אור שמח/שכנים/א

אור שמח ‏ שכנים א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

או שהחזיקו בה מן ההפקר:

נ"ב מפורש בפירוש רבינו חננאל פ"ק דב"מ גבי יחלוקו לדמי דאם יש בו דין חלוקה כו' ואם לאו מעלין אותו בדמים:

ג

אחד השוכר מחבירו מקצת חצר כו':

הנה בנתן מתנה לחבירו חצי חצר מסתפקנא אם מצי טעין המקבל מתנה גוד או איגוד, או מצי אמר הנותן אדעתא דתכריחנו ליקח וליתן דמים או למכור ולהסתלק מחצרי לא קא יהיבנא לך מתנה, דאימת קא יהיבנא לך אדעתא דתדור עמדי. ולכאורה נראה לפשוט מהא דמתיב ממשנתנו דמי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו כו', ואם נאמר דבכה"ג לא מצי טעין המקבל גוד או איגוד, א"כ מאי פריך דילמא מיירי בשחרר רבו אותו לחציו והוא קיבל גט שחרור לחציו מידו, א"כ אי לאו תיקון העולם מצי אמר אדעתא דתהיה עמדי בשותפות שחררינא לך, אדעתא דתיפוק כולא לחירות לא, אלא ע"כ דאף בכה"ג אמרינן גוד או איגוד, כש"כ כאן דהנותן הא מצי לומר גוד או איגוד, לכן לא גרע כח המקבל מכח הנותן וכל זכות שיש לנותן במה ששייר יש ג"כ למקבל בחצי שקיבל ומצי לומר גוד או איגוד:

אולם יש לדחות דהך סוגיא אזלא אליבא דרב יוסף דסבר דלרבנן אין אדם יכול לשחרר חצי עבד לא בשטר ולא בכסף, ומוקי הגמרא משנתנו בעבד של שני שותפים וקם אחד ושחרר חציו, א"כ שפיר פריך דנימא אגוד, וכן מסתברא דאין סברא כלל לומר דהוי סברה הגמרא דאמרינן אגוד היכי דליכא גוד בכה"ג דנתן לו חציו וכמש"ב ודוק. אמנם מכאן ראיה לפסק רבינו דאף בשנים שלקחו בשותפות אמרינן גוד או איגוד, דאל"ה מאי פריך דילמא מיירי ששחרר חציו ומכר חציו בבת אחת דבכה"ג אמר רבה דמהני לכ"ע עי"ש, ובכה"ג מצי אמר דאדעתא דא קבלית גט שחרור דתהיה שותף בגופך עם פלוני, ואולי דסתמא מיירי בכל ענין לכן פריך מינה ודוק:

ד

ולא את הפרדס עד שיהיה (בה) [בו] ל"ו אילנות כו':

בההמ"ג והמחבר שכתב כו' י"ל שכוונתו שה"ה לשדה אילן כו' לא מצינו שם פרדס על כרם לבד ע"כ, ומצאנו להיפך שם פרדס רק על שדה רמונים, וז"ל הגמרא ב"ב ז' ופסקה רבינו פרק כ"ח הלכה י"ד ממכירה, כרם שלי אני מוכר לך כו' אע"פ שאין בו גפנים כו' פרדס אני מוכר לך אע"פ שאין בו רמונים, הרי דפרדס הוא שדה רמונים, ורק הגמרא משוה דין כרם לדין רמונים אלמא שבכל שדה אילן כן הוא וכפסק רבינו ודוק:

ה

אין שומעין לו כו':

תוספתא דב"מ פרק י"א, רשב"ג אומר אין שומעין לו משום כבוד בית אבותיו, הנה לפירוש הגמרא בתוספתא דא לא אדע פשר דבר, דאם אומר טול אתה כשיעור ואני פחות מאי כבוד בית אבותיו איכא, ולפי מה דסליק אדעתיה דבגוד או איגוד פליגי אפשר דכוונתו דאם אומר טול אתה כשיעור ואני פחות, או אני אטול כשיעור ואתה פחות ואני אוסיף לך על הדמים, או תוסיף לי על הדמים וטול כשיעור ע"ז אמר רשב"ג דאם יאמר או אטול כשיעור ואוסיף לך על הדמים ואתה פחות או אגוד לגמרי לא מצי לכופו מפני כבוד בית אבותיו, ואם כה אפשר דשייכא מילתא דרשב"ג בהא דאמר בפרק האשה שנפלו גבי נפלו לה עבדים ושפחות זקנים כו' לא ימכרו מפני שבח בית אביה, אבל לפי המסקנא לא ידענא איך לאוקמה, ואולי באומר טול אתה שעור או בדמי או במתנה או אטול כשיעור ואתה פחות ואוסיף לך בדמים, דלפ"ז מצי אמר דמים לית לי, במתנה לא ניחא לי, וליתן לך כשיעור הך פחות דנשאר לדידי אין זה די לתשמישי ומפני כבוד ב"א, אין זה בכלל לישנא דרשב"ג וצריך ביאור, ועיין הרב המגיד וברא"ש ודוק:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.