ב"ח/חושן משפט/שכח

ב"ח ‏ חושן משפט שכח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

המקבל שדה מחבירו ורוצה להסתלק וכו'. משנה וברייתא פרק המקבל (דף ק"ה) ופסק כר' ינאי וכר"ל ובפתות מכן אינו חייב ליטפל בה ונראה דמיירי בסתם שדה שאינה פחותה מט' קבין אבל שדה גדולה בעיא ב' סאין לכל ט' קבין:

ב

לא עבדה אלא הובירה וכו'. משנה שם (דף ק"ד) וכתב ב"י ע"ש תלמידי רשב"א לא איצטריך תנאה אלא לביטול קרקע אבל מה שהקרקע נפסדת בעמידתה בורה מדינא חייב וכו' עכ"ל ונראה דתופסים פרש"י שכתב (ריש דף ק"ז) דכשתעמוד בורה תתקלקל הקרקע אבל התוס' והרא"ש חלקו על פירושו והוכיחו דנהפוך הוא דכשזורעין שנה תחזור לכחה ע"ש בד"ה האי מאן (ובדף ק"ד) בד"ה סבר רב כהנא למימר מנכה ליה כחשא דארעא כתבו התו' ומתני' גבי מקבל שדה והובירה דקתני אומדין כמה היתה ראויה ליעשות היינו בר מכחשא דארעא שמעינן דלרב כהנא מנכה לו מה שלא נכחש ארעא ע"י שהובירה אלמא דס"ל לתוס' דלא כתלמידי רשב"א וא"כ למסקנא דקיי"ל דלא כרב כהנא ואינו מנכה לו כתשא דארעא ה"ה במקבל שדה אעביד אשלם במיטבא דהתם לא גזים הכא כיון דאמר מילתא יתירתא גוזמא בעלמא הוא דקא גזים: ומ"ש וכמו דלא כתב לו דמי וישלם לו לפי מה שראוי לעשות כ"כ שם הרי"ף דלא אמר רבא דהוי אסמכתא אלא מאי דגזים אבל שיעור מאי דאוביר לא הוי אסמכתא ומאי דאוסיף על שיעורא דראויה לעשות הוא דהוי אסמכתא ולא שעבד נפשיה אבל שיעורא דראויה לעשות איתא בכלל אלפא זוזי שעבודי משעבד נפשיה ומיתייב ביה והביא ראיות לדבר וכן פסק הרמב"ם בפ"ח מה"ש ואע"פ שהרא"ש חלק על ראיות הרי"ף כתב דהלכתא כוותיה ולא מטעמיה משום דכיון דקי"ל דכיון שנהגו לכתוב כן אף אם לא כתב מחוייב לשלם מאי דאפסיד הילכך ה"נ כשתסלק דבריו העמידהו על דיגו וישלם מאי דאפסיד עיין בנ"י:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.