אילת השחר/בבא בתרא/עח/א

אילת השחר בבא בתרא עח א

דף ע"ח ע"א

מאי אין דמים ראיה נמי דקתני דהוי ביטול מקח. יש לעי' דהנה בב"מ (דף נ' ע"ב) מסקינן דבין שתות ובין יתר משתות דהוי ביטול מקח, אינו חוזר אלא עד כדי שיראה לתגר או קרובו, וא"כ כאן שיודע תיכף שנתאנה, הא הוי כעבר זמן כדי שיראה לתגר, ואיך יוכל לחזור להאי לישנא. ועי' בריטב"א כאן דאיבעית אימא דהוי מתנה, ביאר דהוי כאומר יודע אני שאינו שוה כל כך, כמבואר בב"מ (דף נ"א ע"ב) דתנאו קיים.

ובאמת גם שם קשה דמשמע שם דהא דאינו צריך להחזיר אונאה באומר יודע אני שאינו שוה, משום דלר' יהודה מהני אם מתנה עמש"כ בתורה בדבר שבממון, ולמה צריך לזה תיפו"ל דהוי כעבר זמן שיראה לתגר, אלא דהתם אפשר לומר דאע"פ שהמוכר אומר ששוה פחות מ"מ אינו ודאי אצלו, וצריך להחידוש דמתנה בדבר שבממון תנאו קיים, אבל כאן שכ"א יודע שאינו שוה כ"כ, פשיטא דהוי מחילה, ועי' בב"מ דנ"א ע"א בלוקח מבעה"ב דאמרינן התם נמי דאינו חוזר, וכתב שם רש"י דהוי כאומר יודע אני שאינו שוה, והתם ג"כ אינו ודאי שמה שקונה כעת שוה יותר, רק דרגיל להיות הרבה פעמים כן, אבל היכא דיודע ממש שאינו שוה כ"כ, למה צריך להסברא שהוי כתנאי ושזה יועיל רק אליבא דר"י.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א