באר הגולה/חושן משפט/פח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png פח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ל' הטור וכ"כ הרמב"ם ריש פ"ג מה' טוען ונטען ממשנה שבועות דף ל"ח ע"ב

(ב) דאמר רב שם דף ל"ט ע"ב דתני ר' חייא לסיועיה לרב וכו' שם דף מ' ע"א ובירושלמי נתנו טעם לזה דכתיב כי יתן איש כסף או כלים וגו' ואי אתה מוצא מטבע כסף מוזכר בתור' פחות ממעה שהוא גרה כדמתרגמי' כ' גרה עשרים מעין ומה כלים שנים אף כסף שנים

(ג) שם בשם ר"ח והרי"ף וכ"כ הרמב"ם שם

(ד) עיין בי"ד סי' ש"ה שיעור המעה ופרוטה לפי מ"ש הרמ"ח שם והב"ח כ' שאין לפסוק ש"ד אלא כשאין ספק שהוא שוה שיעור שכתב המחבר במשקל כסף נקי

(ה) טור כ"כ הרמב"ם שם דין ד'

(ו) שם וכ"כ הרמב"ם שם ד"ה ממימרא דרב ענן אמר שמואל שבועות דף מ' ע"ב

(ז) שם במימרא הנזכר' יצאו כלים למה שהן

(ח) כ' ה"ה שהוא כדעת הגאונים ושלא כדעת הירושלמי ושכן הוא עיקר ושלזה הסכים הרשב"א וכ"כ הב"י בשם הר"ן בשם רבינו האי גאון והר"י הלוי וכו' וכתב דעת הגאונים והסכמתן תורה היא

(ט) מימרא דרב פפא שם:

(י) מימרא דרב נחמן בר יצחק אמר שמואל שם ע"א ויליף לה מקרא דלא יקום עד א' וכו'

(כ) רמב"ם שם דין י' וכ' ה"ה כדעת רבו הרב אבן מג"ש ואין בזה ראיה מכרחת

(ל) לאפוקי אי כופר בכל ואומר להד"מ דישבע היסת וכמ"ש הטור בשמו בסי' פ"ז ס"י שכן פי' ר"י ושלזה הסכים הרא"ש וכ"כ התוס' בשם ריב"א ב"ק דף ק"ז ע"א

(מ) מבואר במ"ש לעיל סי' ו'

(נ) בשם הרמב"ן

(ס) טור בשם רבינו האי ושהכי מסתברא

(ע) משנה שבועות דף ל"ב ע"ב

(פ) דכי הוא זה תרי מיעוטי נינהו מ"ה דרשינן ג"כ מיניה דבעינן שיודה לו מזה שטענו סמ"ע:

(צ) שם במשנה

(ק) טור כ"כ הרא"ש והר"ן אפליגתא דרב ושמואל בכפירת הטענה אם הוא שתי כסף ומשא ומתן שעליהם שם דף מ' ע"א

(ר) שם סי"א משנה ד' ל"א ע"ב וכדמפרש לה ר' כולה מתני' שוה וכו' שם סוף דף ל"ט וכ"כ הרא"ש והר"ן שם בשם הרמב"ן דפלוגת' דשוה נמי קי"ל כרב

(ש) שם בגמרא אליבא דרב וכפירש"י דכיון דטענו משקל ודאי דוקא קתני

(ת) כ"כ הרא"ש והר"ן בשם הרמב"ן

(א) שם מברייתא דינר זהב זהוב וכו' שם דף מ' ע"א

(ב) וביארו שם אע"ג דהא קי"ל כרב דדינר כסף בסתמא שוה קאמר ואפ"ה פטור והיינו טעמא דכיון דאיהו טעין דוקא ואידך אודי בשוה ה"ק אין לך בידי בדוקא אלא אני חייב לך חצי דינר או שוויו אבל כשהתובע טוען שוה כסף כל מה שישיב הנתבע חייב דהוי הודאה ממין הטענה שאין לך דבר שאין שוה כסף

(ג) טור סי"א וכ"כ הרא"ש והר"ן שם בשם הרמב"ן וכ"כ הרמב"ם שם דין ח'

(ד) הר"ן ולדעתו שם

(ה) בשם ר"ח וכ"כ הרמב"ם שם וכתב ה"ה שלזה הסכימו הרמב"ן והרשב"א

(ו) אוקימתא דר"א שם ריש דף מ' וכפי פירושו וכן פירש התוס' שם ואע"ג דהאי שינויא הוא אליבא דשמואל ואנן קי"ל כרב מ"מ ע"כ ל"פ אלא בפירוש דמתניתין אבל בענין דין זה שוים

(ז) מבואר במ"ש בסעיף ט'

(ח) מימרא דרב נחמן אמר שמואל שם סוף דף ל"ט וכ"פ הרי"ף והרא"ש דהא רב פפא דהוא בתרא פסק כוותיה וכן משמע בריש מציעא (ריש דף ה' מהא דמשני א"כ דטענו כלים וכו' וכ"כ התוס' שם) והרמב"ם שם בפ"ג מה' טוען דין ג'

(ט) מימרא דרבה בר נתן ב"ק דף ל"ה ע"ב וכתבוהו הרי"ף והרא"ש בפ' שבוע' הדיינים וכ"פ הרמב"ם שם

(י) כפירש"י והתוספות שם ועיין בסעיף י"ב:

(כ) טור סי"ד בשם בה"ת בשער ז'

(ל) בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו

(מ) בשם הרמב"ם שם דין י' וכתב ה"ה שכן העלו ההלכות מהסוגיא אשר שם וכן פסקו הגאונים וכ"כ הנ"י ושכן דעת הרמ"ה וכ' הנ"י אפי' תפס בעדים מהני

(נ) בשם י"א וכ"כ במיש' נ"ג ח"ב וכ"כ בסה"ת בשער ז' בשם התוס' ורש"י כ' בסמ"ע אפי' תפם שלא בעדים דה"ל כמגו במקום עדים דאנן סהדי דכיון דלא תבעו שעורים מחל לו מיהו מהניא תפיס' בלא עדים לגבות ממנו דמי החטין שתבעו וכמ"ש המחבר לעיל בסי' פ"ז ס"ל

(ס) כך דקדק הנ"י מסוגי' הגמ' מס"ג שם.

(ע) ל' הטור ממימרא דרב ענן אמר שמואל שבועות דף מ' ע"ב וכמ"ש הרא"ש בפסקיו שם

(פ) וביאר הרא"ש שמרגיש בו הדיין שמיהר להשיב כו' וכ"כ הרמב"ם ועיין בב"ח מ"ש בזה בסעיף י"ח

(צ) אבל לעולם נשבע היסת

(ק) טור כ"כ הרא"ש שם

(ר) שם סי"ח וכ"כ הגהות כ"ג מטוען בשם ספר המצות

(ש) שם בסי"ח וכ"כ הר"ן שם ממימרא דרב ענן שם מהא שמעינן וכו' כל שההודאה במקצת קודמת אע"פ שתבעו אחר כך פטור ושכן דקדק מכאן הר"ז הלוי

(ת) שם וכ"כ הרמב"ם שם דין י"ב ובה"ת בשער ז'

(א) בשם י"א וכ"כ ה"ה שס בשם ר"מ הלוי ושאף מל' רבינו נראה שכוונתו היה כשתובע היה עושה מהם ב' תביעות:

(ב) שם בשם הרמב"ם פ"א מטוען דין ח' וכתב ה"ה שדעת הרב הבבלי כרבינו

(ג) שם בהשגה וכתב עוד די"א דכיון דהאידנא איכא שבועת היסת אי אשתבע דלא ידענא וכו' הא אודי הודא' גמורה דאית ליה הלכך משלם ויש לו פנים

(ד) ל' הרמב"ם שם פ"ג דין י"ב ממשנה כתובות דף ק"ח ע"ב וכאוקימתא דרבא שם וכגירסת הרי"ף וכאדמון דאמרינן בגמ' כל מקום שאמר ר"ג הל' כדברי אדמון הלכ' כמותו

