באר הגולה/חושן משפט/רמג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הטור וכ"כ הרמב"ם בפ"ד מה' זכייה ד' ב' פשוט ומבואר בפ"ק דגיטין דף י"ד ע"א:
ב) פשוט בספ"ח דב"ב דף ל"ח ע"א גבי פלוגתא דרשב"ג ורבנן בכותב נכסיו לאחרים והיה בהם עבדים ואמר הלה אי אפשי בהן ודין שתק ולבסוף צווח מבואר בסימן רמ"ה סי"א ☜
פי' שנדר המתנה לשמעון ע"י שלוחו:
ג) שם ס"ב מימרא דאביי נקטינן וכו' נפקא מינה להולך לאו כזכי רפ"ד דגיטין דף ל"ב ע"ב
פי' ואפילו במתנה מרובה וכ"כ הטור בסעיף ב' מתנה סתם וכן אהא דאמרי' בפרק ד' דמציעא דף מ"ט ע"א א"ר פפא ומודה ר' יוחנן במתנה מועטת אמר עלה בירושלמי דהני מילי בעשיר אבל בעני נעשה נדר בפיך זו צדקה כ"כ המחבר לעיל סימן קכ"ה ס"ה וע"ש עיין בי"ד סי' רנ"ג מ"ש המחבר בזמן הזה כמה יהיה לו שלא יקרא עני ודין נודר או מקדיש דבר שאינו בידו עיין לעיל ס"ס רי"ב:
ד) טור ס"ו וכ"כ בסי' קכ"ה סעיף ו' בשם הרמ"ה וכתב הב"י ודברים של טעם הם
פירוש אבל הוא ברשות הנותן דאל"כ הוי בדבר שלב"ל דלא קנה כמ"ש בסי' רי"א:
ה) שם ס"ז וברמב"ם פ"ו מהל' מכירה דין י"ד מימרא דרבה בר יצחק אמר רב וכו' ב"ב דף ע"ז ע"א וכמו שפי' רשב"ם שם דאין עושין שטר בע"כ של נותן ולא ניחא ליה דתהוי מתנה בשטר וכ"כ ה"ה שם שנראה מדברי המחבר שלא קנו מידו כלום אלא שהוא עשאן שלוחים לזכות לאותו פלוני:
ו) שם ס"ח ושם במימרא דרבה דלעיל וכ"כ הרמב"ם שם דין י"ד:
ז) שם בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו וביאר שם כיון דהתנאי הוא טובתו של לוקח אינו אלא פטומי מילי כדאמרינן בפ"ה דב"מ דף ס"ז ע"א וכו' ולטובת המוכר ודאי תנאי הוא ואם חזר מן התנאי גם המעשה בטל עכ"ל וכן כתב שם בשם הרמב"ן ושלא בעינן בהא תנאי כדומיא דבני גד ובני ראובן
ומבואר בתשו' שם שעשה קנה ביניהם שכל שיחזור יתחייב לחבירו ה' אלפים זהו' וקנו בקנין על מנת שיכתבו וכו' וכתב הסמ"ע שנ"ל ☜דקנין לישא זה את זה הוא קנין דברים ואינו חל ומבואר שם ☜דאפילו נכתבו השטרות כל זמן שלא נמסרו ליד השליש אם חזרה בה נתבטל כל הענין וכמו שכתוב בסעיף הסמוך הביאו הסמ"ע וכתב עוד הרא"ש ועוד יש פנים אחרים לבטל כל הענין מטעם אסמכתא דבעי' קנין בבית דין חשוב ומבואר בסימן נ"ה וסימן ר"ז ובא"ה סימן נ' ס"ו:
ח) שם ס"ט בשם ר"י ושכן דעת אביו הרא"ש וכן כתב הרב המגיד שם בספ"ו מהלכות מכירה וכ"נ שהוא דעת הרמב"ם שכתב לזו בהלכות מכירה
עי' בסי' ל"ט ס"ד ובמ"ש שם:
ט) שם ס"י בשם הר"ר יונה וכאן שייך מקום הג"ה זו וכן כתב הסמ"ע:
י) שם בשם ר"י והרא"ש:
כ) שם סי"א בשם י"א:
ל) שם סי"ד בשם תשו' אביו הרא"ש בריש כלל ס"ז:
מ) שם סט"ו בשם הרמ"ה וביאר שם כיון דבההיא שעתא ליתא לשטרא בעולם ואין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ושהכי מיסתברא:
נ) שם בשם י"א נ' הטור מיד שכתבוהו זכו לו:
ס) שם סט"ז בשם תשו' הרא"ש כלל ס"ו סי' ג':
ע) וביאר שם שמשעת הקנין כבר זכה וזכין לאדם שלא בפניו ואפילו הוחזר השטר ליד הנותן בשביל זה לא נתבטלה המתנה וכחכמים דפליגי ארבי שמעון ב"ג בברייתא שם ב"ב דף קס"ט ע"א:
פ) שם סי"ח בשם תשובת הרא"ש בסוף כלל ק"ה ביאר שם דאפשר שהיה לו להמקבל לעשות לו דבר אחר והוא צוה לו לכתבו כדי שיהא מזומן בידו כשיעשה המקבל הדבר:
צ) ל' הרמב"ם פרק ד' מהל' זכייה ומתנה ד"ו ממשנה פ' ז' דעירובין דף ע"ט ע"ב מזכה אדם על ידי וכו'
פי' שיש זכות לה בדבר מדין מיגו ה"ה שם:
ק) מסקנת הגמרא בפ' ה' דב"מ ריש דף ע"ב דאפילו זכייה אין לו
אבל עכו"ם לעכו"ם נעשה ונ"מ לענין מכירה חמץ ש"ך בשם תשו' משאת בנימין:
ר) שם דין ז' מימרא דרבא שלשה מדות בקטן וכו' גיטין דף ס"ה ע"א:
ש) אין לו זכייה בה אלא מפני דרכי שלום הרב המגיד שם ומבואר בסי' ע"ר:
ת) שם נתבאר במ"ש לעיל בסי' רל"ה ס"כ:
א2) כתב הר"מ בפרק י"ד דיבמות דף קי"ג ע"א מברייתא פקח שישא חרשת או שיטה אע"פ שכתב לה ק' מנה כתובתה קיימת מפני שרצה וכו' ודקדקו משם דלא תקנו לה רבנן כתובת' ומכאן שיש לשוט' זכות על ידי בן דעת:
ב2) שם ומביאם בפ"ק דב"מ ד' ח' ע"א שתקנת חכמים היא דלא ליתו לאנצויי:
ג2) שם פ"ד דין ח' משנה פרק ט' דב"ב דף קנ"ו ע"ב:
ד2) כר' יהושע שם במשנה וכפי' רשב"ם שם:
ה2) כ"כ הר"ן אהא דצרור וזרקו וכו' שם בגיטין מהא דזכין בקטן וכו' שם בב"ב שלא תקנו זכייה לקטן אלא בשהגיעו לידו או ליד הזוכה בשבילו:
ו2) שם ברמב"ם מימרא דרבי יוסי בר חנינא בפ' קמא דבבא מציעא דף י"א ע"א:
ז2) שם דין ט' וכתב הרב המגיד בשם הרמב"ם מתוך דברי הרי"ף נראה שהוא משוה מתנה למציאה ובעינן עומד בצד החצר וכן מוכחת הסוגיא דפרק פ' דקידושין דף מ"ד ע"ב וזהו דעת המחבר:
ח2) מבואר במ"ש בסי' ר' ס"א:
ט2) שם מימרא דר"ל משום אבא כהן ברדל שם בבא מציעא דף י' ע"א:
י2) מסקנת הגמרא שם ע"ב:
כ2) שם ומבואר שם בגמרא וכ"פ הרי"ף שם וכ' הרא"ש שם פסק כלישנא בתרא דמר אמר חדא ומא"ח ולא פליגי או כלישנא קמא וכר' יוחנן:
ל2) או שכבר נישאת:
מ2) גם זה נתבאר שם בגמ':
נ2) טור סכ"ט בעיא דרב ירמי' שם די"ב ע"א ולא איפשטא וכמו שפירש הרא"ש שם בפסקיו:
ס2) וביאר שם משום דהואיל ונסתלקו הבעלים ובעל הבית מוחזק מספק תחלה:
ע) שם סל"א כ"כ הרא"ש שם מפ' ח' דגיטין ד' ע"ע ע"א ומפרק ז' דב"ק דף ע' ע"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |