אפיקי ים/א/כז
|
< הקודם · הבא > |
ביאור דברי תוס' ז"ל בב"ב דף ל"ב ע"א בד"ה אנן:
בבא בתרא (דף ל"ב ע"א) בתוד"ה אנן. הביאו שם מאי דאמר הש"ס בקידושין גבי ינאי המלך ויבוקש הדבר ולא נמצא. דפריך שם ה"ד אילימא דתרי אמרי אשתבאי ותרי אמרי לא אשתבאי. תרי ותרי נינהו מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני ואמאי לא נמצא. ופירש"י ז"ל התם דלהכי לא אמרינן התם אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי ינאי בחזקת אמו דלא אשתבאי משום דחזקת האם לא מהניא להכשיר את ינאי לפי שאין עדים באין לפסול את האם לכהונה אלא להעיד על ינאי וע"ז כ' וז"ל ואין נראה לר"י דלמה לא יועיל חזקת האם לבן הואיל ואינו יכול להיות שתהא האם כשרה אם לא הי' הבן כשר. ועוד דהכא וכו' עכ"ל:
ויש לדקדק טובא בדבריהם ז"ל. דבקידושין דס"ו שם כ' ג"כ להקשות כזה אפירש"י ז"ל וז"ל שם. וא"ת מ"מ תהני לי' חזקה דאימי' שהיתה בחזקת כשרות דהא אמרינן בפ"ק דכתובות לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה עכ"ל. הרי דלא הק' מסברא בעלמא רק מהא דקיי"ל כמ"ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה. ומדוע הק' הכא מסברא בעלמא. וע"ע בד' ז"ל בכתובות דכ"ו ע"ב בד"ה אנן ג"כ הק' ממ"ד לדברי המכשיר וכו'. וכן הק' כל הראשונים ז"ל שם מכח דקיי"ל כמ"ד זה יעוי"ש בר"ן. ועו"ק דלמאי דהק' הכא מסברא דלמה לא יועיל חזקת האם לבן משום דהוי תרתי דסתרי אהדדי. א"כ יק' דהיכי פליגי בזה אמוראי בכתובות. ור"א ס"ל לדברי המכשיר בה פוסל בבתה. אף דהוו תרתי דסתרי אהדדי וע"כ דמסברא אין להקשות בזה. ולא הו"ל להק' רק מהא דקיי"ל כמ"ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה כמו דהק' בקידושין ובכתובות. וע"כ נ"ל לכאורה בזה. דבאמת אחרת קשיא להו הכא ומסברא בעלמא ואפי' למ"ד לדברי המכשיר בה פוסל בבתה ג"כ יקשה. דנראה פשוט דע"כ לא פליגי ר"י ור"א בכתובות די"ג ע"ב לדברי המכשיר בה אי מכשיר גם בבתה. דוקא התם דראו' מעוברת ומדברת. ואין אנו יודעים אם נבעלה לממזר ונתין ונפסלה היא מכהונה מפני שנבעלה לפסול. וכן בתה שנולדה מביאה זו פסולה כיון דנולדה מפסולי כהונה. ואנו מכשירין האם לכהונה משום דמוקמינן לה אחזקתה. בזה פליגי ר"י ור"א. רי"א לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה. אף דבתה לית לה חזקת כשרות. מ"מ כיון דמכשירין להאם ואמרינן דנבעלה לכשר ממילא גם הבת כשרה. ור"א ס"ל בשלמא איהי אית לה חזקת כשרות ולא נוכל לפוסלה מספק. משא"כ בתה לית לה חזקת כשרות ועמ"ש בסי' דפליגי אם החזקה דאם הוי בגדר בירור או לא. אבל זהו פשוט. דאם נשאת האם לכהן בודאי בני' כשרים לכו"ע. דכיון דעכ"פ מכשירין האם לכהונה מצד חזקתה. ממילא כיון דמותרת להנשא לכהונה. בודאי בני' מכהן כשרים דבהיתר נשאה. ורק בתה שנולדה מביאה זו שאנו מסופקים עלי' פוסל ר"א משום דאף דהאם נשארת כשרה לכהונה מהיום. משום דאין לפוסלה מספק ולהוציאה מחזקתה. אבל מ"מ נשאר הספק בלא בירור על הבת אולי אבי' נתין או ממזר. אבל מה שתלד מהיום מכהן. בודאי כל בני' יהי' כשרים. כיון דבהיתר נשאת לכתחלה מהיכי תיתי לפסול בני' אח"כ:
וזהו שקשיא לי' לר"י ז"ל דהאיך פסלינן לינאי. כיון דהדין דאמו כשרה לכהונה דאיהי אית לה חזקה. וממילא בהיתר עפ"י הדין נשאה אח"כ אבי' של ינאי ומהיכא תיתי לפסול את ינאי. דהלא אמו איננה מפסולות לכהונה כלל. יהי' מאיזה טעם שיהי'. עכ"פ כיון דכשרה היא ממילא גם ינאי כשר כמ"ש. וזהו כוונתם במ"ש הואיל ואינו יכול להיות שתהא האם כשרה אם לא יהי' הבן כשר. ור"ל דמכשרות האם ממילא מוכרח שיהי' הבן הנולד אח"כ כשר. וזהו קשה לכו"ע. וקושי' חדשה ונוספת היא שלא הק' בקידושין כלל, ואפי' לא כונו תוס' ז"ל לזה מ"מ הדברים בעצמותם נכונים. רק דצ"ע דלכאורה יש לחלק בין בנים שנולדו אחר שנולד הספק והעמדנוה אחזקתה. לבנים שנולדו לפני ביאת העדים השניים שאומרים לא אשתבאי. ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |