אילת השחר/בבא בתרא/לח/ב

אילת השחר בבא בתרא לח ב

דף ל"ח ע"ב

חברך חברא אית לי' וחברא דחברך חברא אית לי'. הנה כשהמערער יטעון שמיחה יצטרך להביא עדים שבפניהם מיחה, אבל עדים ששמעו מאלו שמיחה בפניהם לא יועיל דהא הוי עד מפי עד, א"כ גם המחזיק למה לא יוכל לטעון דלא שמרתי שטרי כי מה לי לשים לב למה שאומרים אנשים שפלוני מיחה בפני פלוני ופלוני, דהא אין להם שום נאמנות, ובעדים שמעידים עד מפי עד דאין להם נאמנות הא אין להאמין אותם אפי' בתור ספק אולי זה נכון ונמצא דלא שמעתי מחאה, וכיון דמחה בפני חגרים נמצא דלא יועיל המחאה, דהא למחאה כזאת לא יוכל להיות תוקף כדין מחאה.

וע"כ צ"ל דכל הני דינים דעד מפי עד היינו רק לב"ד, דאין לב"ד להתחשב לעשות ולדון אלא מפי עדים כשרים, אבל בעצם יש נאמנות לכל אלו לא בדיני עדות, ושפיר יגיע לידיעתו אם מיחה.

ויש לעי' אם אמר להם אל תפיקו שותא שמחיתי אלא לקרובים, דנמצא דכדי שיגיע לאזניו של המחזיק מוכרח לבוא דרך שיחת קרובים הפסולים להעיד אם לא נחשב מחאה, או דילמא דכיון דמיחה בפני עדים כשרים, אע"פ שהם רק יספרו לקרובים, מ"מ המחזיק יצטרך להאמין ולשמור השטר והוי שפיר מחאה.

כאן בורח מחמת מרדין. יש לעי' אם נאמן המערער לומר שהי' בורח מחמת מרדין, או שצריך להוכיח שבאמת הרג אדם ולכן ברח ובל"ז הוי חזקה דהי' לו למחות במקום שהי' שם.

רשב"ם ד"ה ומחאה שלא בפניו הויא מחאה. ואינו ירא למחות דכיון דאנוס הוא ואין לו מה לפרוע אין רודפין אחריו. לכאורה לפי"ז למה לא יכול להיות כאן, דכיון דבין כך אין לו מה לפרוע לא יכו אותו, ואולי כדי שלא יטרידוהו.

רשב"ם ד"ה אמר רב זביד. שאפי' אם יאמרו עדים לשון זה למחזיק לא אתי לאזדהורי בשטרי' דהא לא ידע אמאי קרי לי' גזלן שיזהר בשטרו. צע"ק דהא עד תלת שנין מזדהר בשטרי' משום דיתכן דיערערו עליו, א"כ כשמוחה דהוא גזלן הרי יבין שלמערער יש טענות עליו וממילא יבין לשמור השטר יותר מג' שנים.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א