אלשיך/איוב/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png איוב TriangleArrow-Left.png יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

הלא לא זו הדרך כי הנה רואה אני כי טוב הייתי מתחלה קודם היסורין מעתה כי עתה רוחי חובלה כי הטחתי דברים וגם ימי הקיימים להעיד על צדקתי במותי כמאמר ספר הזוהר על ויקרבו ימי ישראל ויקרבו ימי דוד הנה עתה על ידי היותי כבועט ודובר אדרבה ימי נזעכו מקיומם ועל כן נהפוך הוא כי אם מתחלה לא הייתי צריך לשוב ולהתגלגל עתה אין ספק כי קברים רבים לי כי אצטרך להתגלגל פעמים רבות באופן שאקבר פעמים שלש כי תהיה נפשו מתחלקת בקברים רבים:

ב[עריכה]

אם לא שנאמר כי התולים ומכזבים עמדי הם שלשת רעי כי בהמרותם שממרים הם עלי ומכעיסים ואני סובל ואפשר שצערם זה עלי מירוק עון ותיקון באופן שבזה תלן עיני ותנוח לינה תמיד ולא אצטרך להתגלגל וזהו אם לא התולים כו' שחוזר אל טענתו כלומר הנה קברים לי אם לא שאומר שהתולים עמדי כו' שבזה לא יהיו קברים לי כי אם שתלן עיני:

ג[עריכה]

ואם תאמר נא ה' אולי כוונתם לטובה לבלתי נגוע בכבודך דלא חשיד קב"ה למעבד דינא בלא דינא ומה שהעדת שאני תם וישר כו' אולי אחר כך נתקלקלתי כי כרגע אפשר ליפגם כענין הצדיק המקדש את האשה על מנת שהוא רשע גמור שחוששין לקידושיו שמא הרהר ע"א בלבו הנה לדעת אם כך הוא שימה נא שומה ונסיון או מלשון סדר כמה דאת אמר אשר תשים לפניהם לומר עשה סדר זה לומר שתחלימני ותקימני מחלי זה אם יצא אחד ערב שלא אחטא לך ויהיה עמך שאתה תערבני ותבקש אחד מרעי עמך וזהו ערבני עמך כי תבקש בעדי מי שיצא ערב עמך שלא אחטא וראה מי הוא מריעו אלה לידי יתקע לקבל הערבות עמך בעדי כלומר כי לא יעשה אחד מהם כן הנה כי לא על כבודך עושים כי מה שתערבני לא יערבו הם:

ד[עריכה]

וגם אין לומר שאתה הסיבות את לבם אחורנית שלבם צפנת משכל בל ידעו להשיב נכוחה לבלתי יתיישב דעתי למען יהיה לי לנסיון כי הלא אין דרכך להשגיא לגוים אם לא במקום שעל ידי כן מתרומם שמך כענין הכנס פרעה וחילו בים שהסיר לבס להכבד בם וכיוצא בזה אך בזה לא היה נמשך לך רוממות בדבר וזהו כי לבם צפנת משכל זה הוא אם על כן היית מתרומם אך על כן לא תרומם כי אין רוממות נמשך מזה:

ה[עריכה]

ושמא תאמר אם כן היוצא מזה הוא כי מהתלים וממרים הם בעיניך רעיך כאמרו ובהמרותם תלן עיני כי שללת בחינה זולת זו וזה מן התימה כי הלא כל אחד יגיד ויורה כי רעים ודודים הם לך בכל פעולות התפעלותם בצרתך כדבר שנאמר וישאו את עיניהם מרחוק וכו' וישבו וכו' ועוד שנית כי כל אחד הניח במקומו את בניו כמה זמן שעיני בני כל אחד תכלינה מתי יראו את אביהם ומה גם לרז"ל שהיה מקום כל אחד רחוק ארבע מאות פרסה ואין איש מניח את בניו אסירי תקותו לבקר את זולתו ימים רבים אם לא מרוב חמלה ואהבה רבה לא כן הוא כי הנה כל כך ערב להם חלקת לשון אשר ישבח את כל אחד מהם לומר שיש להם אחוה ורעות עצום מניח כל אחד את בניו בתוחלת ממושכה וז"א לחלק יגיד וכו' שבשביל החלק הוא חלקת לשון מי שיגיד שאנו רעים ואהובים יניח את עיני בניו שתכלינה כי יעשו למען החזיק חלקת לשון כי כל רואם יאמר שתוכם כברם באהבה רבה שהוא התפארות בעיני ההמון:

ו[עריכה]

והציגני כו'. אמר הנה צרתי זאת אשר היה לי בלי עון אם אומר שהיא מבחינה אחרת והוא כי למשל הייתי לכל עמים לבל יבטחו בני האדם בטובות העולם הזה ויהבילום כי ישאו עיניהם אל כל אשר היה לפני מעושר וכבוד וממשלה ונהפך לאבל כל טובי ובני ואותר לבדי נגוע ומוכה וממני יראו וכן יעשו לההביל טובות העולם והצלחותיו יחזיקו בעבודת קונם כל ימיהם וזהו והציגני במצב הזה למשול עמים כי לא הייתי ולא נבראתי כי אם להיות משל לעמים אך צדיק אני והציגני למשול עמים יראוני עתה עם שתופת לפנים אהיה ויהפך לאבל ויקחו מוסר הנה בחינה זו היה אפשר לחשוב:

ז[עריכה]

אך לא יתכן כי הלא אדרבא נפיק מינה חורבה כי אין צריך לומר שהרשעים לא ישובו לתקן מעשיהם כי אם שאדרבא יתקלקלו הטובים ושלמים כי הנה ישמו ישרים על זאת כי גם שהם ברי לבב בראותם כי ותכה מכעש עיני כי בחיי נדמיתי למת שכהתה עינו וגם נס לחו כי ויצורי כצל כולם כמעט משוללי ממשות כצל:

ח[עריכה]

ימשך שישומו ישרים על זאת ויהרהרו אחר מדותיו יתברך עם היותם ישרי לב באמרם כי להיות למשל לא היה ראוי יהיה עד הקצה הזה באופן שרואה צרתי העצומה יתקלקל וגם תמשך רעה אחרת כי נקי כמוני שעלי הרעה הגדולה על חנף שכדי להיות נושא שנים לה' אומר שאינו נקי כי אם רשע וחייב יתעורר הנקי ויכעוס עליו באופן שאין היותי למשל שוה בנזק הנמשך:

ט[עריכה]

ועל כן טוב טוב היה יאחז צדיק דרכו המיוחד לו שהוא לעשות צדקה כלומר שהוא יתברך כי צדיק וישר הוא יאחז דרכו לעשות צדקה ולהיטיב לטובים ובזה וטהר ידים יוסיף אומץ ויתחזק בצדקו אז יותר מה שאין הן בהביא צרה על נקי. או על דרך זה כי צדיק יקרא העושה קו הדין בצמצום לתת לאיש כמעשהו טוב לטובים וההפך לבלתי טובים ואמר ויאחז צדיקו של עולם יתברך שמו דרכו לתת לאיש כדרכיו ועל ידי כן וטהר ידים יוסיף אומץ מה שאין כן בהיותו בהפך. או יאמר היה ראוי כי כאשר יאחז צדיק בארץ דרכו של צדקות אז וטהר ידים הוא יתברך יוסיף לו אומץ ולא ירפה ידיו בראות הפך זה:

י[עריכה]

ואולם כלם וכו'. הנה בראש המענה דבר עם רעיו ואחר כך הניחם ודבר אתו יתברך מפסוק ויוכח לגבר עם אלוה כו' עד כה ועתה חזר וקראם ישובו שידבר בם ואמר ואולם כולם תשובו ואמר כולם ולא כולכם לומר כי עד כה בחוץ יעמדו מדרך האמת כאלו שלא לנוכח היו אך עתה תשובו מדרככם ובואו נא שמעו דברי במה שאני מסתפק ולא אמצא בכם חכם יעמידני על האמת:

יא[עריכה]

והוא כי הנה ימי עברו והוא מה שכתבנו למעלה על פסוק וימי קלו מני רץ כי בעת הכהו השטן מכות מות קלו ובאו להעיד על מעשי הטובים שפעלתי בם כי זה דרך ימי הצדיק בסילוקו כמאמר ספר הזוהר על ויקרבו ימי ישראל אך אחר כך שבו וברחו כי הבינו כי לא היה מות כי לא ראו טובה שמראין לצדיק בסילוקו כנודע על ותשחק ליום אחרון. ונבא אל הענין אמר הנה ימי שבאו חיים וקיימים עברו וישובו ועודם בקיומם והנה לעומת זה זמותי ומחשבותי הן לומר כי לא עברו כי אם שממש נתקו משרשם על שהטחתי דברים כלפי מעלה וברחו ובטלו לגמרי ועל הספק הזה מורשי וסעיפי לבבי כל כך שקועים לעיין בדבר:

יב[עריכה]

כי לילה ליום ישימו שמנדדים שינה מעיני בכל לילה ולא אדע מחמת הספק הזה אם עברו ימי או נתקו מה יהיה לי אחר המות הקרובה לבא כי רעיוני לבי על משכבי הלא המה לומר הנה אור קרוב מפני חשך לומר הנה אור עולם הבא קרוב לי בסלוקי מפני החשך מהצרה שאני סובל עתה כענין אור היום שלא יבא עד יחשוך בעמוד השחר וכחבלי יולדה שאור הולד קרוב מפניהם או יהיה מפני כמו בשביל שבשביל חשך היסורין קרוב לו אור עולם הבא שהוא אחד מהדברים הבאים על ידי יסורין באופן שימי עברו ולא נתקו:

יג[עריכה]

ולעומת זה אני שב ומהרהר ואומר אם אקוה שאול כו' לומר מי יודע אם אני חושב שאקוה לאור ואדרבא מקוה להשתקע בשאול כי חשקי למות אינו לטובתי וזהו אם אקוה כמסתפק כלומר מי יודע אם מה שאני מקוה הוא שיהיה שאול ביתי בקבע כי גם שאני בחשך הצרות ויסורין ממרקין ומנחילים עולם הבא הלא הנה בחשך יסורי שהטחתי דברים שם בשאול רפדתי יצועי של ביתי שבשאול כי בצרותי הכינותי לי בית בקבר כאלו יש לי שם בגיהנם מטות מוצעות של קבע כי הטחתי בחשך צרותי דברים כלפי מעלה וחטאתי לאלהים והוא כי ג' המה בחינות אדם כי ימות אחד שמיד הולך לאור באור החיים ומה גם אשר הטהר פה ביסורין מחלאת איזה עון ואשמה. ב' אשר לא נדון ולא נהנה כי אם בחשך ישב בקברו אשר כרה לו עד זמן התחיה שהוא יתברך יתקן ענינו כרוב חסדיו והוא כענין אלישע אחר שאמרו לא מידן נדייניה כו'. ג' אשר בצאתו מן העולם הנפש יורדת שחת בגיהנם להתם חלאת טומאת אשמתו אשר חטא על הנפש וגם בקבר יאכל את בשרו ברמה ותולעה עד כלותו ואז ינוח לו ואפשר כי ינחילוה אור תורה ומצות אשר עשה. והנה אשר הוא מהסוג הראשון אשר חלקו והאיש ההוא גם עודנו פה בעוה"ז מראין לו טרם צאתו מן העולם מתן שכרו כמאמרם ז"ל על פסוק ותשחק ליום אחרון כנודע ואשר הוא מהסוג השני יתנחס בצד מה על העדר פורענות גיהנם ורמה אך עיניו תלויות כי לא ידע מה תהיה אחריתו והסוג הג' הוא אשר עליו אמר רבי לויטס שתקות אנוש רמה והוא כי הלא אין משמעות של לשון תקוה אלא מה שאדם מקוה ומתאוה ואם כן אפוא איך יאמר שתקות אנוש רמה היתכן יקוה איש להיות רמה אך הוא כי אמר מאד מאד הוי שפל ממ לומר בחר לך הקצה האחרון ולא המיצוע וזהו מאד מאד זה פעמים והטעם כי גם שהמיצוע נבחר במדות הנה לעולם לא תגיע אל המצוע כי מדרגת הנקרא אנוש שהוא תואר הגרוע מאדם או איש או גבר והוא שיש לו עונות וזכיות תקותו ותאותו הוא מתי רמה תאכלנו למהר כליון גופו ובשרו למען תנוח אחרי כן גופו ונפשו כנודע כי אין מנוחה עד כלות הבשר והנה איוב היה נדון בקרבו איזה גדר בחינתו אם הראשונה על שכבר הטהר מחלאת אשמותיו כולם זולת צדקתו ועליה אמר בהרהרו או קרוב מפני חשך כלו' משלשה הבחינות אור עוה"ב אחשוב הוא קרוב לבא אלי מפני חשך היסורין שטיהרו כל חלאתי. או שעור התיבות אור המתראה לצדיקים הוא אור מתן שכרן קודם מיתתן קרוב הוא מפני חשך המות אלי כי כך דרך האור ההוא להתראות מפני חשך המות או אולי אני מן הסוג השני כי אם אקוה שאול ביתי כמדובר שמה שאקוה הוא היות שאול הוא הקבר ביתי קבוע והטעם כי גם שזכותי רב הנה בחשך היסורין רפדתי מצעות להתמיד שם בקבע על ידי היותי מתריס נגדו יתברך ולא נדון על זכותי שקדם:

יד[עריכה]

או אולי אני מהסוג הג' כי לשחת הוא גיהנם קראתי אבי אתה כו' והוא כי דרך האב ליסר את הבן להועיל לו באחריתו על כן לגיהנם קראתי אבי אתה שעל ידי ייסר אותי שם אזכה ליהנות ממצותי ותורתי כי שם אטהר וכענין רבי מאיר שאמר מתי אלך ואעלה עשן מקברו שהטעם שעל ידי כן יזכה ליהנות בגן עדן אחרי כן וזהו לשחת קראתי אבי אתה וכן אמי ואחותי לרמה שדרכן לשדל את הולד כן היה לי הרמה שעל ידה יכלה הגוף ואז ינוח לי כנודע כי אין נחת למת עד כלות כל בשרו:

טו[עריכה]

ועל כל אחד משלשת הבחינות אמר אם הראשונה היא ואיה אפו תקותי כי אם הראשונה הוא לי הנה מעתה יראה שמראין לי קודם סילוקי עודני פה אור מתן שכרי ועליו אמר ואיה אפו כלומר שאראה עודני אפו תקותי כלומר מי יתן וראיתיה כי כל עוד שאיני רואה אותה לא אבטח לזכות אליה ואם היא הבחינה השנית ותקותי שאחר שאהיה קבוע עד התחיה בשאול לא נדון ולא נהנה תקותי שיהיה אחרי כן מי ישורנה כי מעתה אינה נראית פה כלל:

טז[עריכה]

ואם אני מהבחינה הג' מי יתן ובדי שאול הם אברי המעותדים לשאול כי עפר המה ואל עפר ישובו שמיד מעתה תרדנה אם יהיה שיחד גוף ונפש על עפר יהיה להם נחת כי כליון הבשר והתם חלאת הנפש בגיהנם יהיו תמים באופן יהי לשניהם יחד נחת. עוד אפשר על דרך זה שלא שם בטבע החלוקה ג' סוגים רק שנים הראשונים ואמר על האחד שהיה חושב שהיה קרוב לחשוב אמר אור קרוב מפני חשך כמדובר ואם אין זאת רק הסוג השני שהוא אם אקוה שאול ביתי כו' על הדרך הנזכר אם כן הוא טוב לי תלך נפשי לגיהנם ורמה בגופי כי הלא לשחת הוא גיהנם לנפש קראתי אבי אתה וגם אמי ואחותי לרמה כי באלה חפצתי יותר מהשנית כי בם ינוח לי כמפורש בסמוך ואמר ואיה אפו תקותי לומר אם תאמרו לי למה אסיר מלבי היותי מהסוג הראשון עם היותי זך בעיני וגם פה לשום שמים דברת כמפורש למעלה שכך היה מראה לפניהם שהטיל חלוקות אחרות כמסתפק הלא כי איה אפו תקותי כי הצדיקים רואים עולמם בחייהם בדרכים מתחלפים אך אנכי איה אפו בעוה"ז תקותי שהוא מעין המקווה ומה שמאסתי השנית הוא כי ותקותי יתן אלוה שאחרי היות שאול ביתי מי ישורנה כי מי ומי הזוכה אחרי כן תקות טוב אחר שהתנדה מן הטוב ומן הרע ומי הוא יזכה שישורנה את תקותי שהיא אושר וטובה אחרי כן ועל כן אמרתי כי טוב ממנה הג' כי לשחת קראתי כו' כמדובר ומי יתן ובדי שאול תרדנה כו' כנזכר בקודם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.