(ה) (נ"ל שיש כאן ט"ס וצריך להגיה השמן במקום הכדים ובכדים במקום השמן וע' בש"ך):

(ו) כגירסת אביו הרא"ש וכמ"ש כשאומר כדי שמן כיון שהוא סמוך שמן קטעין ליה קנקנים לא קטעין ליה שכל גזרת הל' הוא שמן

(ז) שם ברמב"ם דין י"ד בשם רבותיו וכתב ה"ה דין זה לא נזכר בגמ' בביאור אבל המפרשים נחלקו בו ונתלו בסוגיא שבפ' השואל דף צ"ח ע"א וכ"כ הטור בשמו ושכ"כ הרא"ש

(ח) אע"פ שהוא סובר דמלוה ופקדון ב' תביעות הם

(ט) טור שכ"כ בשם הראב"ד

(י) ה"ה בהפך אם תובעו בחוב עצמו והודה בחוב אביו ב"י בשם בה"ת סמ"ע בשם ד"מ

(כ) שם כ"כ בה"ת בשער ז' בשם תשובות הראב"ד

(ל) כן הוא ל' הטור אבל ל' בה"ת איני חייב לך כלום

(מ) שם סכ"ד בשם בה"ת

(נ) שם סכ"ו משנה שבועות דף מ"ב ע"ב וכדאמר רבא שם דף מ"ג ע"א וכ"כ הרמב"ם שם ריש פ"ה

(ס) שם ושם ממשנ' שם וכדאמר רבא שם

(ע) מבואר בדברי ה"ה שם לדעת הרמב"ם שכ"נ מדברי הרמב"ן וכ"כ הב"י דבבית סתם אפי' השיב עד הזיז לאו דבר שבמדה היא שהרי כמה בתים יש גדולים או קטנים ואין ידוע טענתם כמה

(פ) טור כ"כ התו' שם והרא"ש ריש מציעא והר"ן שם בשבועות

(צ) כיון שהוא מזומן לפניו ליטול ב"ח

(ק) ברייתא שם דף מ"ג ע"א

(ר) כדמפרש רבי אבא בר ממל טעמא שיכול לגוררה וכו'

(ש) כתירוצא דר' שמואל בר רב יצחק שם

(ת) שם בברייתא

(א) פשוט שם בגמ'

(ב) רמב"ם שם בפ"ג מדין אזור דלעיל כ"כ הטור

(ג) טור ס"ו כן העלו הרי"ף והרא"ש בריש מציעא מהא דאמרי' התם (דף ד' ע"ב) דאין נשבעים על כפירת שעבוד קרקעות כלו' דשטר הוי שעבוד קרקעות וכו' וכן הודאתו אינה מביא' לידי שבוע' דקרקעו' אימעיט משבוע' כדאיתא פרק שבועת הדיינים (דף מ"ב ע"ב) וכ"פ הרמב"ם בפ"ד מה' טוען דין ד':

(ד) שם ס"מ כ"כ בה"ת בשער ז' וכתב והכי הסכימו רבוותא קמאי ז"ל וכ"כ ה"ה שם בפ"ר בשם הרמב"ן

(ה) טור סל"ב בשם בה"ת

(ו) שם מברייתא ומסקנת הגמ' ב"ב דף ד ע"ב

(ז) וכ"כ הרמב"ם בפ"ד מהלכות טוען ונטען דין ה'

(ח) שם בברייתא וכר' עקיבא וכתב ה"ה שם ומ"מ נשבע היסת וכן כתבו ז"ל ואע"פ שמשיב אבידה הוא אינו כמוצא מציאה לגמרי ושכן דעת הרמב"ם

(ט) טור כ"כ בה"ת בשער ז' בשם הרמב"ן ונתן טעם משום דאין מודה מקצת חייב אלא בשקדמה תביעה להודאה

(י) וכ"כ הרמב"ם שם

(כ) שם סל"ו כ"כ בה"ת בשער ז':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון