אלשיך/תהילים/פג

אלשיך תהילים פג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שיר מזמור לאסף כו' אמר שיר ומזמור אומר שיר הוא כי באבוד רשעים רנה כי זה ענין המזמור ואמר כי ענין זה לאסף שהוא מבני קרח הוא מזמור כי באבדן האומות תשועת ישראל ויעלו שערי המקדש שטבעו ואגבן אביהם כמו שאמרו ז"ל על מזמור לאסף אלהים באו כו':

ב

ואמר אלהים היא שכינה ידעתי שאל דמי לך לבקש דין על אלה לכן מה שאזעק הוא אל מדת חסד אל ואומר לפניו אל תחרש למה שאל דמי לך ואל תשקוט על בקשתי אתה אל:

ג

כי אם על עמך היו הומים כמה ד"א הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון החרשתי אך הוא עליך כי נגד כבודך שהם אויביך יהמיון וכן אם משנאי ישאו ראש החרשתי כי ידעתי היו צרינו לראש אך ומשנאיך נשאו ראש נוחם יסתר:

(ב) או יאמר אלהים שהיא שכינה שבגלות כ"י כמונו אל דמי לך ומה שלא תדום הוא אמור אל אל נקמות אל תחרש כו' אל והוא כי אמרו רז"ל מהו אל נקמות הוא ב' נקמות אחד על הדם ואחד על החמס ועל האחד יאמר אל תחרש ועל השנית אל תשקוט אל כי שתיהן מתוארות לשם זה או יאמר אל תחרש על חרבן ראשון ואל תשקוט על השני:

(ג) כי מי יתן ויאמרו שהם אויבי ישראל כי אם אמור שהם אויביך הוא מה שיהמיון ביניהם והוא כי אויב יקרא אשר איבה בלבו גם שלא יפעל רעה אך תואר משנאיך הוא הפועל צרה וזה יאמר הנה היות אויביך הוא מה שיהמיון דרך כלל ומה שיערבו אל לבם לומר כך הוא בראות כי משנאיך פועלי הרעה נשאו ראש או שמה שאויביך יהמיון הוא כי ומשנאיך נשאו ראש כלומר ועל כן יתפרקו גם לפעול רעה:

ד

והתחיל על הגליות ואמר על עמך יערימו סוד בבבל שישתחוו לצלם לשעבדם לדור דור לשר צלו ולא יהיו עמך כמפורש שם אצלנו ויתיעצו על צפוניך כענין חנניה וחבריו ואשר אתיעטו כל סרכי מלכותא על דניאל:

ה

וגם אשר יעץ המן בגלות מדי ואמרו הוא ואחשורוש לכו ונכחידם מגוי להשמיד כו' והיו שניהם בענין כמשל בעל התל ובעל החריץ וגם יון שכל כוונתם היתה להחטיאם כמאמר רז"ל שהיו אומרים כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל חלילה למען לא יעזרם ה' וזהו ולא יזכר שם ישראל עוד:

ו

הנה כל זה כאין לפניו בערך מה שעתה בגלות נועצו לב יחדו ואין עיקרם על עמך רק כביכול עליך ברית יכרותו עמים רבים עם אדום כי מכל האומות באו בעצה עמו כמאמר בן גוריון בספרו:

ז

ופירשם שהם אהלי אדום וישמעאלים וכו':

ט

גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט אשר לא באו רק לחלל כבוד שמים חלילה כמ"ש ז"ל שלא פשטו ידיהם רק בספרי התורה כמה ד"א ידו פרש צר כו' אשר צויתה לא יבואו בקהל וגם אשור נלוה למו בחלול הגדול הזה באמרו סלה יורה כי כן עשה הנער מאותו זרע רע בשני החרבנות כמפורש בספר הנזכר:

י

ואחר הזכירו אשר עשו לעם ואשר עשו נגד כבודו יתברך אמר על הנוגע אלינו עשה להם כמדין כי תשים חרב איש ברעהו כאשר עשית בם כמאמר הכתוב ויתקעו כו' וישם ה' חרב איש ברעהו כי אנו לא נוכל למו וכן כסיסרא כיבין שמגן אם יראה ורומח במ' אלף מישראל ולא נשאר מהם ונחל קישון גרפם

יא

שנשמדו בעין דאר היו דומן לזבל האדמה בדמם וספו תמו:

יב

ולא נרצה ימותו על ידנו רק נסיכיהם למען יוכר לכל הגוים כי למעננו היה הדבר וזהו וכזבח וכצלמונע כל נסיכמו שהרגם גדעון בידו הנה זה הוא אשר תעשה למתקוממים על עמך:

יג

אך אותם אשר אמרו נירשה לנו את נאות אלהים הם אשר עליך ברית יכרותו שכל כוונתם נגד כבוד שמך:

יד

אלהים התמידי גם בזמן גלותי אל תהרגם מיד רק שיתמו כגלגל שיהיו מתגלגלים ברעה ומתקיימים תמיד ולא כגלגל הסובב מלמטה שקצת הגלגל לא יבצר מהיותו לצד המעלה רק כקש המתגלגל וסובב לפני רוח שבא לפעמים הרוח ופוגע בקש על הארץ ומסבבו סובב ולא מלמטה למעלה רק מתגלגל כלו על הארץ סובב סובב נגד ד' רוחות העולם למטה בארץ ולא בצד עליה כלל כן יהיו אלו מתגלגלים והמה נבזים ושפלים מאד ולא כגלגל הסובב על ידי סבה רבה כגלגל הטחנה על ידי מים או בהמה רק לפני רוח שדבר קל מאד יספיק לגלגלם תמיד בצער מתחולל:

טו

ואין שאלתי שתפטור אותם בלא כלום כי הנה ידעתי גם אני כי כאש תבער יער כו':

טז

כן אתה עתיד שתרדפם בסערך ואש תאכלם אך לא ארצה רק צער בלבד רע ומתחולל ומתגלגל כקש לפני רוח והם קיימים עד יבושו ויבהלו מאד:

יז

וזהו מלא פניהם קלון כדי שיבקשו שמך ה' שתרחמם כי הם שבים אליך מה שאין כן אם ימותו מיד למען יודו כי אבל אתה אדון הכל כי אם כל הדברים קלים גלגלום כקש לפני רוח:

יח

ואחר כך יבושו על מה שהיו קמים נגדך ואחר שיכירו סכלות רשעם אז יבהלו עדי עד ויחפרו שהוא גדר גדול מבושה ואז ויאבדו אז תן להם מה תתן להאבידם מהר.

יט

ולמה לא יהיה מיד לזה אמר וידעו כי אתה שמך ה' כו' טרם יאבדו והוא כי אין צריך לומר בזמן הבית שהיה הוא יתברך שוכן אתנו אף כי בזמן הסלוק שאין בארץ רק שמו יתברך עם כל זה כבודו והשגחתו תמיד הוא על הארץ וזהו כי אתה עם היות פה שמך ה' לבדך בהיותך עליון עם כל זה אתה על כל הארץ וזהו טעם רביע שבמלת עליון שאינו נמשך למה שאחר. או שעור הכתוב וידעו כי עם היות שאתה שמך ה' לבדך ואין מי שיצדק בו זה השם חלילה כי רם על כל אלהים אתה עם כל זה עם היותך עליון שנסתלקת מיום גלות הארץ אתה על כל הארץ משגיח ומשפיל ומרים לאיש כמעשהו :

או יאמר בענין מאמר ר' שמואל בר נחמני שג' יקראו בשמו של הקב"ה צדיקים דכתיב כל הנקרא בשמי וכו' משיח דכתיב זה שמו אשר יקראו ה' צדקנו ירושלים דכתיב ושם העיר מיום ה' שמה אל תקרי שמה אלא שמה. ונבא אל הענין אמר אל תאמרו כי אין הקב"ה נמצא בעה"ז כי אם בזמן שיתקדש העולם ויקרא שמו בירושלים וצדיקים הם ישראל ומשיח כי לא כן הוא כ"א כאשר אתה שמך ה' לבדך ולא נקרא שמך עדיין בישראל ומשיח וירושלים כי אתה הוא כי עליון מסולק למעלה אתה על כל הארץ. או יאמר וידעו כי אינך כמלך מבני אדם הצריך לשריו עמו כי אתה בהפיל לעתיד והכניע כל העובדי כוכבים כי באדין דקו כחדא כו' שאין ספק יכניע שריהם של מעלה תחלה ואת כל גוייהם כאחת אז בעשיתך משפט כולל ידעו כי אינך צריך שרים או עמים כי שמך ה' גם בהיותך לבדך אתה עליון על כל הארץ:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.