז) מעובדא דההיא מסוביתא וכו' שם ד"מ:

(יח) טור בשם הרמב"ן

(°) כאשר הגהתי כן הוא שם בתוספות וכן הוא בב"י:

(יט) העובד' שם דף ע':

(כ) טור בשם הרשב"א בת"ה:

(כא) שם:

(כב) שם בגמרא:

(כג) עובדא שם:

(כד) כפי' הרשב"א בשם הראב"ד דאין לעובד כוכבים רשות ליגע ביינו ואע"פ שהן לגין פתוחין כיון שיכול לבא דרך עקלתון שלא יראנו העובד כוכבים עד שיכנס הוא ירא שמא עם יציאתו נזכר וחוזר הרשב"א:

(כה) משנה שם דף ס"ט:

(כו) טור וכ"כ הרשב"א בת"ה מהירושלמי:

(כז) שם במשנה:

(כח) תשובת הרא"ש מעובדא דלעיל היו יושבין ישראל ועובד כוכבים לשתות כ"א מיינו וכו':

(כט) עובדא שם דף ע' שמעו קול תיגרא וכו':

(ל) עובדא שם בגמ':

(לא) ממשמעות הגמרא וכ"כ הרמב"ם בפי"ב מהמ"א:

(לב) עובדא שם בפומבדיתא ואמר רבא חמרא שרי מ"ט רוב גנבי ישראל נינהו וכתב הרא"ש דבפומבדיתא שכיחי גנבי טובא כלומר דברוב גנבי העיר ישראל מיירי:

(לג) ריב"ש בתשובה:

(לד) טור וכן כתב הרשב"א בת"ה:

(לה) הרשב"א שם:

(לו) עובדא שם בגמרא בנהרדעא ואמר שמואל דשרי מהאי טעמא:

(לז) משנה שם:

(לח) הר"ן שם דכי מהדר לפקק לאו משום אימתא אלא אורחא דמלתא משא"כ בסתומות שאם פתחום לא חזרו לסותמם דאין אימת אדם עליהן:

(לט) שם במשנה משום דאין פנאי לנסך:

(מ) הר"ן שם:

(מא) עובדא שם בגמ' דף ס':

(מב) מימרא דרבא שם דף ס"ט דנהי דתקיף להו יצרא דעבירה יצרא דיין נסך לא תקיף להו לנסוכי:

(מג) דבתרייהו גריר ושבקא להו לנסוכי:

(מד) טור בשם אביו הרא"ש בתשובותיו:

(מה) מימר' דרב ורבי יוחנן שם דף ע':

(מו) שם בברייתא לרבנן בכי הא בטהרות וכ"ש לגבי יין נסך:

(מז) פלוגתא דרב ושמואל ב"ב דף כ"ד ופסקו הפוסקים כרב:

(מח) שם בגמ':

(מט) טור וכ"כ הרשב"א כרבי חנינא שם דאמר רוב וקרוב הולכים אחר הרוב ואפילו בקורבה דמוכח כמ"ש התוס' שם:

(נ) מימרא דרב אסי בב"מ דף כ"ד:

(נא) טור וכ"כ הרשב"א בת"ה מעובדא דההוא חצבא דחמרא ב"ב דף כ"ד:

(נב) כרבי חנינא כמו שציינתי בסעיף דלעיל:

(נג) הרשב"א בת"ה:

(נד) שם ושם:

(נה) שם ולמדוה ממה שיביא בסעיף הסמוך:

(נו) שם בגמ' דב"ב דף כ"ד:

(נז) הריב"ש בתשובה וכתב שם דכיון שהוא נתפס כגנב על הכניסה הוא מפחד מליגע ביין ואין לו פנאי לנסך אפילו בחביות פתוחות דה"ל כבולשת בשעת מלחמה והכל מותר וציינתיו לעיל בסעיף י"ב וכתב עוד אא"כ יש הוכחה שנגע ביין כגון שהיו סתומות ונמצאו פתוחות או שהיו ידיו מלוחלחות ביין או בקצף הצף על פיה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון