אילת השחר/בבא מציעא/קט/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
התם זביני מעליא הוא ויובל אפקעתא דמלכא היא. אין להקשות כיון דחלק שבח שיש באילן שייך לו ולא חוזר ביובל, א"כ הוא צריך להיות שותף בהאילן ולמה יוכל המוכר לסלקו בדמים דהי' צ"ל דין גוד או איגוד, דזה אינו כיון דלהלוקח אין זכות להישאר בהקרקע לינק ממנה דהא חוזרת ביובל, ממילא ע"כ הוא צריך להסתלק ולקבל רק חלק ממה שהושבח.
יש לעיין אם המוכר בזה שמסלק להלוקח הוא קונה מטלטל, ומה דקונה במעות הוא משום דהיכא דא"א לקנות במשיכה קונה במעות, או דכיון שהוא מחובר לקרקע אע"פ שאין לו זכות לינק מ"מ הרי הוא כקונה קרקע, ונקנה חלקו היינו השבח בכסף או בשטר או בחזקה.
והנה בתוס' לעיל דף נ"ד ע"א ד"ה הקדש כתבו דאם לא הי' קדוש סופו ליעקר ולכן דינו כתלוש, אמנם כאן לא שייך שחלקו יצא מן הקרקע כיון שמעורב שם חלק של המוכר א"כ נראה דדינו קרקע.
א"ל התם לאו אדעתא דהכי נחית אנא הכא אדעתא דהכי נחיתנא. בכל הסוגיא מבואר דהכל תלוי מה דעת המקבל בשעה שיורד להשדה. ויש לעיין כיון דאינו עושה כלום שהדקל יתעבה או שיצמחו תאלי, אלא דתלוי באומדן דעתו אם נחית דאז אם לא נחית אדעתא דהכי לא מתחיל להיות לו חלק בזה, או דהוי כמחילה, ואם הוי כמחילה צע"ק דהא הו"ל כמוחל דשלב"ל, ואין לומר דגם אח"כ כשצומח התאלי מתכוין למחול, דהא בשלמא אם זוכה אח"כ בשעה שעושה איזה עבודות אפשר דאז מוחל אחרי כל מה שעשה, אבל כיון שאינו עושה כלום א"כ לא שייך דאז מוחל, וע"כ הכונה בשעה שירד והתחיל בהשדה ואז לא שייך מחילה, ונצטרך לומר דכיון דאז לא חשב לקבל בזה השבח לכן לא הי' לו זכיה כלל בזה.
ויש להסתפק באם אחד טורח בעד השני דבר שאפשר לתבוע שכר על זה והוא עושה בחינם אם לא חל כלל חיוב אליו, או דרק פטורין לשלם לו מחמת מחילה, ולקמן דף קי"ח פירשנו באופן דהי' תקנ"ח דמוכרח להגיע לו שכר דאז יועיל רק אח"כ מחילה [עי' משנ"ת שם ד"ה דתקינו ליה רבנן] אבל כאן צ"ע.
והנה באומר אי פסידנא מסתלקנא בלי שבחא ס"ל לרבא דהוי אסמכתא, ורק החלק שהופסד על ידו ינוכה מהשבח אבל שאר שבחא מגיע לו, ובשלמא אם מה שאינו זוכה כשלא ירד אדעתא דלזכות בשבח מהני מדין מחילה שייך לומר דהוי אסמכתא, דכמו להתחייב ולהקנות לא מהני באופן דהוי אסמכתא, ה"נ חלות מחילה לא חל היכא דהמחילה היא אסמכתא, אבל אם כשאינו רוצה לזכות א"צ למחילה, צ"ע אם שייך בזה אסמכתא כיון דאין זה שום חלות הקנאה [וע"ע משנ"ת לעיל דף ק"ה ע"א ד"ה משום דאמר לי'].