אילת השחר/בבא בתרא/קכט/א

אילת השחר בבא בתרא קכט א

דף קכ"ט ע"א

תנתן שדה פלונית לפלוני ויירשה וכו'. מבואר דאם יש לשון מתנה מהני. ויש לעיין דהא גם באומר לשון ירושה כונתו שיהי' לו הדבר, א"כ מה דלא מהני לשון ירושה משום דתלינן דאינו רוצה שיזכה רק ע"י דין ירושה וזה א"א דהוי מתנה עמש"כ בתורה, לכן כשאומר גם לשון מתנה אז מגלה בזה דגם מה שאמר ירושה לא הקפיד שיהי' תורת ירושה דוקא, נמצא דאז מה שאמר ירושה ג"כ מועיל, דהא רוצה שתהי' לו השדה ולא קפיד דיהי' רק בדין יורש, או דזה ודאי דאינו מקפיד, אלא דמ"מ כיון דאמר ירושה לא מהני אפי' אם נתלה דדעתו העיקר שיזכה ולא איכפת לי' איך, מ"מ לשון ירושה מקלקל.

ובאדם א' בשתי שדות או שדה א' בשני בני אדם דמהני לר' דימי אליבא דר' יוחנן, אז לפי הצד דמה דלא מהני דמקפיד דוקא ירושה, אבל במתנה בשדה א' לשני בני אדם או לאדם א' בשתי שדות, תלינן דכמו דלא מקפיד לאדם השני או להשדה השני' שתהי' דוקא מדין ירושה ה"נ לא מקפיד כלל, משא"כ שני בני אדם ושתי שדות אין ראי', ואידך ס"ל דגם אז אמרינן דמוכח דלא איכפת לו, ממילא גם לשון ירושה לא מקלקל כונתו העיקרית שיזכה במה שמזכה לו.

ולאידך צד דלא מהני מה דמסכים מתנה אלא דצריך לשון מתנה דמושכין לשון המתנה גם על מה דאמר לשון ירושה, וקצת משמע כן מלשון הרשב"ם (בד"ה וריש לקיש) דכתב דאם אמר לשון ירושה בהתחלה ובסוף ובאמצע מתנה דכיון דיהיו קמא עולה על ראובן ובתרא על שמעון הלכך לשניהם נמי מתנה קאמר.

רשב"ם ד"ה אבל באדם א' ושתי שדות. וכן בשדה אחת ושני בני אדם כגון ראובן יירש חצי שדה זו ותנתן חציה לשמעון שמעון קנה ראובן לא קנה. הנה מה דבאומר חציה שונה מבאומר שדה זו, הוא משום דיש מיצר המחבר שתי החצאין לשדה א', לכן כשאומר חציה לזה וחציה לזה מהני יותר מבאומר שדה זו לפלוני ושדה זו לפלוני, או להיפך כל מה דמקרי שתי שדות מחמת שכל שדה יש לה מיצר וניכר ההבדל שהם שתי שדות.

והנה לקמן דפריך מהא דאומר תנו שקל לבני, דאם אמר ואם מתו ירשו אחרים אז תמיד לא יתנו אלא שקל, ורוצה להביא ראי' דמהני שתי שדות ושני בני אדם, וכתב רשב"ם דהא דהוי כשתי שדות כיון שאין זוכין זה בחיי זה, ולולא זאת הי' נקרא כשדה אחת אע"פ שזה כסף אחר ממה שאומר ליתן לבניו שקל לשבוע, וע"כ דכיון דאין מיצר הגבול שניכר שהם שני דברים הו"ל כחד שדה אע"ג דאין דבר המחברם כמו בשדה דיש מיצר המחברם.

רשב"ם ד"ה וריש לקיש. דאיכא תרתי זימני לשון מתנה דכתב שנתתי להם דמיעריב אלשון ירושה. היינו דנתתי להם מפרש דירושה שאמרתי כוונתו מתנה, וכיון דתרי זימני לשון ירושה אז לשון המתנה שבאמצע הולך על שתי לשונות של ירושה.

ומש"כ דאם אמר פלוני ופלוני יירשו שדה פלונית ופלונית ותנתן להם שדה פלונית ופלונית, והק' המהרש"א מ"ש ותנתן מאם כתב שנתתי, אפשר דכונת הרשב"ם ותנתן משמע דבר חדש לא ביאור על הקודם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א