אור שמח/עירובין/ז

אור שמח ‏ עירובין ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

במגדל עוז. או טעה הסופר וכו'.

נ"ב הוא טעה דעל יתר מאלפיים קאי לעיל עיי"ש.

ו

אמר שביתתי תחת אילן פלוני כו' לא קנה שביתה כו'.

בסוגיין ושמואל אמר לא אמר כלום לביתו אבל לתחתיו של אילן מצי אזיל. רבוותא בתוספות נתקשו טובא איך פליג על כללא דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו. ונראה דהנה דעת הרב המגיד נוטה דישן בה"ש דקני שביתה כר' יוחנן בן נורי הוא כמו דנקט במשנתינו אין לו אלא אלפיים אמה לכל רוח וד' אמות של שביתה מלבד הנך אלפיים לית לי'. והרשב"א סובר דאית לי' ד' אמות של שביתה. ויש לומר דאימת שייך כלל דכל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו מידי דצריך פעולת האדם ומדיבורו ומעשיו נעשה הענין וכן כתבו התו' בכורות דף ט' ביצאו שנים אחד מהן בכור כו' דנימא כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו. ותירצו, משום דזה בא מאליו דבכור לידתו מקדשתו ואין זה ענין שנעשה כלל בכונת האדם א"כ אם נימא כהרשב"א דאף ישן דלית לי' דעת כלל קני ממילא ואית לי' ד' אמות של שביתה הרי הוא נעשה מעצמו להכי לא שייך בזה כללא דכל שאינו בזא"ז אף בב"א אינו. וחדא ודאי קני אלא דלא ידוע איזה ד' אמות. אולם זה אינו דאי אמרינן דהקנין בא ממילא בלא דעת ובלא מכוון זהו רק כשיש לו ד' אמות ואלפיים ממקום שהוא יושב שם אבל שיקנה במקום אחר זה לא שמענו בלא כוונתו ודבורו. אמנם הא מן הדין בעי שישבות במקום שרוצה לקנות שביתה אלא שבעני הקילו דאפילו במקום פלוני חזינן כמאן דאיכא התם, ואילו איכא תמן הרי הקנין בא ממילא כמו בחפצי הפקר ולהכי בעינן דכי רהיט לעיקרו מטי דאז דיינין לי' כמו דקאי בתחתיו של אילן והקנין בא ממילא וקני חד מקום לשביתה או בסוף האילן או בעיקרו. ונודע לנו טעמו של שמואל דאמאי הקילו בעירוב כמו"ש התוספות, ותו דאשכחן לר"י בן נורי מידי דקני תחומו במקום אחר והוא דבר שאין דעת האדם חל עליו כלל ואינו תלוי בשום אדם אלא שבא ממילא כמו שכתבו תוספות דף מ"ז ד"ה חרס. דכשהן בתוך התחום של העיר אף מילי דהפקרא קונין שביתת העיר ויש להן אלפיים אמה מן העיר לכל צד, אע"ג דלרבנן לא קני שביתה כלל והוי כרגלי הזוכה יעו"ש היטב ובריטב"א בשם ר"מ בר' שניאור וכן כתב רבינו בישן תוך תחום המדינה דיכנס ויש לו תחום המדינה אע"ג דבעת הקנין אין כאן דיעה כלל והוא ישן והקנין בא ממילא להכי לא שייך כאן כלל דכל שאינו בזא"ז ודו"ק. והא דפריך ממעשר אע"ג דעשירי מאליו הוא קדוש זה דוקא בנשאר רק אחד בדיר אבל לא בשנשארו שנים שצריך להעביר בפתח הדיר, ועוד אמאי חל קדושת אחד עשר דאמר דעשירי ואחד עשר מעורבין זב"ז הא האחד עשר לא קדוש בשום פעם עד שיקראנו עשירי ולעשירי תשיעי וא"כ אף בבת אחת אינו וצ"ל חולין ומעשר מעורבין זב"ז וכן פירשו התוספות בתירוץ ב' אמנם פשוט דבנשארו הרבה בדיר צריך להעביר בפתח הדיר וא"כ בעי שיהא מעשה האדם במכוון ושפיר פריך.

אולם הא אנן קיי"ל חפצי הפקר אין קונין שביתה ורק בישן קיי"ל דקני ופירשו התוספות דלא הוי כתרי קולי דסתרי אהדדי משום דטעמא הואיל וניעור קני ישן נמי קני וחשבינן כמאן דאיכא לי' דיעה וניחא לי' למקני שביתה א"כ לא דמי לבכור שקדושתו באה מאלי' אכן לשון רבינו בפירוש המשנה נראה דעתו דלוקח הקולא משני הדיעות יעו"ש דכיון דאם מספקא לן בעירוב אזלינן לקולא תו לא קשה אם מקילינן בתרווייהו ולא מקרי רשע ולפ"ז א"ש מה שכתבנו בס"ד אח"ז ראיתי לרמב"ן בספר הלקוטות שמאריך שם בטעמים אחרים דלא כהתוספות עיי"ש ודו"ק - ולרב דאמר לא יזוז ממקומו נראה מרבינו דלדידן דאפילו ישן נמי קנה הכא נמי כיון דלא קנה שביתה כלל תו קנה אלפיים לכל רוח ממקום עמידת רגליו ורב סבר דלא כריב"נ להכי ס"ל דלא יזוז ממקומו ורבינו פסק כרב והיה רצוני להאריך בזה אלא שקדמני המרכבת המשנה ז"ל ולפ"ז א"ש מה דאמר רב כאן כל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו דלקנות שביתה בעי כונה. ודו"ק.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.